ויאמר יצחק חלק א· רבי יצחק בן וואליד
שאלות ותשובות אבן העזר · סימן קפא
עוד מעשה אחר בא לידינו בא' ששמו יוסף הכהן שבא לגרש ואם אביו היה מרדכי וכולי עלמא היו קורים אותו בדוך זולת לעלות לס"ת שקורין אותו בשם המילה מרדכי. דלפ"ז צריך לכתוב בגט גבי שם אבי המגרש שם מרדכי ושם בדוך. ונסתפקנו איזה שם כותבין תחלה וע"ש הב' דמתקרי דאפשר לומר כיון דכ"ע קורין אותו בשם בדוך כותבין בדוך דמתקרי מרדכי או אפשר כיון דשם המילה הוא מרדכי ובו קורין אותו לעלות לס"ת אותו השם הוא העיקרי וכותבין מרדכי דמתקרי בדוך עוד יש להסתפק אם כותבין דמתקרי או המכונה:
והנה לגבי הספק הרא' איזה שם כותבין תחלה הדבר פשוט שכותבין מרדכי תחלה שהוא השם שעולה בו לס"ת וכמ"ש מרן בסי' קכ"ט סי"ח וז"ל מי שנשתנה שמו מחמת חולי וכו' ואם י"ל שם מובהק שבו עולה לס"ת וכותב כתביו ושטרותיו אותו שם עיקר ע"כ. וכתב שם הרב גט פשוט ס"ק צ"ח וז"ל ואם י"ל שם מובהק וכו' דין זה כתבו מרן בשם הקונדריס והכוונה לומר דאע"ג דכ"ע קרו ליה בשם ב' לגמרי כיון שהוא עושה עיקר משמו הא' לחוד דעולה לס"ת בשמו הרא' לחוד וכו' אותו שם הוא עיקר וכותבין שם הרא' דמתק' שם הב' דלעולם השם שעולה לס"ת וחתימתו הוא שם מובהק וכ"כ הרח"ש סי' כ"ו וכו' ע"כ. וכ"ש הכא בנ"ד דשם זה של בדוך אי' נקרא כ"א בפי ההמון והשם שהוקבע בו בעת המילה הוא מרדכי ומעולם לא נשתנה שמו מחמת חולי וכיוצא דודאי שם מרדכי כותבין תחילה:
ועל הספק האחר אם כותבין דמתקרי או המכונה כ' מרן בסי' קכ"ט סי"ו וז"ל אם השם הב' יוצא משם העברי כגון יהודה ליאון כותבין יהודה דמתקרי ליאון ואם אינו דומה קצת לשם העברי יכתוב המכונה ע"כ. וסיים מור"ם וכתב וז"ל פי' דבריו כי ליאון הוא פי' אריה ויהודה נק' כך ע"ש גור אריה יהודה וכו' ע"כ וכתב בס' גט פשוט ס"ק ע"ו וז"ל ואם אינו דומה קצת וכו' יראה לי דהיינו כגון שהמגרש נקרא אברהם ומפני שהוא איש גבור חיל קרו לה ליאון בל' לעז וכו' או דנקרא אברהם או יצחק וקרו ליה קומפראדו או ג'יליבי או שבתולו דבכל הני כנויים ודכוותייהו יהו אי' יוצאים משם העברי וגם הם בעצמם אינם שם העצם דאי' מצוי ורגיל שיקרא ליאון או באלי וכו' בשם העצם אלא על הרוב הם כנויים בעלמא ע"ש חבה או געגוע או על סבה אחרת ולעולם י"ל שם העצם שנק' בשעת המילה ובו עולה לס"ת וכו'. אלא שי"ל אותו כנוי על שום דבר דודאי דכותבין שם העצם שעולה בו לס"ת המכונה קומפראדו וכו'. אמנם אם יש להמגרש ב' שמות וב' השמות הם שם העצם וא' מהם הוא בל' עברי והאחר בלשון לעז כגון דאיכא דקרו ליה אברהם ואיכא דקרו ליה וידאל בשם לעז וכו' בכל כה"צ אף על גב דשם הראשון הוא עברי והשם השני הוא בלשון לעז יכתבו אברהם דמתקרי וידאל וכו' דכיון דשני השמות הם שם העצם אין שייך לכתוב בהם המכונה דשם כנוי משמע דאיתא שם כלל וכמ"ש מהרי"קו בשורש קס"ב והביא דבריו מהרח"ש סי' כ"ו יעו"ש. וכן מצאתי להרב כמה"ר שמחה וכו'. וע"פ חלוק זה דיש חלוק בין שם כנוי או שם העצם כתבתי לעיל ס"ק ס"ד דאתי שפיר מ"ש מור"ם בסמוך מי שי"ל שם עברי שעולה לקרות בתורה ויש לו נמי בלשון לעז עושים שם העברי עיקר ועל הב' כותבין דמתקרי וזה סותר למ"ש בריש ההגה דכותבין יהודה המכונה ליב. אלא דיראה ברור דגם מור"ם מחלק חלוק זה דהיכא דהשם הב' הוא שם לעז דהוא כנוי ואי' שם העצם כגון יהודה ליב כותבין יהודה המכונה ליב. אבל היכא דהשם הב' הוא שם לעז והוא שם העצם כגון אברהם וידאל כותבין אברהם דמתקרי וידאל וכו' ע"כ:
עוד כתב הרב שם וז"ל ולע"ד יראה דחלוק זה היכא דשם הב' הוא ל' לעז והוא שם העצם מרן ומור"ם שוים בדבר כי מלתא דמסתברא היא דאחר שהוא שם העצם אין לכתוב עליו המכונה ופלוגתייהו דמור"ם ומרן אי' אלא בשם לעז שהוא כנוי ואי' שם העצם והוא יוצא משם העצם כגון ששמו יהודה וקרו ליה ליאון או ליב דידוע דליאון או ליב לא הוו שם העצם אלא כנוי בעלמא. מרן ס"ל דכיון דכנוי ליאון הוא יוצא משם יהודה שייך למכתב עליו דמתקרי ליאון ומור"ם ס"ל דכיון שהוא כנוי והוא שם לעז כותבים עליו המכונה ליב דאין חלוק בין יוצא מהשם או לא וכו' ע"כ:
ועפ"ז הכא בנ"ד דשם זה של ברוך אי' שם העצם שהרי לא נמצא שם זה בשמות הגיטין להרב מהר"ר יעב"ץ ז"ל וגם לא ראינו ולא שמענו מי שקורין אותו לס"ת בשם בדוך. א"כ הו"ל כנוי וכיון שאינו יוצא משם העצם כמו יהודה ליאון כותבין בגט מרדכי המכונה בדוך לכ"ע:
איברא דכיון שזה המגרש הוא כהן צריך לכתוב בגט כנוי בדוך והכהן וכנוי המשפחה של כהנים אלו לפי מנהגנו שכותבין כנוי משפחה בגט וא"כ יש להסתפק היאך כותבין אם כותבין יוסף בן מרדכי הכהן המכונה בדוך והמכונה אלחדאד או כותבין יוסף בן מרדכי המכונה בדוך הכהן המכונה אלחדאד:
ומצינו למור"ם בהגה שם ס"ז שכ' וז"ל אבל כותבין כהן או לוי פב"פ הכהן או הלוי ואם יש להם כנוי כותבין אח"ך אבל אם יש ב' שמות שכותבין על השני דמתקרי כותבין אח"ך כהן או לוי ע"כ. וכתב שם הרב"ש סקי"ד וז"ל ואם יש להם. כלו' אם יש לאביו כנוי כותבין אח"ך כגון בן שלמה הכהן המכונה זלמן דאם יכתוב אחר הכנוי הכהן יאמרו דכנוי כך הוא והוא אינו כהן א"כ איש אחר המגרש. אבל במתקרי ליכא חשש שיאמרו דמתקרי כך דהא באמת מתקרי כך וכו'. ולא כותבין כהן אצל שם המגרש רק אצל אביו ופשוט עכ"ל. וכ"כ שם בס' ג"פ ס"ק ל"ז משם מהר"י מינץ ומהרי"ן ומרן בב"י. ושם בס"ק ל"ח כתב הרב וז"ל וצריך לדקדק מאי דגבי כנויים הצריכו שיכתוב הכהן קודם המכונה וכו' וגבי ב' שמות פ' דמתקרי פ' לא חששו לזה. ואפשר דגבי שמות כיון דבחתימת האדם או בקריאתו לס"ת קורין אותו פ' הכהן כמו כן בגט כותב פ' דמתקרי פ' הכהן. משא"ך גבי כנוי שאין רגילים לקרותו לס"ת עם הכנוי ואין רגילים לחתום אלא בשם העצם פ' הכהן לכן בגט אע"ג דכותבין גם הכנוי מקדים לכתוב פ' הכהן שהוא עיקר שמו בחתימתו ועלייתו לס"ת ואח"ך מזכירין המכונה פ' ואם היה כותב הכהן אחר המכונה הוה משמע דאי' כהן מזרע הכהונה אלא דהכנוי הוא כהן כן נ"ל עכ"ל:
ולפ"ז הכא בנ"ד שקורין אותו לס"ת מרדכי הכהן צריך לכתוב בגט יוסף בן מרדכי הכהן המכונה בדוך ולפי מנהגנו שכותבין כנוי המשפחה צריך לכתוב המכונה בדוך והמכונה אלחדאד:
אלא דעדיין לא יצאנו ידי חובתינו בזה שאם נכתוב המכונה ברוך והמכונה אלחדאר יאמרו דכנוי אלחדאד הוא לאבי המגרש כמו כנוי ברוך דיש לו ב' כנויים ולא הוי כנוי משפחה דיש בני אדם שי"ל ב' כנויים. וכעין זה מצינו להרב"ש שם ס"ק כ"ט שכ' וז"ל עיין בתשו' מהר"מ מינץ סי' ל"ז ששמו משולם והכנוי שלו זלמן ואח"ך היה נקרא זעמל ע"ש יופיו. כותבין משולם דהוא עיקר שמו ועולה לס"ת בשם זה וכותבין המכונה זלמן והמכונה זעמל ומקדימים שם כנוי זלמן משום שהוא הכנוי של משולם עכ"ל. וא"כ הכא נמי בנ"ד יאמרו דאבי המגרש י"ל ב' כנויים בדוך ואלחדאד:
והיה נראה לומר דכיון שכנוי זה של בדוך הוא לאבי המגרש א"צ לכותבו בגט. וכן מצינו להרב כנ"הג שם הגהב"י אות ק"ך שכ' וז"ל במקום שנהגו לכתוב כנויים בגט כל כנוי שהוא למגרש כותבין אותו בגט הגם שאי' כנוי גם לאביו ולמשפחתו וכל כנוי שהוא לאבי המגרש לבדו ואי' גם למגרש יש מחלוקת אם כותבין אותו אם לאו והנראה שאין כותבין אותו ס' מג"א עכ"ל:
אלא דמצינו למהרי"ו ז"ל סי' ק"ץ שכתב שהובא גט ממרחקים והיה לאבי המגרש כנוי ולא נכתב הכנוי בגט ופסלו יעו"ש דף ט"ו הביא דבריו הכנ"הג שם אות קס"ב. ולפ"ז צריך לכתוב ב' הכנויים בגט המכונה בדוך והמכונה אלחדאד ועדיין יש לחוש שיאמרו דב' הכנויים הם לאבי המגרש לבדו כמש"ל:
ומ"מ עדיין יש לצדד ולומר דכיון שהדבר ידוע דכנוי אלחדאד אי' כנוי פרטי אלא כנוי משפחת כהנים ליכא למטעי בזה. דאלת"ה בכהן אחר שאין לו שום כנוי פרטי ואנו כותבין פב"פ הכהן המכונה אלחדאד יאמרו שהוא כנוי פרטי לאבי המגרש א"ל שנאמר שהדבר ידוע דכנוי אלחדאד הוא כנוי משפחה:
וכל מה שכתבנו הוא לצד שנאמר דכנוי בדוך הוא כנוי פרטי ואי' יוצא משם מרדכי. אבל כפי הנשמע אין קורין בדוך אלא דוקא למי ששמו מרדכי וא"כ הו"ל כמו יהודה ליאון דלדעת מרן ז"ל כותבין דמתקרי כמש"ל. ומ"מ אף את"ל דשם בדוך אינו אלא למי ששמו מרדכי אפי"ה אין פירוש מרדכי בדוך כמו יהודה ליאון דליאון הוא פי' של יהודה כמש"ל בדברי מור"ש ז"ל. משא"ך בדוך אי' פירושו של מרדכי. ולפ"ז אפשר לו' דכדוך הו"ל כשם דנערות כמו יצחק חקין אהרן ארנין שכ' מרן שם סט"ו דא"צ לכותבו אא"כ יש אחר ששמו יצחק וכו' אלא דמלבד שיש לחלק ביניהם דשאני יצחק חקין דחקין יוצא משם יצחק ודומה לו ברוב אותיותיו משא"ך בדוך עם שם מרדכי דאין לו שום דמיון כלל. עוד בה דהכא בנ"ד אף לצד שנאמר מר שהוא שם דקטנות צריך לכותבו בגט. אחר שבמחז"ק יש אחר ששמו מרדכי הכהן וצריך לברר מי הוא אבי המגרש בפרט שיש יוסף הכהן אחר בן מרדכי וצריך להכיר שזה יוסף המגרש הוא בנו של בדוך ולא בן מרדכי האחר וא"כ לצד שנאמר דבדוך הוא שם של קטנות צריך לכתוב דמתקרי בדוך:
וכן מצינו להרב גט פשוט שם ס"ק ע"ב שכ' וז"ל ויש לחקור היכא דכותבין עיקר השם עם קיצור השם לסימן כגון יצחק חקין היאך כותבין אותו יצחק דמחקרי חקין או המכונה חקין ויראה לי דדבר פשוט הוא דלדעת מרן כותבין יצחק דמתקרי חקין כיון דחקין יוצא משם המובהק שייך לומר דמתקרי ולא המכונה והדברים ק"ו ממ"ש מרן בסמוך סי"ו דכותבין יהודה דמחקרי. ליאון משום דיוצא משם העברי וכו' ע"כ. ומ"מ אחר דיש צד לומר דשם בדוך אינו יוצא משם מרדכי כמ"ש עדין יש להסתפק אם כותבין דמתקרי או המכונה:
ומצינו להרב גט פשוט שם אחר שהביא מרבני אשכנז דכותבין המכונה חקין וכו' וכתב ע"ז דאנו בני ספרד אין לנו אלא כמ"ש מהרי"קו ומרן דכותבין יהודה דמתקרי ליאון וכ"ש ביצחק חקין וכו'. הביא שם משם מור"ם בתשו' סי' פ"ד שכ' דאם יש ספק אם יש לכתוב דמתקרי או המכונה טפי עדיף לכתוב דמתקרי כי הוא לשון כולל בין לשם בין לכנוי יעו"ש. ולפ"ז הכא בנ"ד דיש להסתפק אם שם בדוך יוצא משם מרדכי או אי' יוצא והו"ל כנוי כותבין דמתקרי כמ"ש:
וכ"כ הכנ"הג סימן קכ"ט הגהב"י אות קכ"ב שכ' וז"ל ונ"ל דאם כתב דמתקרי במקום שצריך לכתוב המכונה לא פסל וכדמשמע מדברי מהריק"ו שו' פ"ו שכ' יכתוב דמתקרי באלי או המכונה אבל אם כתב המכונה במקום שצריך לכתוב דמתקרי ודאי פסל שנראה שאי' אלא כנוי וכו'. וכמ"ש מהרי"קו בשורש קס"ב וכו'. משא"ך היכא דכתב דמתקרי במקום שצריך לכתוב המכונה וכו'. ובין הכי ובין הכי יותר יש ליזהר שלא לכתוב המכונה. וכן מצאתי למוהר"ם איסרלס סי' פ"ד וכיון שכן הוא במקום שיש ספק היאך כותבין יכתבו דמתקרי וכו' ע"כ. ועיין להרב"ש ס"ק ל' שהקשה דברי מור"ם בהגה אהדרי ומה שתירץ בשם הרב"ח וסיים וכתב וז"ל ולדינא נראה עיקר היכא דספק הוא כותבין דמתקרי כמ"ש בתשו' רמ"א סימן פ"ר דעל שם כנוי שייך נמי דמתקרי דהא קוראים אותו כך וכו' ע"כ:
וכ"כ בס' נחלת שבעה סימן מ"ה אות י"ד שאחר שהביא דברי מור"ם בתשו' כנ"ל כ' וז"ל וע"פ דבריו שבתשו' הנ"ל כתב רמ"א כאן כותבין שם ישראל דמתקרי ע"ש גויים וכן בסט"ו עושים שם העברי עיקר ועל שם הב' כותבין דמתקרי להורות דבכנוי גם דמתקרי נכון כך נ"ל כוונת רמ"א פשוט וברור וכו' ע"כ:
גם הרב מהר"ר חיד"א בס' חיים שאל סי' ל"ח אות ח"י כ' וז"ל יהודה דמתקרי יהרון כן העלה הרב המו' מהר"י זיין בתשו' כ"י וכתב שסדר לכתוב דמתקרי שיש ספק אם יהרון הוא קיצור או לא והאריך בתשובתו הרמתה עכ"ל. וכ"כ שם באות י"ט דהיכא דמספקא לן אם לכתוב דמתקרי או המכונה יש לכתוב דמתקרי יעו"ש:
ומה גם דהכא בנ"ד שם זה אינו במגרש אלא באביו ומצינו להכנ"הג סי' הנז' הגהב"י אות ס"ב שכתב וז"ל קבלתי מרבותי שאין לדקדק בשמות אבי המגרש או אבי המתגרשת ולא באם י"ל ב' שמות לכתוב המכונה או דמתקרי שלטי הגבורים אשר סביב המרדכי דפ' המגרש. וכתב הר"מ איסרלס סי' פ"ד דאע"פ שיש סוברים שא"צ לכותבם ולכתוב דמתקרי אע"פ שיש ספק אם כותבים המכונה או דמתקרי עכ"ל וכ"כ בס' חיים שאל סי' ל"ח אות ל"ה יעו"ש. נקטינן מכל האמור דהכא בנ"ד כותבין יוסף בן מרדכי דמתק' בדוך הכהן:
שוב מצינו בס' חיים שאל סי' ל"ח אות כ"ו שכתב וז"ל מראד במעשה בא לידינו נכתב מרדכי דמתקרי מראד כי כן משפט הלשון וכתב עברי עכ"ל. נראה מזה דכיון דמרדכי קורין אותו מראד אע"ג דשם מראד אי' שם העצם ואין קורין לשום אדם שם זה בעת המילה אפי"ה כותבין דמתקרי כיון שאין קורין מראד כ"א למרדכי והו"ל כנגזר משם מרדכי. אוף ה"נ דכוותה שאין קורין בדוך כ"א למרדכי כותבין דמתקרי כמ"ש:
אלא דלפי החלוק שכתב הרב ג"פ דבשכותבין המכונה צריך לכתוב הכהן קודם המכונה אבל כשי"ל ב' שמות שכותבין על הא' דמתקרי יכתוב הכהן אחר דמתקרי וכתב הטעם דגבי המכונה כיון שאין רגילים לעלות לס"ת ולחתום עם הכנוי אלא בשם העצם פ' הכהן מקרים לכתוב פ' הכהן שהוא עיקר שמו בחתימתו וכו' ואח"ך כותבין המכונה פ' אבל גבי שמות כיון דלס"ת קורין אותו פ' הכהן כמו בגט כותב פ' דמתקרי פ' הכהן כמש"ל:
דלפ"ז הכא בנ"ד שאין קורין אותו לס"ת בשם ברוך כי אם מרדכי הכהן היה צריך לכתוב מרדכי הכהן דמתקרי בדוך המכונה אלחדאד. ועדיין יש לחוש שיאמרו דכנוי אלחדאד הוא כנוי פרטי לאבי המגרש. ובשלמא בכהן אחר שאין לו שום כנוי אחר שאנו סומכין המכונה אלחדאד לתיבת הכהן מבואר הדבר שהוא כנוי המשפחה. דאם איתא שהוא כנוי פרטי היינו כותבין אותו קודם תי' כמש"ל. אבל הכל בנ"ד שאנו כותבין אחר הכהן דמתקרי בדוך המכונה אלחדאר עדיין יש לחוש כמ"ש. ואם נכתוב מרדכי דמתקרי בדוך הכהן יש לחוש הרב ג"פ דכיון שאין קורין לס"ת בדוך הכהן יאמרו שאינו כהן אלא דמתקרי כהן כמש"ל:
ומצינו להרב ג"פ שם ס"ק ל"ו על מ"ש מור"ם בהגה שם כותבין פב"פ הכהן או הלוי כ' הרב הנז' וז"ל משמע מתוך לשון זה שאם המגרש כהן א"צ לכתוב כהן אצל המגרש כיון שכותב הכהן אחר שם אביו פב"פ הכהן סגי דכיון דאביו כהן מסתמא גם הבן הוא כהן ואיכא למידק ממ"ש מור"ם בסמוך ס"ט ואם יש לאב ולבן כנוי א' לכתחי' כותבין הכנוי אצל כל א' וגבי כהן לא הצריך לכתוב רק לבסוף פב"פ הכהן והלא גם גבי כהן הול"ל דיכתוב כהן גם אצל הבן המגרש דאל"ך אפשר דהרואה גט זה יהיה סבור שהאב כהן והבן המגרש אי' כהן כגון שהוא בן גרושה שהוא חלל ואינו כהן ושמא י"ל דס"ל דמסתמא לא חיישינן שיא שיאמרו שהבן אי' כהן משום דלא כתבו עליו שהוא כהן והוא חלל דזהו מלתא דלא שכיחא. משא"ך גבי כנויים דשכיח טובא דכינוי דיש לשם האב אין אותו כנוי לשם הבן לכן קאמר דאם יש לאב ולבן כנוי א' לכתחילה כותבין הכנוי אצל כל א' וכו' ע"כ. הן אמת דהרב מסיק וכתב דהנכון לכתוב פ' הכהן בן פ' הכהן ובס' הגט כתב הרב' הנז' סכ"ז וז"ל אם אבי המגרש או אבי המתגרשת הוא כהן או לוי וי"ל כנוי בשם כותבין שמו ושם אביו הלוי או הכהן ואח"ך הכנוי וכו' ע"כ. ובס' רל"ז כתב וז"ל אם היה הבעל כהן כותב פב"פ הכהן קודם הכנוי ואם היא בת כהן יכתוב בת פ' הכהן עכ"ל. ולא כתב שיכתוב הכהן אצל האב והבן ומנהגנו לכתוב הכהן אצל האב בלבד פב"פ הכהן כמ"ש מור"ם בהגה והרב"ש כנז"ל. וכן הוא בס' הגט שבסוף הש"ע סכ"ד וז"ל יחקור הרב אם המגרש כהן או לוי כי במדינות אלו נוהגים לכתוב פב"פ הכהן או הלוי וכו' ואם יש לאביו או לאביה כנוי והוא כהן או לוי כותבין תחילה הכהן או הלוי ואח"ך הכנוי. אבל אם יש לו ב' שמות שכותבין על הב' דמתקרי פ' כותבין תחילה דמתקרי פ' ואח"ך הכהן או הלוי. ואפילו אם כותבין המכונה ודמתקרי כותבין הכהן או הלוי לבסוף אבל אם כותבין דמתקרי והמכונה כותבין הכהן או הלוי תחילה אחר שם הא' ואח"ך דמתקרי או המכונה וכו' ע"כ:
גם הרב מהר"י מינץ בס' הגט סי' מ"ב כתב וז"ל לכתוב יורה כן משה הכהן המכונה ליברמן ולא בן משה המכונה ליברמן הכהן דהוי משמע דהכנוי הוא כך דהוי כהן אבל איהו לאו כהן הוא וכנ"ל ולמהרי"ו עכ"ל:
והרב כנה"ג בס' הגט חלק שום בעל בכי אות ק"ל כתב וז"ל אם המגרש כהן או לוי נוהגים לכתוב הכהן או הלוי בזה האופן פב"פ הכהן או הלוי וכו' ע"כ. ובאות קל"ב כתב וז"ל אם יש כנוי לכהן כותבין פ' הכהן המכונה פ' ולא יכתוב פ' המכונה פ' הכהן ונ"ל דצריך לכתוב פ' הכהן המכונה פ' בן פ' הכהן וכו' ע"כ. מבואר בדבריו דאין כותבין הכהן אצל המגרש אלא אצל האב. ומ"ש באות קל"ב דצריך לכתוב פ' הכהן המכונה פ' בן פ' הכהן היינו דכיון דיש כנוי למגרש אם יכתוב פ' המכונה פב"פ הכהן יאמרו שכנוי המגרש הוא כהן ג"כ ואי' כהן לכן צריך לכתוב הכהן גם גבי מגרש קודם הכנוי. משא"ך כשאין למגרש שום כנוי א"צ לכתוב הכהן אלא גבי האב כמ"ש באות ק"ל:
שוב מצינו להרב מהר"ם מינץ ז"ל בס"סי ל"ז שכתב וז"ל אנא משולם המכונה זלמן והמכונה זעמל בן יעקב הלוי ע"כ. הביא דבריו בס' נחלה שבעה סימן מ"ה אות כ"ג וכתב ע"ז וז"ל שאם יכתוב אנא משולם הלוי המכו' זלמן והמכו' זעמל בן יעקב א"כ לא משמע דקאי הלוי על אביו. משא"ך אם כתב לוי לבסוף בר יעקב הלוי על האב ועל הבן. וראיה מהא דכ' מהרי"ל במשולם בן אורי המכונה פייבש הביאו רמ"א בסי' קכ"ט ס"ט וז"ל אם יש לאב ולבן כנוי א' וכו' וא"כ נשמע מזה דאם לא כתבו רק לבסוף ש"מ דהכנוי קאי על שניהם. ואע"ג דלא כשר רק בדיעבד היינו משום דבלא"ה יש להסתפק אם הכנוי הוא על שניהם או על האב לחוד או על הבן לחוד דאורי ומשולם כנוי שניהם פייבש. אבל הכהן או הלוי אפי' לכתחי' כותבין בסוף וקאי על שניהם והוי כמו דיעבד דהתם. ועוד דאם הכנוי לבן לחוד יכתוב הכנוי קודם שיזכיר שם האב ואם כתבו לבסוף פסול. ש"מ משום דאיכא למטעי שהכנוי קאי על האב או על שניהם יחד וא"כ מכ"ש אם יכתוב הכהן או הלוי לבסוף דקאי על האב ועל הבן וכן משמע מלשון רמ"א שכ' שם ס"ז כותבין פב"פ הכהן או הלוי ואם י"ל כנוי כותבין אח"ך עכ"ל. אבל אי' ר"ל דאם יש לבן כנוי כותבין ג"כ אח"ך דא"כ דבריו סתרי אהדרי דכבר כתב דאם הכנוי לבן לחוד יכתוב הכנוי קודם שיזכיר שם האב אלא ה"ק דאם יש לאב כנוי יכתוב כנוי האב אחר הכהן או לוי כגון משה בן שלמה הלוי המכונה זלמן. אבל אם יש לבן כנוי כותבין הבן אצל שמו ואח"ך שם האב וכהן או לוי כגון משולם המכונה זלמן בן יצחק הלוי. ובס' פדואה סי' מ"ב כ' וז"ל יש לכתוב יודה בן משה הכהן המכונה ליברמן ולא יודה בן משה המכונה ליברמן הכהן דהוי משמע דהכנוי הוא כך וכו' עכ"ל. שלא בדקדוק כ"כ ודאי דכנוי האב יש לכתוב הכהן קודם אבל כנוי הבן יש לכתוב קודם שם אביו יודה המכונה ליברמן בן משה הכהן. ואם הוא שם דכותבין עליו דמתקרי כותבין כהן או לוי אח"ך פב"פ דמתקרי פ' הכהן או הלוי עכ"ל:
והרב יד אהרן בסי' קכ"ט הגהב"י אות צ"ג כ' וז"ל אם כותבין פ' הכהן בן פ' הכהן. בעל המפה כתב כותבין פב"פ הכהן. ומהר"ם ן' חביב ז"ל ס"ק ל"ו כ' דהנכון לכתחילה לכתוב פ' הכהן ב"פ הכהן דאיכא למיחש שמא האב כהן והבן חלל. אבל בלוי דליכא למיחש להכי לכתחי' נמי יכול לכתוב פב"פ הלוי וכן מ"ך להרב מהרי"ץ נעים ז"ל. ובסדר הגט להרב הגדול אב"ד מהר"ש הלוי ז"ל כ' ובכנוי כהן היינו רוצים לכתוב יהודה בן שבתי הכהן שכן עשינו מעשה כמה פעמים ואח"ך ראינו שבקושטא כותבין פ' הכהן ב"פ הכהן וכתבנו כן. שוב ראינו להר' הכנה"ג שכתב בפי' כדברינו וגמרנו שאם ח"ו יבא לידינו מעשה פעם אחרת לכתוב פב"פ הכהן ע"כ. ובגט אחר סמוך ונראה כתב וכתבנו כנוי כהן באב ובכן אע"פ שבסימן הקודם גמרנו שלא לכותבו דק באב מכל מקום ראינו במקום אחר בכנ"הג אגב גררא שכ' פ' הכהן ב"פ הכהן ואמרנו דעדים שאני דאין כותבין רק בשם האב עכ"ל. מה שחלק בין עדים לבעל הוא ממ"ש הרב ת"הד סי' רל"ד וכו' עכ"ל הרב יד אהרן. ובסדר הגט כתב הרב יד אהרן וז"ל אם המגרש כהן או לוי נוהגים לכתוב הכהן או הלוי בזה האופן פב"פ הכהן או הלוי ואנו נוהגים לכתוב הכהן בבן ובאב כגון פ' הכהן בן פ' הכהן ע"כ:
והרב בתי כהונה בס' הגט דף פ' ע"א כתב וז"ל ולכתוב כהן או לוי בשמו ושם אביו כגון פ' הכהן בן פ' הכהן ראיתי בקונטריס מהרש"ל פעמים כתב כאמור ופעמים כ' פב"פ הכהן וכתב דרפייא בידיה איזה עדיף. ולעד"ן דטפי עדיף לכתוב פ' הכהן ב"פ הכהן וכן כתבו בקושטא וכן ראיתי לב"ד שאחרי הרב הנז' והוחזקנו להיות עושים כך מאחר שגם הוא עשה כן לפעמים ואין בזה חשש לעז כנודע ועיין בספר ג"פ וכו' ע"כ:
והרב מכתב מאליהו דף נ"ט ע"ב אחר שהביא דברי הפוס' אם לא כתב כהן או לוי כתב וז"ל סוף דבר מדברי כולם אנו למדין שצריך להזכיר בגט כהן או לוי אמנם מרן בש"ע סי"ט כתב לא נהגו לכתוב בגט לא כהן ולא לוי ולא שום כנוי אלא פב"פ וכל שום וכו'. והרב המפה שם ס"ו כ' וז"ל אבל כותבין כהן או לוי ואם לא כתב כהן או לוי י"א דפסול מאחר שנהגו לכותבו ויש מכשירין ונ"ל לסמוך להקל במקום הדחק וכו'. וכ"כ הלבוש שם סי"ט וסיים עוד שם ואם אבי האשה הוא כהן או לוי ולא כתב כהן או לוי כל זמן שלא ניתן לא יתנו אלא יכתוב אחר ואם ניתן כשר לכ"ע דאין מקפידין כ"כ בכנוי האבות עכ"ל. ומבו' מדבריו דדוקא באבי האשה הוא דיש להקל אבל באבי האיש אין מקום להקל שהרי הוא צריך לכתוב כהן בשביל המגרש וקאי לתרוייהו ואם יכתוב פ' הכהן ב"פ יש לפסול מצד אחר דמשמע שהוא כהן ואין אביו כהן ומשכחת כשנאמר דכהונתו אינו כהונת אהרן כ"א רבנות כמו ובני דוד כהנים היו. וזה מוכרח בדבריהם שהצריכו לכתוב פב"פ הכהן או הלוי כנר' להדייא שבאו למעט שלא יכתוב הכהן סמוך לשם המגרש והיינו משום החשש שאמרנו וכו' ע"כ. מבואר מדבריו דכשכותבין הכהן אצל הבן ולא אצל האב יש לחוש דכהונת הבן היא רבנות שהרי האב אינו כהן משא"ך כשכותבין כהן אצל האב שמבואר שהיא כהונת אהרן א"צ לכתוב כהן אצל הבן דודאי מסתמא הוא כהן. ולחשש בן גרושה וכו' לא חיישי' דלא שכיח כמ"ש הרב ג"פ לדעת מור"ם:
עוד כתב שם הרב הנז' ע"ג וז"ל עוד כתב מרן מ"ב בתשו' אשכנזית גט שכ' בו משולם בן אורי המכונה פייבש פסלו מהרי"ל משום דקאי המכונה על אורי אלא כך יש לכתוב משולם המכונה וכו' ע"כ. וה"ד כשאין אותו כנוי כ"א למגרש ולא לאביו אבל אם הכנוי הוא גם לאביו וכו' ש"ד עכ"ל. אמנם הרב בעל המפה סי' קכ"ט ס"ט כתב ואם יש לאב ולבן כנוי א' לכתחי' כותבין הכנוי אצל כל א' מיהו אם לא כתבו רק לבסוף פב"פ המכו' פ' כשר אבל אם הכנוי לבן לחוד יכתוב הכנוי קודם שיזכיר שם האב ואם כתבו לבסוף פסול עכ"ל. ותמהני עליו דאיהו גופיה לעי' מזה ס"ז כתב לענין כהן שכותבין פב"פ הכהן ולמה לא הצריך לכתוב הכהן אצל כל א' כמו הכנוי שהרי בכהן ג"כ יש לחוש טובא שיאמרו שאביו כהן אבל הוא אינו כהן מחמת שהוא חלל ושבח אני את הרב בעל הלבוש שכתב בסי"ט ואם הכנוי הוא לאב ולבן כותבין פב"פ המכונה פלוני וקאי על שניהם יחד וכדברי מרן דעם היות דאיהו ז"ל בכל פסקיו נגרר אחר דברי הר' המפה רביה בכאן נטה מדבריו מפני שבראש הסעיף כתב כדברי רבו לענין כהן ואם יצטרך לכתוב הכנוי אצל כל א' כמ"ש רבו הו"ל תרתי דסתרן וצ"ע. ואהא דא דאמרינן שאם הוא כהן וי"ל כנוי שאל יכתוב הכנוי קודם כתב הרב בעל המפה ס"ז אבל אם יש לו ב' שמות שכותבין על א' דמתקרי כותבין אח"כ כהן או לוי ונראה שטעמו ז"ל דדוקא במכונה הוא דשייך לומר שאינו כהן. אבל במתקרי כיון שנקרא כהן ודאי שהוא כהן וכו' עכ"ל. מ"ש הרב על דברי הרב הלבוש שכתב ואם הכנוי הוא לאב ולבן כותבין פב"פ המכונה פלוני וקאי על שניהם דזהו כדברי מרן ר"ל כמו שפיר' מרן בב"י ע"ד תשובת אשכנזית משולם בן אורי וכו' ופסלו מהרי"ל וכתב מרן ע"ז דה"ד כשאין אותו בנוי כ"א למגרש ולא לאביו אבל אם הכנוי הוא גם לאביו ש"ד דלפ"ז גבי כהן כותבין אותו אצל האב וקאי על שניהם והגם דמרן מיירי בדיעבד שאם כתב הכנוי לבסוף ש"ד. ה"ד לגבי שאר כינוים אבל גבי כהן או לוי אף לכתחי' כותבין אצל האב כמ"ש הרב נחלת שבעה כנז"ל:
והרב מהריק"ש ז"ל בהגהות סי"ט כ' וז"ל אם יש למגרש כנוי לעצמו יכתוב הכנוי קודם שם אביו פ' המכונה כ"וכ ב"פ ואם הכנוי גם לאביו יכול לכתוב שם האב קודם ע"כ:
ובספר הלכות קטנות בקונטריס הגטין דף נ"ה ע"ב סי' כ"ו כתב וז"ל גט שלחנו לצפת אנא עובידי הכהן בן העדי וכו' ואע"ג שכתב בש"ע דלא נהגו לכתוב כהן או לוי מאחר דיש פוסלים בדיעבד אם לא נכתב אין להקפיד במה שלא נהגו שאם יכתב כשר לכ"ע ואם לא יכתב יש פוסלים וכו' ע"כ. ובסוף כתב וז"ל ומה שכתבנו עובידי הכהן בן סעדי משום שאם יכתוב עובידי בן סעדי הכהן אפשר שאביו כהן והוא חלל אבל כשכותב עובידי הכהן מוכרח שאביו כהן וכו' ע"כ וזה הפך דברי הרבנים הנז"ל דיש כותבין הכהן אצל האב ולא אצל הבן ויש כותבין ב"פ הכהן. ומה גם לפי מ"ש הרב מכתב מאליהו שאם יכתוב פ' הכהן בן פלוני יש לחוש דכהונת הבן היא שררה ורבנות כמש"ל:
גם הרב גט פשוט ס"ק ל"ו באמצע הדבור כתב וז"ל ואם יכתוב פ' הכהן בן פ' ולא יכתוב כהן אצל האב יראה לכאורה דסגי דכיון שהבן כהן מוכרח לו' דגם האב כהן מיהו יש לגמגם דאפשר שיאמרו דתי' הכהן הכתובה אצל הבן הוא כנוי שם בעלמ' ואי' כהן מזרע כהונה לכן צריך לכתוב פ' הכהן בן פ' הכהן וכו' ע"כ:
העולה מהמקובץ דשלשה סברות בזה יש אומרים לכתוב הכהן אצל האב וחוזר על שניהם והיא סברת מור"ם והרב הלבוש ורוב הפוסקים כנז"ל וכן מנהגינו. סברת שנית לכתוב שני פעמים הכהן אצל האב והבן והיא סברת מהר"ש הלוי בחזרה וסברת מהר"ם ן' חביב ומנהג קושטא. סברה ג' לכתוב הכהן אצל המגרש בלבד והיא סברת הלכות קטנות כנז"ל:
ועפ"ז יש לחקור על הרבנים הראשונים שבמחז"ק שאחזו שער והנהיגו לכתוב הכהן פעם אחד אצל האב בלבד דמה היה להם ליכנס במשעול הכרמים דלא יבצר ממנו דוחק ולהניח דרך סלולה ופתוחה לכל עובר לכתוב הכהן אצל האב והבן שאין בו נפתל ועקש:
והנראה לומר בזה דהראשונים טעמם נכון לפניהם דכיון דמנהגנו לכתוב כנוי משפחה בגט כותבין אותו אצל האב בלבד דגבי כנוי משפחה די בזה שגם הבן ממשפחה זו ואב אחד לכולם ולפ"ז גבי משפחת כהונה אם יכתבו הכהן אצל האב והבן הם משנים משאר כנויים ויתנו בזה מקום לטועה לטעות שהמגרש חלל והכהן הכתוב בו הוא לשון רבנות אחר ששינו משאר כנוי משפחה דאם איתא שהוא ממשפחת כהונה לא היו משנים משאר כנוי משפחה ולכן בחרו לכתוב הכהן אצל האב בלבד ולא יבואו לטעות בזה אחר שכן עושין בשאר כנויי משפחות ואף הוא כאחד מהם אבל סברת האומרים שכותבין הכהן אצל האב והבן היינו לפי מנהגם שאין כותבין כנוי משפחה בגט כי אם משפחת כהונה ולויה בלבד א"כ גבי כהן שכותבין אותו אם יכתבו הכהן אצל האב בלבד או אצל הבן בלבד יש מקום לטעות כנז"ל אבל כשכותבין אותו אצל כל אחד ליכא למיחש החששא שאנו חוששין לדידן כשאנו משנים משאר כנוי משפחה משא"ך לדידהו שאין כותבין שאר כנוי משפחה בגט וליכא בזה שום שינוי לא יבאו לטעות ואדרבא זו הוא דרך ישרה לדידהו:
ואין לומר דיכולים אנו לשנות ממנהג הראשונים ולכתוב הכהן אצל האב והבן ואין בזה משום לעז כמ"ש הרב בתי כהונה וכמו שחזר ועשה מעשה הרב מהר"ש הלוי ז"ל והחששא שכתבנו בדרך זה היא חששא רחוקה כשנכתוב הכהן אצל כל א' לומר שכהן הכתוב אצל הבן הוא לשון רבנות כיון שהוא כתוב אצל האב ג"כ דשאני לדידהו אף אם יוסיפו לכתוב כהן אצל כל א' אין בזה משום לעז דכיון שאין כותבין שום כנוי משפחה אין כאן שנוי כ"א הוספה שהוסיפו הכהן גם אצל הבן ולחומרא וליכא לעז אבל לדידן שכותבין כנוי משפחה וכותבין אותו אצל האב בלבד אם נכתוב הכהן גם אצל הבן הו"ל שנוי משאר כנוי משפחות ואיכא לעז על הראשונים חס ושלום כיון שאנו משנים בזה משאר כנוי משפחות:
ובענין נד"ד עלתה הסכמתינו לכתוב בגט באופן זה. יוסף בן מרדכי דמתקרי בדוך הכהן המכונה אלחדאד וטעם שכתבנו הכהן אחר בדוך ולא אחר מרדכי כדי לסמוך המכונה אלחדאד לתיבת הכהן להודיע שהוא כנוי משפחה וכיון שכתבנו דמתקרי ולא המכונה ליכא למיחש החששות הנז"ל כמ"ש מור"ם בהגה וכמ"ש הטעם הרב מכתב מאליהו דכיון דנקרא כהן ודאי שהוא כהן כמש"ל ונכתב הגט כן בחדש סיון שנת ברית ראשונים לפ"ק: