וידבר דוד· רבי דוד ועקנין
אבן העזר · סימן ח
זהו נוסח הגט שנהגו לכתוב פה עיק"ו טבריה ת"ו. באחד בשבת בחמשה ימים לירח פ' שנת חמשת אלפים ושש מאות וחמשים וחמש לבריאת עולם למנין שאנו מנין כאן במתא טבריה דעל כיף ימא דטבריה יתבא ומימימי הים הנזכר מסתפקא אנא פב"פ העומד היום במתא טבריה הנזכרת וכל שום אחרן וחניכא דאית לי ולאבהתי ולאתרי צביתי כרעות נפשאי בדלא אניסנא ושבקית ופטרית ותרוכית יתיכי ליכי אנת פב"פ העומדת היום במתא טבריה הנזכרת וכל שום אחרן וחניכא דאית ליכי ולאבהתיכי ולאתריכי דהות אנתתי מן קדמת דנא וכדן פטרית ושבקית ותרוכית יתיכי ליכי דיתהוייין רשאה ושלטאה בנפשיכי למהך להתנסבא לכל גבר דיתיצבייין ואנש לא ימחא בידיכי מן שטי מן יומא דנן ולעלם והרי את מותרת לכל אדם ודן די יהוי ליכי מנאי ספר תרוכין ואגרת שבוקין וגט פיטורין כדת משה וישראל
ויען שיש בזה כמה שנויים ממה שנהגו בשאר מקומות הוצרכתי לבאר על מה שנהגו כנז' מפי סופרים ומפי ספרים וצור ישראל ינחני במעגלי צדק למען שמו וזה החלי בעזרת צורי וגואלי:
א' במספר הימים כותבין בבי"ת כגון בשני ימים בשלשה בארבעה בחמשה וכן למעלה מעשרה ולמעלה מעשרים כולם בבי"ת כגון באחד עשר יום בשנים עשר יום וכו' בעשרים באחד ועשרים וכו' והוא עפ"י מ"ש מר"ן ז"ל בש"ע סי' קכ"ו סעי' ד' וז"ל בשני יכתוב בשני ימים בשלשה בארבעה כולם בבי"ת וכתב מור"ם ז"ל שם וז"ל או שלא כתב בשני רק שני כשר ע"כ והרב גט פשוט שם ס"ק י"ו וז"ל וכ"כ הלבוש אם כתב שני ימים ג' ימים לירח ולא כתב בשני ימים בג' ימים אין נפסל הגט בכך בדיעבד עכ"ל משמע דמקפידין לכתוב בבית לכתחילה אך אנכי הרואה בנוסח הגט שנהגו לכתוב בעה"ק ירושלם תובב"א כותבין מספר ימי החדש ומספר השנים בלא בי"ת ונ"ל שאין קפידה דהכל משמעות אחד עכ"ל עש"ב וא"כ שפיר עביד רבנן קמאי שנהגו לכתוב לכתחילה בבי"ת כמשמעות דברי מר"ן ז"ל ומור"ם ז"ל והלבוש ז"ל וכמש"ל וכ"כ הרב גט מקושר בולא ז"ל סי' כ"ז ס"ק כ"ו הרב פר"ח ז"ל דהכי עדיף טפי לכתוב בבי"ת וכן נראה מתשובות הרב בצלאל סי' כ"ב כ"ג ע"כ ואעפ"י שלא נהגו בכאן לכתוב בי"ת במנין השנים וזה הפך משמעות דברי מר"ן הש"ע ז"ל שכתב בחשבון השנים יכתוב בשנת וכו' ונראה דטעמייהו דרבנן כמ"ש הרב פר"ח ז"ל סי' הנז' דבמספר ימי החדש מצאנוהו בקרא בבי"ת כמ"ש בחדש השני בי"ז יום לחדש בחדש הזה בעשור לחדש וזהו ג"כ טעם הלבוש דבימי החדש כתב בבי"ת ובשנים כתב שנת בלא בי"ת וכן הוא ג"ך בנוסח הגט שהביא מור"ם דבמספר החדשים כתב בבי"ת ובשנים בלא בית, אמנם קשה דגם בשנים מצאנו בקרא בבי"ת בשנת שש מאות שנה לחיי נח בשנה השנית בשנת חדא בשנת שלש למלכו וכאלה רבים ואולם במ"ש הפר"ח ז"ל וכן כולהו הכי כתיבי משמע דבכל מספר ימי החדש כולם כותבים בבי"ת משא"ך בשנים יש בתורה שהם כתובים בלא בי"ת כגון בשנה השלישית שנת המעשר במועד שנת השמטה ועל כן במספר ירחים כותבין בבי"ת ובמספ' שנים בלא בי"ת:
ב' למנין בחד יוד כ"כ מר"ן הב"י ז"ל סי' קכ"ו וכ"פ בש"ע סי' קכ"ז והרב גט מקושר כתב שכך כתבו כל הפוסקים וסיים שאם נכתב בשני יודין כשר:
ג' מנין בלא וי"ו כ"פ מר"ן ז"ל סי' קכ"ח:
ד' במתא טבריה כותבין תיבת כאן כמנהג עיק"ו ירושלם תוב"ב עיין בסדר הגט מקושר בולא בתיבות הנז' שכתב שיש מנהגים שאינם כותבין וכל מקום ומקום לפי מנהגו:
ה' דעל כיף ימא דטבריא יתבא וממימי הים הנזכר מספקא כן העלה מר"ן ז"ל בתשובות בדיני גטין סי' א' לכתוב כנז' וטבריה בהי לבסוף ולאפוקי מסברת מהרי"ק ז"ל הביא דבריו הרב מהריק"ש ז"ל סי' קכ"ח וגם לאפוקי מס' מוהרימ"ט ז"ל בח"א סי' רט"ו:
ו' וחניכא בא' לבסוף כמ"ש הרב כנה"ג ז"ל סי' קכ"ו הגה' הטור אות י"ו וכן ראה בגטין שבאו מקושטא וממצרים וכ"כ הרב י"א בסדר הגט דכותבין וחניכא בא' לבסוף והרב י"א הנז' סי' קכ"ו אות ך' כתב שכך מנהג עיה"ק ירושלם תובב"א וכן העתיק הרב ג"פ סי' קכ"ו בנוסח הגט שנהגו לכתוב בעיה"ק ירושלם תובב"א הפך מ"ש הרב לחם שלמה ז"ל:
ז' אנת פלונית ואין כותבין תיבת אנתתי קמא אנת אנתתי פב"פ רק אנת פב"פ וכן העתיק הרב ג"כ בנוסח הגט שנהגו לכתוב בעיה"ק ירושלם תובב"א שלא כתוב בו תיבת אנתתי קמא וכן ראיתי להרב כמהר"ם בולא ז"ל סדר הגט אסף וקבץ סברות ראשונים ואחרונים דסברי מרנן שלא לכותבו ומהרד"ך ז"ל רמז דבריו מורם סי' קכ"ו סעי' ל"ה שנשאל על גט שלא היה כתוב בו אנתתי קמא והשיב בסוף התשובה וז"ל ומטעם שחסר הסופר אנתתי קמא הויא שפיר ידים מוכיחות וכמה גדולים נהגו שלא לכותבו דהואיל והוא כותב לה שפטרה לא אתי שפיר לקרותה עתה אשתו וכן עיקר לענ"ד שאין לכתוב אלא אנת פב"פ עכ"ל ובטופס הגט של הרא"ש ז"ל בתשובות כלל מ"ה פ' כ"ט לא כתב תיבת אנתתי קמא וכן בטופס רבינו הטור סי' קכ"ו ג"ך ליתא גם מר"ן הב"י סוף סי' הנז"ל פירש כל דברי הגט ובתיבת אנתתי בתרא כתב שהיא בלא יוד אחר האלף מבואר מזה שלא היה גורס בנוסחתו תיבת אנתתי קמא דאם היתה בנוסחתו היה צריך שיכתוב על הראשונה מה שכתב על השניה אלא ודאי שלא היתה בנוסחתו וגם בש"ע לא הזכירה והרב מוהרנ"ח ז"ל בח"א סי' י"א וסי' ק"ט כתב דנראה עדיף שלא לכותבו והגם שכתב הרב כמהר"ם ז"ל אבל עכשיו פה עיה"ק ירושלם תובב"א נוהגין לכותבו מ"מ אנן בדידן נהגו קדמונינו שלא לכתבו ככל הני רבוותא. שכתבו דעדיף טפי שלא לכתבו גם בנוסח רבינו הרמב"ם ז"ל לא נמצא כתוב תיבת אנתתי קמא:
ח העומד היום במתא ואין כותבין העומד היום כאן שאין כותבין תיבת כאן לא בעמידתו ולא בעמידתה וכן הוא מנהג עיה"ק ירושלם תובב"א ועיין מ"ש הרב לח"ש ז"ל גבי העומד:
ט דיתיהוייין דיתיצבייין בחמשה יודי"ן כמ"ש מר"ן:
יו"ד בנפשיכי בשני יודי"ן כמ"ש מר"ן ז"ל סי' קכ"ו:
י"א לא נהגו לכתוב שום כנוי לא כהן ולא לוי רק פב"פ כמ"ש מר"ן סי' קכ"ט סי"ט:
י"ב פיטורין בשני יודי"ן כמ"ש מר"ן ז"ל סי' קכ"ו סעיף י"ב וציי"מ וימ"ן אמן:
הצב"י וידבר
דוד ס"ט