ויאמר יצחק חלק א· רבי יצחק בן וואליד
שאלות ותשובות יורה דעה · סימן קו
תשובה ללונדון. זה כמה שהובא לידינו הפסק דין הנז"ל וראינו את כל פרש'ת העבור אוי לעינים שכך רואות ולאזנים שכך שומעות כי היתה כזאת בישראל שקהל ועדה פרצו גדר לחלל את ה' ברבים ולהפר ברית אבותינו תורה שבע"פ שניתנה למשה בסיני ומצות דרבנן וביען גדל הכאב מאד לא ראינו להטפל בזה יען דלמפורסמו' א"צ ראיה להעלות על ספר חקה עונשם ועונם. והן היום שקבלנו כת' י"ק מאחד מהבד"ץ הממונים שבמת' לונדון יע"א ה"ה ידידנו כמהר"א חאלואה נר"ו והפציר בנו לבא על החתום הוכרחנו במעשנו להעתיק דברי רבותינו נ"ן הנאמרים באמת על דנא פתגם:
והן קדם צריכים אנו לבאר מה שנוגע בענין ההסכמה שהדבר פשוט שאלו האנשים שקבעו בית תפלה לעצמם ועברו על ההסכמה הקדומה אף אם היו מתפללי' בסדר התפלות הקבועי' לנו ומתנהגי' ככל אחינו בני ישראל מ"מ הם נלכדים ברשת החרם כמו שבא מבואר בהסכמה הנז' ואף אם לא היה כתוב בה חרם העובר עליה עבר אדאורייתא כמ"ש הסמ"ג מצוה רל"ג וז"ל החלוקה הג' שנשבע לבטל את המצוה וכו' והורה גאון בכלל זה הנשבע שלא ליכנס בתקנת הקהל. וכן ראיתי בתשובות ר"י טוב עלם ובתשובות הגאונים ור"י בר יהודה ורש"י עכ"ל ופסקו מור"ם בי"ד סי' רכ"ח סל"ג. ועי"ש בש"ך ס"ק צ"א ובט"ז ס"ק מ"א וכ"כ הכנ"הג שם משם מהרש"ך ועיין דברי ריבות סי' ס"ח וכמשפט צדק ח"ב סי' ב'. ואף אם הסכמה זו היתה נעשית בדור הזה ע"פי רוב הקהל והפרנסים והב"ד חייבים המיעוט לקיימה דבכגון זה דליכא ריוחא להאי ופסידא להאי הרוב כופין את המעוט אליבא דכ"ע כמבואר בפוס' ראשונים ואחרוני' כי רבו כמו רבו המדברים בענין זה אפס קצהו תראה מ"ש הרא"ש ז"ל בתשו' כלל ו' סי' ה' וז"ל דע כי על עסק של דבים אמרה תורה אחרי רבים להטות ועל כל ענין שהקהל מסכימים הולכין אחר הרוב והיחידים צריכים לקיים כל מה שיסכימו עליהם הרבים וכו' ע"כ:
וגדולה מזו מצינו להרשב"א ז"ל בתשו' ח"ג סי' ת"ל וז"ל שראשי הקהל בכל זמן וזמן הם כאבות לקהל וכן כל ב"ד וב"ד ומה שעושים עשוי בין לזמנן בין לאחר זמנן וכו' ע"כ וכ"ש וק"ו בהסכמה זו שנתייסדה בדורות הראשונים לקדושים אשר בארץ החיים ונתפשטה ביניהם זה כמה דורות כמש"ל שאינם יכולים להשמט ממנה ונדוי או חרם חל על דורות הבאים כמ"ש מרן בסי' רנ"ח סל"ה יעו"ש. וא"כ כל שיכנס להתפלל בבית תפלת' אף שיתפלל בסדר תפלותינו נלכד בעונש החרם:
ועל מה שנמנו הק"ק ובטלו החרם מההסכמה והעמידו עליה סייגים אחרים הנה אעיקרא דדינא אם יכולים ורשאים הקהל להתיר חרם ההסכמה הקדומה תלוי בפלוגתא כמ"ש הרב פרח מטה אהרן ח"א סי' נ"ד ולבסוף מסיק וכ' וז"ל מ"מ אף שיהיה הדבר ספק ראוי להחמיר שהוא ספק חרם והולכים בספקו להחמיר וא"כ אין ראוי להתיר החרם שבהסכמ' הראשוני' וכו' ע"כ והיה ראוי להאריך בזה אלא מאחר שכבר נעשה מעשה קיצרנו במקום שאמרו להאריך דודאי דמה שהתירו הקהל החרם מוכרחים אנו לומר שכך נהגו מימי קדם בעירם שכל זמן שיראה בעיני הקהל להתיר החרם מתירין וכיון שכך נהגו הו"ל כאלו התנו בפירוש בשעת ההסכמה שכל זמן שיראה בעיני הקהל להתיר יתירו שמזה הטעם עצמו הוא שמצינו התר חרמי הקהל ע"פ עצמם כמבואר בפוסקים הלא כספרתם:
ועל ענין האנשים שעברו על ההסכמה ונלכדו ברשת החרם אם הותר מעליהם על מה שעברו במה שהתירו הקהל אח"ך. הנה ידוע הוא שהתרת הקהל אינו כהתרת החכם שהחכם עוקר הנדר מעיקרו משא"כ התרת חרמי הקהל דמגז גייזי כדין הפרת הבעל ואינו ניתר כי אם מכאן ולהבא אבל למי שעבר קודם ההתרה וחל עליו החרם אינו ניתר וכרוך על עקבו עד שיחזור ברוחו ויתירוהו התרת חכם כראוי וכמו שכתב החכם הפוסק נר"ו וכן בא מבואר בתשו' הרשב"א סי' תרצ"ה ובמהרי"קו שורש נ"א וכן פסק מרן בי"ד סי' רכ"ח סכ"ו ועיין מהרימ"ט ח"א סי' ס"ט באופן שהאנשי' הנז' עדיין הם בעונש החרם עד אשר ישובו בתשובה שלימה כפי מה שיראה בעיני הבדי"ץ והפרנסים יש"ץ ואז יתירו להם בהתרת חכם בשלשה:
ועל האנשים הפושעים ששנו סדר התפלו' המסודרים ומקובלים מאנשי כנ"הג ובטלו יו"ט שני וכו' כמש"ל מלבד עונש החרם שכרוך על עקבם הרי הם מהג' כתות שנקראו כופרים בתורה כמ"ש הרמב"ם פ"ג מהל' תשובה הלכה ח' וז"ל וכן הכופר בפירושה והמכחיש מגידיה כגון צדוק וביתוס וכו'. ועיי"ש בהל' י"א ובפ"ב מהלכו' ע"ז הל' ג' ובש"ס פ"ק דברכות אמרו כל העובר על דברי חכמים חייב מיתה. ובכמה מקומות מצינו שהחמירו בדברי סופרים יותר מבשל תורה ועל דבר זה הזהירנו התורה שת"ת לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל וכמ"ש הרמב"ם ז"ל פ"א מהל' ממרים הל' א' ובהל' ב' כת' וזל" אחד דברים שלמדו אותם מפי השמועה והם תושבע"פ ואחד דברים שלמדום מפי דעתם באחד מן המדות וכו' ואחר דברים שעשאום סייג לתורה וכו' כל א' וא' מאלו הג' דברים מצות עשה לשמוע להם והעובר על כל אחד מהם עובר בל"ת וכו' ע"כ גם בתורה שבכת' מצינו שנרמזה תושבע"פ כמ"ש בפ' כי תשא כתוב לך את הדברים האלה זו תושב"כ כי על פי הדברים האלה זו חו' שבע"פ. ודרשו זה מיתור' דע"פ הדברים האלה גם בדברי הנביאים יחזקאל סי' ב' כתוב ואראה והנה יד שלוחה אלי והנה בו מגלת ספר ויפרוש אותה לפני וגו' ודרשו רז"ל מגלת ספר תושבע"פ הראהו כמ"ש רש"י ז"ל פר"ק דערובין גם בספר זכריה סי' ה' כתוב ואשא עיני ואראה והנה מגלה עפה וגו' ומלת עפה הוא מל' בפול כמ"ש המתרג' על פ' רבוע יהיה כפול עיף שמלבד תורה שבכתב הראהו תורה שבע"פ באופן שהאנשים הפושעי' ה אלה הכופרים בתורה שבע"פ לא מבני ישראל המה וגדול עונם מנשוא וחייבים הצבור לפרוש מהם ואפי' מלספר עמהם כמ"ש הרמב"ם פ"ב מהלכו' ע"ז הל' ה' וז"ל וכן האפיקורוסין מישראל אינם כישראל לדבר מן הדברים וכו' והאפיקורוסין הם החרים אחר מחשבות לבם וסיכלות דברים שאמרנו וכו' ואסור לספר עמהם וכו' שנאמר אל תקרב אל פתח ביתה ע"כ ואפי' אם א' מישראל זלזל פעם אחד ביו"ט שני מנדין אותו כמ"ש מרן בא"ח סי' תצ"ו כ"ש וק"ו מי שאינו מאמין ומזלזל בו בשאט ונפש שהם מנודין לשמים ולבריות וגם הם פסולים לעדות ואין מקבלים מהם נדרים ונדבות וכמ"ש החכם הפוסק ואסור לאכול מש חיטתן כמ"ש מרן בי"ד סי"ב ס"ט ועיין שם בסי' קנ"ח ובח"מ סימן תכ"ה ואם באנו להאריך בעונש האנשים הפושעים האלה תקצר היריעה מהכיל ועל הקקי"ץ מוטל להרחיקם מעליהם בכל מיני ריחוק וכמ"ש החכמים עליונים למעלה יש"ץ עד אשר ישובו אל ה' וירצו את עונם ואל אלהינו כי ירבה לסלוח שאין לך דבר עומד בפני התשובה כמ"ש הרמב"ם פ"ג מה' תשובה הל' זד יעו"ש. וה' ברחמיו החפץ בתשובת השבים יערה עליהם רוח טהרה להשיבם בתשובה שלימה לבלתי ידח ממנו נדח והבא להטהר מסייעין אותו. הכ"ד צעירי צאן קדשים הח"פ טיטואן יע"א בסדר ולא יחללו שם אלהיהם בשנת כי עמך הסליחה למען תורא לפ"ק: