ויאמר יצחק חלק א· רבי יצחק בן וואליד
שאלות ותשובות יורה דעה · סימן סה
הנה ממ"ש מרן בסימן קצ"ו ס"ר דבדיעבד אם לא בדקה בכל השבעה אלא פעם א' וכו' עלו לה ולא הצריך לבדיקה בכל יום ערב ובקר אלא לכתחילה. נראה דאף דרחצה במים בתוך ימי הספירה הרי היא בחזקת טהרה דכיון שבדקה עצמה קודם לזה והפסיקה בטהרה עדין היא בחזקתה והיינו שמלבד הבדיקה של הפסק טהרה ולבישת לבנים בדקה עצמה ביום המחרת שהוא יום א' מימי הספירה כמ"ש שם הש"ך סק"ח ואז אף אם אח"כ רחצה פניה של מטה במים חמין עדיין היא בחזקת טהרה ולא אמרינן שמא ראתה אחר כך וא"כ כשרחצה גם כן אחר הבדיקה הנז' עדיין היא בחזקת טהרה ולא אמרי' שמא ראתה ותלך לו במים:
הן אמת דהיינו יכולים לומר דגרע כשרחצה במים חמים יותר מלא בדקה כלל רק פעם א' דכשלא בדקה אין שום דבר לתלות בראיית דם אבל כשרחצה במים חמין יש לחוש לחששא הנז' שמא ראתה והלך לו במים. אבל כד דייקינן שפיר לא יהא אלא ספק אינו אלא מדרבנן דכל אלו הדינים אינם אלא מדרבנן דמדאורייתא אינה טמאה עד שתרגיש בראיה או שתרגיש שנפתח מקורה כמ"ש בסי' ק"ץ. אבל אם לא הרגישה ומצאה דם אינה סותרת הספירה ושפיר מקרו שבעה נקיים אף אם היא זבה גדולה אלא דמדרבנן היא סותרת אם ראתה בהם אף שלא הרגישה וכשרחצה דמספקא לן אם היה שום דם או לא אינה אלא ספקא דרבנן ואזלינן בספקו לקולא כיון שיש לה חזקת טהרה שהרי בדקה ביום א' מימי הספירה וכל זה הוא לפי מה שסתם לן מרן בסימן קצ"ו ס"ד כהרא"ש והרשב"א דבדיעבד בבדיקה אחת בתוך השבעה סגי ואף דאח"כ כתב וי"א שצריך שתבדוק ביום א' וביום ז' וכו' הרי קי"ל דסתם וי"א הלכה כסתם:
הן אמת דמ"ש בסוף דבריו ואין להקל יש להסתפק אם הם דברי הי"א או סיום דברי מרן דחשש לסב' הי"א ומצינו למרן בב"י שם שאחר שהביא סברת הפוסקים בזה ומחלוקתן סיים וכ' וז"ל וכיון דכל הני רבוותא מספקא להו אין להקל בדבר שהוא ספק אסור כרת עכ"ל מזה מוכח דמ"ש בש"ע ואין להקל הם דברי עצמו ולא הי"א וכן נראה מדברי הש"ך שבסי' קצ"ב על ההיא דתבעוה לינשא כתב שם הש"ך סק"ב וז"ל ז"ל ב"י ולדעת הרא"ש וכו' ונראה לי דרוצה לומר וכו' ולפ"ז לדידן דקי"ל התם ס"ד דלא סגי אלא בבדקה ביום א' וביום ז' ה"ה הכא וכו' ע"כ ולפ"ז נראה דרחיצה במים חמין אזרא לה הספירה ולא תועיל לה בדיקה אח"כ ביום הז' דשמא היה שם דם ואזל ליה במים חמין ואין כאן בדיקה ביום שביעי: