אור ברסלב
וידבר דוד אבן העזר › סימן ט

וידבר דוד· רבי דוד ועקנין

אבן העזר · סימן ט

סימן ח

הגט שבא מדיאר באכיר ויש בו שנויים ממה שאנחנו נוהגים לכתוב בכאן שהוא מקום הנתינה, א' כתבו שנים עשר חסר ב' ולא כתבו בשנים, ב' כתבו העומד היום כאן תיבת נוספת, ג' כתבו בת נח בכור ולא כתבו דמתקרי בכור כמנהגנו, ד' לא כתבו בכל מקום שאת עומדת כמנהגנו וכתבו בוכל שום ולאתריכי, ה' בחתימת העד הא' כתב יוסף ן' עבדללה בתיבה א' ובחסרון א' ולא כתבו עבד אללאה שיותר יהיו נראות ב' תיבות מתיבה אחת, ו' הגליון שמן הצדדין אין בו אלא כל שהוא:

תשובה א' ע"ע שלא כתבו בשנים בבי"ת כמנהגנו עיין להרב ג"פ סי' קכ"ו ס"ק י"ו דאין קפידא בדבר דהכל משמעות א' וכ"כ הרב ג"מ בסק"מ:

ב' ועל מה שהוסיפו תיבת כאן אין קפידא כמ"ש הרב בתי כהונה בדף פ' ע"ב ע"ש.

ג' וע"מ שלא כתבו בכל מקום שאת עומדת וכתבו לבסוף אתריכי עיין להרב ג"פ סי' קכ"ט ס"ק ל"ח דמעשה חזה בעיה"ק ירושת"ו והכשירוהו וכ"כ הרב חיד"א ז"ל בס' שיורי ברכה סי' קכ"ט אות י"ג במעשה שהיה בשליח הולכה כנד"ד ממש והכשירו הרב מהר"י זיין ז"ל הלכה למעשה והסכימו עמו שני רבנים ע"ש:

ד' בחתימת העד שכתב יוסף בן עבדללה בתיבה אחת הגם דמנהג לכותבה בשתי תיבות נראות יותר מתיבה אחת וכמ"ש הרב חיד"א ז"ל בח"ש דמ"ה ע"ב משם מהרחב"ד אבואלעפייא ז"ל שכן עשה מעשה וכתב עבד אללה שתי תיבות ע"ש מ"מ עיין להרב ג"פ סי' קכ"ט ס"ק קל"ד דאם כתב אותו תיבה א' לגמרי יש להכשיר ומה שחסר אות א' אין לפסול כיון שהוא בשם אביו והוא שעת הדחק ומקום עיגון כמ"ש מור"ם בסי' ק"ל סי"א ע"ש ומ"ג דשמא כך מנהגם לחתום וכ"כ הרב תורת חסד סי' ק"ז בשם אבי העד מיכאל וכתבו חסר יו"ד והכשיר:

ה' ע"ע הגליון הגם שכתב מור"ם סי' קכ"ה סי"ב דנוהגין להניח מן הצדדין גליון כחצי אצבע וכתב עליו הרב ג"פ דלא יפחות מזה מ"מ הרי מור"ם בעצמו כתב ונוהגין לכתחילה משמע דאם עבר ולא הניח כשר ומ"ג עיין רואה להרב בתי כהונה שכתב שלא יניח גליון מן הצדדין אלא מעט:

ו' וע"מ שכתבו נח בכור ולא כתבו דמתקרי כמנהגינו ונסתפקנו בזה דדילמא הא דכתב מר"ן סי' קכ"ט סי"ד דמי שיש לו שני שמות כותבין ראובן דמתקרי שמעון ואם כתב ראובן שמעון יש מי שאומר שהוא פסול וכתב עליו ג"פ דמדלא כתב מר"ן יש מי שאומר שהוא כשר וכתב יש מי שאומר שהוא פסול נראה דדעתו נוטה כדברי מהרי"ק דפוסל ע"ש, מ"מ נסתפק דדילמא היינו דוקא בשם המגרש עצמו אבל בשם אביו כיון דאם לא כתבו כשר כמ"ש מר"ן שם סעיף ט' גם אם שינה בו כשר והוא סברת התוספות ובעל העיטור ואת"ל דגם שם אביו בכלל דילמא היינו דוקא שתי שמות שכל א' מהם הוא שם בפ"ע במ"א משא"כ שם שאינו שם העצם בפ"ע רק הוא כינוי מחמת סיבה לא ואת"ל דגם כינוי שם אביו בכלל דילמא שם אביה וכנויו קיל טפי וכשר:

הנה על הס' הרא' דדילמא בשם אביו כשר הרי מר"ן סי' הנז' סיו"ד כתב דאם הוא יוסף ן שמעון וכתב ן שמואל פסול ויש אומרים דאם נשאת לא תצא וכתב מור"ם היינו דוקא אם הוחזק בשם השני אבל בלא"ה תצא עכ"ל, וכתב עליו הרב ג"פ ז"ל שזו היא תשובת הרא"ש דאע"ג דס"ל דאין שם האב מעכב אפ"ה במשנה פסול, וכן ביאר מר"ן יפה בתשובה ט' דל"ה ע"ש דאפילו החזיק עצמו בשינוי זה ל' יום עכ"ז ס"ל להרא"ש דפסול, ויש מי שאומר זו היא תשובת רש"י ומבואר מדבריו דוקא עמדה ונשאת אבל נתקדשה לבד כופין הרא' שיחזור ויגרשנה בגט אמתי ומ"ש מור"ם שאם לא הוחזק תצא כתב הרב ג"פ כן משמע ג"כ מתשובת רש"י הנז' ע"כ:

הרי לך בהדיא שאם שינה שם אביו היכא דלא אתחזק כ"ע מודו דפסול ואפי' נשאת תצא, והיכא דאתחזק השינוי ל' יום בהא פליגי רש"י והרא"ש ופסק מר"ן כהרא"ש ז"ל שהרי כתב סברת הרא"ש פסול בסתם וס' רש"י בשם יש מי שאומר, וכן ביאר בתשובות הנז' דהכי ס"ל נמצא דדעת מר"ן לפסול בין אתחזק או לא ואפי' נשאת תצא הרי לך דשינוי שם אביו בכלל מ"ש מתני' דפרק הזורק שינה שמו ושמה וכו' תצא מזה ומזה וכו' ופירשו המפרשים דלאו בשינוי ממש איירי דהא פשיטא שהגט פסול שלא נכתב לשם בעלה כלל אלא בפיסולא דרבנן מיירי כגון שהלך מיהודה לגליל ושמו יוסי וקורין לו יוחנן דבעינן שיכתוב השני שמות שם מקום הנתינה עיקר ושם מקום הכתיבה עמו בדמתקרי ואם כתב שם א' זהו הנק' שינוי לא מן המקומות ועיין להרב מכתב מאליהו בסי' כ"ז שהאריך בזה ומה שנסתפקנו דדילמא היינו דוקא בשמות ולא בכנויים שאינם שם העצם בשום מקום ואפשר דאפי' שינה בהם כשר וכ"ש אם אינו צריך לכותבם כלל דאם כתבם ושינה בהם כשר וכמ"ש התוס' ובעל העיטור ז"ל אף בשם האבות, עיין להרב המכתב ז"ל בסי' הנז"ל שכתב דסברת בעה"ע ז"ל סברא יחידאה היא וגם ראה ראינו למר"ן ז"ל דפסק הפך מסברת בעהע"ט ז"ל כמש"ל בסעיף יו"ד דאם הוא יוסף בן שמעון וכתב ן' שמואל פסול והגם דפסק בסעיף ט' דאם לא כתב שם אבי האיש והאשה בגט כשר ועכ"ז פסק בסעיף יו"ד דאם שינה פסול הרי לך בהדיא דפסק מר"ן ז"ל דלא כהרב בעהע"ט ז"ל:

וכ"ת דהיינו דוקא בדבר שצריך לכותבו לכתחילה כגון האבות כמ"ש מר"ן דאם לא כתבה כשר דמשמע בדיעבד הא לכתחילה צריך לכותבה בזה הוא דקאמר דאם שינה בהם פסול אבל בדבר שאין צריך לכותבו כלל כגון הכנויים אם שינה בהם כשר, הא ודאי דגם זה אינו אלא דמר"ן ז"ל סובר דגם בכינויים שאין צריך לכותבם אם כתבם ושינה בהם פסול והוא ממה שפסק מר"ן בסעיף ט"ו בשם דנערות כגון יצחק חקין וכו' אין צריך לכותבו כלל וכתב הרב ג"פ דפשט דברי מר"ן הוא דאיכא דקרי ליה יצחק וכו' ואף דרובא קרו ליה חקון כיון שהדבר ידוע דשמו המובהק יצחק אין צריך לכתוב חוקן כלל וכתב מור"ם כל קיצור שם שהוא שם במקום אחר כגון אלחנן חנן כותבים הרי מוכח מדברי מור"ם והרב ג"פ דקיצור שם יצחק שהוא חקין אינו שם בפני עצמו בשום מקום אלא כינוי לשם יצחק ועכ"ז כתב הרב ג"פ בס"ק ע"ב דאם כתב יצחק חקון ולא כתב דמתקרי או המכונה כיון דאינו נקרא בשני שמות ביחד אלא איכא דקרו ליה יצחק ואיכא דקרו ליה חקון יש מי שאומר שהוא פסול וכמ"ש מר"ן לעיל סעי"ף י"ד:

ולא מבעיא בכינוי שהוא כינוי לשם העצם כגון יצחק חקין דאם לא כתב דמתקרי פסול כמ"ש אלא אפילו כינוי שאינו לשם העצם כגון יהודה ליאון כמ"ש הרב ג"פ בס"ק כ"ד עכ"ז כתב בס"ק ע"ט אם כתב יהודה ליאון או יהודה ליב ולא כתב דמתקרי ולא המכונה יש מי שאומר שהוא פסול וכמ"ש מר"ן לעיל סעי' י"ד נמצא כפי"ז דמר"ן פוסל השינוי אפי' בכנויים דאין צריך לכותבם כלל, וכ"ת הני מילי בכינוי המתגרשים עצמם אבל בכינוי דאבותיהם אפי' שינה בהם כשר וכ"ש אם שינה בשם אבי האשה ובכינויי דקיל טפי איכא למימר דכשר ועוד דהגט בא ממקום רחוק וראוי לחוש לעגון להקל:

הא נמי ליתא אלא דבכל שינוי בין בשמות האבות ובין בכינויים ואפי' בכינוי אבי האשה הגט פסול וכן מוכח מדברי מר"ן בתשובות ה' גטין סי' ט' דאין חילוק בין בשם אבי האיש לשם אבי האשה דמאי שנא ובכולהו אם שינה פסול וכו' עש"ב, ובסוף דבריו כתוב דגם לס' ר"ת דסובר דדבר שאין צריך לכותבו אם כתבו ושינה בו כשר והוא ס' בעהע"ט היינו דוקא כגון מקום הלידה דליכא חששא שיתחלף באחר וכו' אבל בשינוי אביו אפי' אין צריך לכותבו אם כתבו בשינוי פסול אפי' לס' ר"ת נקטינן מדברי מר"ן ז"ל דאין חילוק בין אבי האיש לאבי האשה דבכולהו אם שינה אליבא דכ"ע פסול וכתב מר"ן ז"ל דדבר זה מפורש יוצא בדברי הרא"ש פרק הזורק ע"ש:

ועל כינוי האבות עין רואה להרב מכתב מאליהו סי' למ"ד שכתב והיכא דשינה בכינוי אבי האיש או בכינוי אבי האשה נראה מדברי מהרא"ם ח"א סי' ס"ו דפסול עש"ב. עוד הביא תשובת מהרח"ש ז"ל שהיא בסי' ג' ע"ע אשה אחת עגונה מכמה שנים יכתבו בכינוי שם אביה במקום טרנטו טרנטה בה"א כתב מהרח"ש ז"ל ע"ז אני איני מספיק אצלי שום צד להתיר ואיני עושה מעשה להתירה לינשא והוכיח כן מדברי מהרא"ם ז"ל ומדברי הרא"ש ז"ל ואפילו בדבר שאין צריך לכותבו ואיכא עגון ושעת הדחק ועיין בכנה"ג סי' קכ"ט, והרב המכתב שקיל וטרי בדבריהם ולבסוף כתב כיון דשני המאורות הגדולים כתבו להחמיר מי יקיל כנגדם ולהם שומעין שאמרו כהלכה:

וגם הרב הוראת ב"ד נר"ו כתב בשם יהודה אם כתבו יהודה ליב ולא כתבו המכונה ולא דמתקרי עיין מר"ן סי' קכ"ט ס' י"ד והג"פ ס"ק ע"ט וליב הוא כינוי ליהודה, ואפשר שהיה שם העצם מהעריסה יהודה ליב וכ"כ ג"כ בשם אבי המתגרשת יוכבד ע"ש:

גם הרב ב"ש ס"ק כ"ד והרב פרח שושן כלל א' סי' ז' הביא דברי הב"ש וכללא כייל לבסוף וז"ל לענין הלכה נראה דאם לא כתב דמתקרי יש לפסול בכל גוונא בין יש לו שני שמות בשני מקומות בין במקום א' כנז':

נקטינן מכל האמור דהגט הנז' הבא מדיאר באכיר שאין כתוב בו דמתקרי אלא נח בכור אין אנחנו רשאים ליתנו כעת והגם שיש לחלק בנדונות מ"מ חלילה לנו לחלק חילוקים מדעתנו ולהתיר א"א לעלמא וצי"ימ וימ"ן אכ"ר:

הצב"י וידבר

דוד ס"ט

תוכן העניינים

וידבר דוד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה