אור ברסלב
ויאמר יצחק חלק א שאלות ותשובות אבן העזר › סימן קפז

ויאמר יצחק חלק א· רבי יצחק בן וואליד

שאלות ותשובות אבן העזר · סימן קפז

סימן קפו

שאלה ראובן היה נשוי עם אשתו לאה ותלד לו שתי בנות ובן אחד. ונלב"ע האשה לאה הנז' וחלי"ש והי"ל לראובן הנז' באותו פרק הבית הידועה לו ואיזה קרקע אחר וכו' ואחר פטיר' האשה לאה הנז' הוסיף ראובן הנז' איזה בנין בביתו הנז' ושכללה והוציא הוצאות בבנין הנז' כמו מאה וחמשים מתקאלים מ"מ ובאמ"ץ מכר ראובן הקרקע אחר שהי"ל בחיי אשתו וקע"ע אחריות כפ"הר ומכר בהמה א' חמ"ה שהי"ל בחיי אשתו לאה הנז'. ואח"ך מתה בת א' מהב' בנות הנז' ונשאר לו לראובן הנז' מאשתו לאה הנז' בן ובת ואח"ך לקח לו אשה אחרת ושמה רחל ותהר לו וימת ראובן ותלד אשתו הנז' אחר פטירתו בת א'. ומת הבן שהי"ל לראובן הנז' מאשתו לאה. ותשאר האשה רחל הנז' ובתה ובת א' מהאשה רא' לאה הנז' ואחר מיתת ראובן יצאו שטרי חובות עליו מסך ג' מאות מתקאלים מ"מ וזמנם אחר פטי' לאה. יורנו מורינו ותצא דינ'א בת לאה הנז' אם יכולה להוציא מיד הלוקח הקרקע הנז' מה שמכר אביה אחר פטי' אמה לאה הנז' מאחר שהיה משועבד לכתו' אמה ותטול חלקה בקרקע הנז' הנוגע לה מכח ירושת אמה כפ"הת או לא. גם יורנו מורינו איך יהיה משפט חלוקת הבית שהניח ראובן אחריו בין בתה של לאה ובין רחל ובתה החלק הנוגע לבת לאה מכח ירושת אמה ואביה ואחיה. והחלק הנוגע לרחל מכח ירושת בעלה והחלק הנוגע לבת רחל מכח ירושת אביה ואחיה:

והן היום טוענים רחל ובתה הנז' שמה שהוסיף ראובן הנז' בבנין ביתו הנז' אחר פטירת אשתו ראשונה לאה הנז'. לא תירש בת לאה הנז' מכח ירושת אמה כי אחר מיתת לאה לא הי"ל לראובן הנז' מעות. להוצאת הבנין הנז' וההוצאות שהוציא בבנין הנז' היה מהמעות שזקף עליו בשט"ח הנז' שזמנם אחר פטירת לאה ומהמעות הנז' הוא שהוציא ההוצאות לתוס' ושכלול הבית הנז' והראיה שלוה הסך הנז' אחר פטי' לאה ומהם הוציא ההוצאות הנז' וכו' כאמור. ובת לאה אומרת שהממון שהוציא אביה בהוספת הבנין הנז' היה לו מזמן אמה ומהמעות שהי"ל בחיי אמה שנוגעת לה חלקה מכח ירושת אמה וכו' מהם הוציא הוצאות הנז' וכל הבית תתחלק ביניהם כאלו היתה בנויה כולה ומשוכללת בחיי אמה הנז'. ועינינו למורינו תלויות שיורה לנו הדין עם מי. ולמו"ר החיים והשלום מאד"הש ע"כ וחתום ע"ז כהר"ר מסעוד הלוי ן' שיטון י"ץ חבר עיר של מתא ארזילא יע"ה:

תשובה בענין הקרקע שהי"ל לראובן בחיי אשתו הראשונה לאה ומכרו לזולת אחר מיתת לאה ובאה בת לאה להוציא מיד הלוקח חלקה הנוגע לה מפאת ירושת אמה בקרקע הנז' הדין נותן שזכה הלוקח במקחו ואינה יכולה בת לאה להוציא מיד הלוקח החלק המגיע לה. שכן מצינו בס' הישר ס' התקנות משם הרבנים הראשונים רבני סלא ומכנסא יע"ה שכתבו וז"ל שטר הכתובה אינו שטר גמור אלא לגבי האשה אם תתגרש שיפרע לה כל מה שהחזיק על עצמו אבל לגבי יורשיה אין עליו שום חוב ברור שאם יאמר הבעל שי"ל חובות ישבע שבועת אלמון ויפטר ומינה דשטר אין כאן. ואע"פ שהאב מודה לבנו שהוא חייב לו חלוקת אמו לאו כל כמיניה לחוב לאחרים וכו' דדילמא קנונייא עשה עם בנו וכו' ולכן אם בא היורש לטרוף שום חזקה או שום קרקע שמכר אביו בכח שטר כתובת אמו לאו כלום הוא ע"כ:

גם רבני פ'אס הראשונים נ"ן הקרובים לרבותינו בעלי התקנות שבשנת שצ"ט כתבו וז"ל ועם היות שאפשר ששמואל אתיג'אר עדיין הוא חי וכו' ויבא ויערער על המכר שמכר אביו הר"מ נ"ע ברביע שמגיע לו בחצר מכח ירושת אמו אין דבריו נשמעים ל"מ עכשיו שנלב"ע אביו אלא אפי' אם היה בא בחיי אביו אין שומעין לו וכו' ע"כ. הרי מבואר שהקרקע שמכר האב אחר פטי' אשתו אין כח ביד היורש להוציא מיד הלוקח מה שנוגע לו בקרקע הנז' מכח ירושת אמו. וא"כ לפ"ז הכא בנ"ד שמכר ראובן הקרקע אחר פטי' לאה אשתו המכר קיים ביד הלוקח ואין כח ביד בת לאה להוציא מיד הלוקח מה שנוגע לה בקרקע הנז' מכח ירושת אמה:

ועל מה ששאלת באיזה אופן יהיה חלוקת הבית שהניח ראובן אחריו בין היורשים. הנה כיון שבשנלב"ע לאה הניחה אחריה ב' בנות ובן א' שממנה ומבעלה הנז' נמצא שמחצית הבית הנז' נוגע לראובן הנז' והמחצית האחר יתחלק בין השתי בנות והבן שליש לכל אחד דהיינו שתות מכל הבית לכ"א מהם. והבת האחת שמתה בחיי אביה נוגע ירושתה לאביה והשתות שזכה הבן מכח ירושת אמו אחר שהבן הנז' נלב"ע אחר פטי' אביו נוגע ירושתו לאחיותיו דהיינו הבת שמהאשה הראשונה והבת שמהאשה השניה חצי שתות לכל א' מהן. נמצא שנוגע לבת לאה שתות מכח ירושת אמה וחצי שתות מכח ירושת אחיה ולבת רחל נוגע חצי שתות מכח ירושת אחיה שהוא ב"ה שליש הבית ושני שלישים הנשארים בבית הנז' זכה בהם האב בחייו עז"הד דהיינו חצי הבית זכה בו מכח ירושת אשתו ושתות הבית זכה בו מכח ירושת הבת שמתה בחייו שהוא ב"ה ב' שלישים אלו הב' שלישים יתחלק בין רחל האשה הב' ובין הב' בנות דהיינו שליש הבית תזכה בו רחל הנז' מכח כתובתה. והשליש האחר יתחלק בין ב' הבנות מכח ירושת אביהן שתות לכל א' מהן. באופן שנוגע לבת לאה שתות הבית מכח ירושת אמה ושתות אחר מכח ירושת אביה שהוא ב"ה שליש. וחצי שתות אחר מכח ירושת אחיה. ולבת רחל נוגע שתות מכח ירושת אביה וחצי שתות מכח ירושת אחיה שהוא ב"ה מה שנוגע לשתי הבנות ב' שלישים והשליש האחר נוגע לרחל האשה הב' מכח כתובתה:

ועל ענין השטרי חובות שנזקפו נגד ראובן הנז' שזמנם אחר פטי' לאה. אם יש איזה טלטל וכיוצא במה לפרוע החובות הנז' יפרעו מן האמצע. ואם לא יש טלטל במה לפרוע באופן שצריכים למכור הקרקע כדי לפרוע החובות מדמיו אזי השתות שנוגע לבת לאה בקרקע הנז' מפאת ירושת אמה אין להם רשות למוכרו ותשאר לזכותה ושאר הקרקע ימכר ויפרעו החובות. ואם ישאר איזה ממון מדמי הקרקע אחר שיפרעו החובות יתחלק ביניהם על הדרך הנז"ל:

ולענין מה שהוסיף ראובן איזה בנין בקרקע הנז' אחר פטי' אשתו הא' לא נתבאר בשאלה באיזה אופן היה הבנין ההוא אם הוסיף איזה דיורים אחרים בקרקע או שתקן איזה מקומות שהיו רעועים וסתר ובנה וכיוצא וצריך אתה לברר דבר זה כדי לידע להיכן הדין נוטה. ולך הח"והש מא"הש הכ"ד הח"פ טיטואן יע"ה בח' מנחם מש' טירת כסף לפ"ק:

תוכן העניינים

ויאמר יצחק חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה