וידבר דוד· רבי דוד ועקנין
אבן העזר · סימן טז
אנן ב"ד באה לפנינו האשה הכבודה והצ' שמחה ת"מ אלמנת הרה"ג כמהר"ש עבאדי ז"ל והוציאה לפנינו שטר כתובתה שיש בה סך ששים לירא צרפתי עין ס"ה נדוניא ותוספת ומאתן זוזי דחזו לה ונתקיים שטר כתובתה הנז' בב"ד יכב"ץ כדמ"ל ותבעה האשה הנז' ליורשי הרב הנז"ל והם הר"א בנו הגדול ויתו"ק בנה שמעון הי"ו תבעה חלקו בפרעון כתובתה מבדה"ץ אבוהון דיתמי, ואמרנו להאשה הנז' אם יש בידה מנכסי בעלה כלום ואמרה שאין בידה כלום זולתי מלבושיה שנוטלת אותם בלא שומא כמנהג ק"ק אשכנזים כמ"ש בכתובה שבידה, וזולת זה לא יש בידה כלום לא כסף ולא שוה כסף וחייבנו אותה שבועת אלמנה כתקנת חז"ל שלא החביאה ושלא הבריחה ושלא גזלה ושלא גנבה ושלא תפסה מנכסי בעלה שום דבר כו"ע, וגם לא התפיסה בעלה צררי בחייו, וגם נשבעה שלא מחלה ולא מכרה ולא נתנה לו כתובתה לא כולה ולא מקצתה, ואנן ב"ד השבענוה השבועה הנז' בנקיטת חפץ בפני היורש הגדול הר"א הנז' נר"ו ובפנינו והגבינוה כתובתה עספ"א נדוניא ותוס' ומאתן זוזי דהיינו ששמנו לה חנות אחת מנכסי עזבון בעלה המשוחררים בפרעון כתובתה והתכשיטין שהיו בידה, ומו"מ לא נשאר לה לאשה הנז' על נכסי היורשים הנז' שם טו"ת שבעולם לא מפאת המזונות ולא מפאת הכתובה, וקרענו שטר כתובתה הנז' קב"ד י"ץ וכו"ז נו"ן לפנינו בש"א לחו' סיון המב"ת שנת התרנ"ד ליצירה פה עיק"ו טבריא ת"ו והשו"ב וקיים:
הצב"י וידבר
דוד ס"ט