אור ברסלב
ויאמר יצחק חלק א שאלות ותשובות אבן העזר › סימן קסט

ויאמר יצחק חלק א· רבי יצחק בן וואליד

שאלות ותשובות אבן העזר · סימן קסט

סימן קסח

שאלה ראובן היה לו בית א' בחצר בה"ך הי"ג של שמעון והבית הנז' היה ממושכן ביד שמעון הנז' בחיי אשתו הראשונה של ראובן הנז' ואח"ך נלב"ע האשה הנז' בחיי בעלה הנז' והניחה לו בן ובת. אח"ך נשא אשה אחרת ראובן הנז' והוליד ממנה ג"כ בן ובת ונלב"ע הבן הראשון שמאשתו הראשונה וחלי"ש. אח"ך נלב"ע גם האשה השנית והניחה אחריה הבן והבת הנז' וביני ביני היה מוסיף והולך שמעון על המשכונה הנז' תוספת אחר תוספת עד שנתרבה סך המשכו' הנז' קרוב מעט לשווייה ונוסף עד שנתרועע הבית הנז' ונטו כותליו ליפול ונפלו קורות תקרתו ומעזיבתו וקצת מכותליו עד שאינו ראוי לדירה. וכאשר שמעון בעל הבה"כ הנז' רצה להרחיב הבה"כ הי"ג ולנאותה נתן דעתו לקנות הבית הנז' מראובן הנז' להוסיף מקצת ממנה כפי מה שצריך לו להבה"כ הנז' ומפני זה הוכרח להעלות בדמיו יותר מכדי שווייו ועוד תנאים אחרים כמש"וח בידם. ובכן נתרצה ראובן הנז' ומכרו הוא ואשתו השלישית לשמעון הנז' הבית הנז' כמות שהוא מכירה גמורה באו"ה כמשו"ח ביד שמעון הנז' וקע"ע אחריות גמורה גם נתחייבו סך גדול חו"ג מלבד דמי המכר אם יקום ויערער שו"א מהבנים הנז' על המכר הנז' והתחיל שמעון הנז' להכין צורכי הבנין מלבנים ועפר וכו'. הן היום קמו עמדו הבן והבת הנז' שמאשה הב' הנז' ומיחו בשמעון הקונה הנז' שלא לבנות עד שיעשו משהדי"ן והבן הנז' יש לו היום יותר מי"ג שנים ולאחותו הבתולה עשר שנים ומחצה מ"מ ומהנראה ידוע שמפי קרוביהם ועל ידם בא הערעור הנז' וטענתם היא שמחצית הבית הנז' הוא שלהם מצד ירושת אמם כפי התק' והמנהג. וגם המחצית האחר רוצים לזכות בו הם מדינא דב"מ וע"ז השיב שמעון הנז' על ראשון ראשון שהבית הנז' היה ממושכן בידו בחיי אשתו הראשונה קודם שיחול שעבוד כתובת אמם שהיא אשה הב' על הבית הנז' ולאחר שנשא אשה הב' שהיא אמם לא חל שעבוד כתובתה כ"א על יתרון הדמים שבין דמי המשכו' לדמי המכר ועכשיו שנפל הבית אינו שוה אפילו כדי דמי המשכונה הנז'. ועל המצרנות השיב שמעון הנז' שהוא ג"כ שותף בחצר הנז' והוא קדם וקנה נוסף לזה שהיה ממושכן בידו מקודם. אלו הם טענותיהם יודנו המורה לצדקה הדין עם מי אם יזכו היורשים הנז' במחצית הבית הנז' או בדמי היתרון כדברי שמעון ה' ואם יזכו במחצית גוף הבית הנז' אם יזכו גם במחצית האחר מדינא דב"מ ואם לא יזכו מדינא דב"מ מה יהיה משפטם בבנין אם ירצה שמעון הנז' לבנות מה שרוצה לבנות ואם ירצו היורשים לסלק ערעורם ברצי כסף כיצד יהיה אופן הסילוק והמכירה מידם. באופן שעה"כ יבאו דברי מעכ"ת נכונים וברורים באר היטב כולם נכוחים וישרים גם על מה שמתסעף מזה לענין דינא ינופף ידו יד הקדש על העליונה ברוח מבינתו ויעמידנו על אמיתתן של דברים. ואגב יודיענו ס' החלוקה כפי המנהג והתק' שמח"ק בא' שנלב"ע והניח ד' בנות אחת מאשה א' שנלב"ע בחייו והג' בנות שנלב"ע הוא בחיי אשתו הב' והבת הרא' לא נטלה חלקה מאביה בירושת אמה שמתה כנז' כיצד יהיה סדר חלוקתם בעזבון מורישם הנז'. אחלי יכונו שלא יהיה זה לטורח לפני מעכ"ת ימהר יחישה תשובתו הרמה יפה שא"ק שהשעה צריכה לכך ויבא שכרו מאת היושבי בשמים. כפול ומכופל שבעתים בנה"ר והנשאה גם חסידה בשמים. ונפש שואל ודורש בשלומו. אלף עולות יעלה מנה א' אפים. ומצלי לחיי מלכא ובנוהי בתוספת אורך ימים ושנות חיים וכו'. וחתום ע"ז כהר"ר רפאל גזלאן נר"ו:

תשובה הדי"ן שכשנלב"ע אשת ראובן הראשונה הנז' היה צריך לחלוק עם הבן והבת שממנו וממנה כל הנכסים הנמצאים לו ולה במצב פטירתה מחצה לראובן ומחצה להבן והבת אחר שיפרעו כל החובות שהי"ל לראובן במצב פטירתה מן האמצע והשאר יתחלק כנז' כפי תקנת קדמונינו המגורשים נ"ן ולפ"ז הבית אשר הי"ל לראובן במצב פטי' אשתו הנז' יזכה האב במחצית והבן והבת במחצית האחר רביע לכ"א אחר שתפדה המשכונה הנז' שנתהוית בחיי האשה הנז' מהאמצע כמ"ש. וכשנלב"ע הבן הנז' בחיי ראובן ירש ראובן חלקו ונמצא שי"ל לראובן בבית הנז' ג' רבעים ולבת רביע א' כמות שהוא ממושכן מלבד המטל' אשר נמצאו לו במצב פטי' אשתו שי"ל לבת רביע בהם כמ"ש אחר שישבע שבועת אלמון עה"כ כמבו' כ"ז בס' הישר ספר התקנות וכשנלב"ע האשה הב' בחיי ראובן היה צריך לחלק כל נכסיו הנמצאים לו ולה במצב פטירתה עם הבן והבת שממנו וממנה. ומכלל החלוקה הג' רבעים שבבית הנז' שזכה בהם כמ"ש שיזכה ראובן ברביע וחצי דהיינו ג' שמניות והבן והבת ג' שמניות אחר שתפרה המשכו' והתוספת מהאמצע וכל תוספת המשכו' שנתהוו אחר פטי' האשה הא' אין לה לבת שמהאשה הא' להתנכות שום דבר מחלקה כלל כ"א מחלק הבעל ומחלק הבן והבת שמהאשה הב' שעליהם מוטל לפדות כל התוס' זהו אופן החלוקה אם היה הבית הנז' ממושכן בלבד בלתי מכירה:

אלא שעכשיו שכבר מכר ראובן כל הבית ולא חלק עם בניו שמאשתו הא' והב' צריכין אנו לברר אם יכולים היורשים שמהנשים הנז' לטרוף חלקם מהלוקח מכח ירושת אמם או לא והגם שבשאלה לא נזכר ערעור הבת שמהאשה הא' רק ערעור הבן והבת שמהאשה הב'. מ"מ גם עליה יפול הספק אחר שבית זה היה בחזקת ראובן במצב פטי' אשתו הרא' אלא שהיתה ממושכנת כמש"ב:

והנה כפי המובן מתוך השאלה הנז"ב נראה שבשעת פטי' אשתו הא' והב' לא היו על ראובן חובות אחרים כ"א משכונת הבית הנז' ואת"ל שהיו עליו חובות הי"ל מטלטלים במה לפרוע חובותיו אחר שהשאלה הנז' באה ונהייתה על מכר הבית הנז' אם יכולים היורשים הנז' לזכות בחלקם כמש"כ שאת"ל שהיו על ראובן הנז' חובות כנגד הזכות הנשאר בבית אחר פדיון המשכונה ולא היה ספק במטלטלים לפרוע חובותיו אשר הי"ל במצב פטי' אין מקום להסתפק בזה והיה הדי"ן שישבע ראובן שכל הנמצא אתו במצב פטי' אשתו הא' קו"ט וכו' הלואי שהיה מספיק כדי לפרוע חובותיו אשר הי"ל במצב פטי' וכן כל הנמצא אתו במצב פטי' אשתו הב' קו"ט וכו' הלואי שהיה מספיק לפרוע חובותיו שהי"ל במצב פטי' ואזי לא נשאר שום זכות ליורשי הנשים הנז' בבית הנז' כלל. אף אם היה עדיין הבית בחזקת האב שלא נמכר כמפו' בתק' המגורשים נ"ן שאין ליורשי האשה שום זכות בנכסים מכח ירושת אמם עד שיפרעו החובות מהאמצע. ואפי' מלוה ע"פ נאמן הבעל ע"פ שבועתו. ועכשיו שמכר האב הבית ולא נתברר לנו אם היו על ראובן חובות כנגד כל נכסיו במצב פטי' או לא צריכין אנו לרעת מה יהיה הדין בזה:

ומצינו בפסקי הראשונים בתשו' שאלה בשנת שצ"ט להרבנים המובהקים שהיו קרובים לרבותינו בע"הת ה"ה מוהר"ר שאול סירירו ז"ל ומוהר"ר שלמה אבן דנאן ז"ל ומוהר"ר אברהם חאג'יז ז"ל ומוהר"ר יוסף ג'יקאטילייה ומוהר"ר סעדייה אבן דאנאן ז"ל וז"ל. ואם היות שאפשר כי שמואל בנו עדיין הוא חי ויבא ויערער על המכר שמכר אביו ברביע שמגיע לו בחצר מכח ירושת אמו אין דבריו נשמעים. ל"מ עכשיו שאביו נלב"ע אלא אפי' היה בא בחיי אביו אין שומעין לו משום דטענינן ליורשי הלוקח שאם היה אביהם קיים מצי למימר ליה מאביך קניתיו והוא קנאה ממך שכן הראה לי שטר המכר או שטר הרשאה שהרשית אותו למכור. או יטעון מאביך קנותיו והוא היה מוחזק בה וכו' ואף אם יכחיש האב ויאמר לא מכרתי חלק בני אין בדבריו כלום דילמא עשו קנונייא האב ובנו ביניהם להפקיע זכות הלוקח וכו' ע"כ. הן אמת שהרב מהר"י הלוי ז"ל חלק עליהם בפרט זה דחזקה וכתב דכיון דקרקע זה הוא של שותפין דמשמתה אמו של שמואל הנז' נעשה הקרקע של שותפין בינו ובין אביו וידוע שאין חזקה לשותפין והא דמייא לאחים דכשאינם שותפים מחזיקים זע"ז אבל כשהם שות' אין מחזיקים זע"ז ע"כ:

ומעתה צריכין אנו לדעת לפי דברי הרבנים ז"ל שכתבו דחזקת האב הוייא חזקה וטעני' ללוקח שהאב קנאה מהבן וכו' מה יענו בדין פשוט דשותפין אין להם חזקה זע"ז כמבואר בש"ס ובפוס'. אם לא שנאמר דס"ל להרבנים ז"ל דיורש מכח כתובת אמו ל"ד לשות' כלל. שהרי מן התורה הבעל יורש את אשתו. אלא שרבותי' מתקני התק' תקנו ירושה לבנים מכח כתובת אמם ומעיקרא תיקנו להם שליש ואח"ך תקנו להם מחצה ואם היו עליו חובות במצב פטי' אשתו נאמן בשבועתו אף לגבי הקרקעות הנמצאים דלית ליה מגו ולא יטלו היורשים כלום:

והגם שכתב מור"ם ז"ל בהגה בטא"ה סי' קי"ח ס"ח וז"ל במקום שיש תקנה שיורשי האשה יחלוקו עם הבעל כשמתה האשה תחלה יפרעו תחלה כל החובות שהבעל חייב ונאמן הבעל לומר כמה חייב במגו דאי בעי היה כופר ואומר שלא הניח כ"כ עכ"ל. והוא מתשו' הרא"ש כלל נ"ה. דמוכח מזה דהיכא דלית ליה מגו אינו נאמן:

גם הר' ח"מ כת' שם וזל ולפ"ז אם אין לבעל מגו כיון שלא היה בביתו כשמתה אשתו צריך הבעל לברר כמה חייב דאי' נאמן בהודאתו לחוב ליורשי האשה בלא מגו ע"כ. וא"כ ה"ה נמי לגבי הקרקעות הידועים לבעל במצב פטי' אשתו דל"ל האי מגו שלא הניח וכו' נימא דאי' נאמן בשבועתו עד שיברר החובות. מ"מ בתק' דידן של המגורשים נ"ן בא הדבר מפורש שנאמן הבעל בשבועה אפי' מלוה ע"פ אף לגבי הקרקעות שכ"כ בס' הישר ס' התקנות סי' י"ט וז"ל וכל החלוקות הנז' תהיין לאחר פריעת כל החובות פי' בין בשטר בין בע"פ. ואפילו לא הי"ל טלטל אלא קרקע יפרעו כל החובות שבע"פ ע"פ שבועתו ע"כ:

נמצא לפ"ז דירושת יורשי האשה מכח כתובת אמם לפי תקנת המגורשים היא תלויה בספק. שהרי מגרעת כח היורש. והבעל נאמן בשבועתו להוציא מחזקת היורשים אף לגבי הקרקעות ר"ל מגו ובודאי. שטעמם נכון לפניהם דכיון דירושת הבעל היא מן התורה והוא הנקרא מוחזק בנכסים לכן הוא נאמן בשבועתו בכל אשר יאמר לגרע כח יורשי האשה הבאים מכח התקנה. ומשו"ה אמרו רבנן קשישי ז"ל שאין על הבן שם שותף עם אביו כיון שאם היה האב קיים היה יכול לומר לבן מעולם לא היית שותף עמי בקרקע זה ולפי שהיו עליו חובות בשעת פטי' אשתו עד כדי העזבון ופרעם ממה שהרויח אחר פטי' אשתו ונשאר כל הקרקע לו לבדו והיה נאמן בשבועה באופן שמעולם לא היו שותפים בודאי כ"א בספק והאב הוא מוחזק בודאי אמטו"ל חזקת האב הויא חזקה וזכה הלוקח הבא מכחו ואף אם יודה האב אחר שמכר שלא היו עליו חובות במצב פטי' אשתו לאו כל כמיניה להוציא מהלוקח דחיישי' לקנונייא כמבו' בדברי הרבנים הנ"ל:

ואף שהרבנים הנז' ז"ל לא הזכירו בדבריהם טעם זה דטעני' ללוקח שהיו על האב חובות ותלו טעמא משום חזקה שהחזיק האב בקרקע וטעני' ללוקח שהאב קנאה מהבן וכו' כמש"ל. מ"מ מה שהוצרכו לטעם זה היינו לעניין אף אם היה מודה האב קודם שמכר שלא היו עליו חובות שאז היה יכול הבן להוציא מהלוקח לכן כתבו טעם זה דחזקה דבזה אף אם היה מודה האב קודם המכינה שלא היו עליו חובות אין כח ביד הבן להוציא מהלוקח אחר שהאב היה מוחזק בה כמ"ש. באופן שירושת יורשי האשה היא תלויה ועומדת עד שיודה האב שלא הי"ל חובות במצב פטי' אשתו:

וכן נמ"ך בפס"ד להרבנים הראשונים בשם חכמי סלא ומכנסא יע"א ה"ה מוהרר"י צבע ז"ל ומוהרר"י ביבאס ז"ל ומוהרר"י טולידאנו ז"ל ומוהר"ח אחיו ז"ל שכתבו וז"ל שטר הכתובה למנהג המגורשים אינו שטר גמור אלא לגבי האשה אם תתגרש שיפרע לה כל מה שהחזיק ע"ע אבל לגבי יורשיה אין עליו שום חוב ברור שאם יאמר הבעל שי"ל חובות ישבע שבועת אלמון ויפטר. ומינה דשטר אין כאן אע"פ שהאב מודה לבנו שהוא חייב לו חלוקת אמו לאו כל כמיניה לחוב לאחרים וכו' דדילמא קנונייא עשה עם בנו ולכן אם בא היורש לטרוף שום חזקה או שום קרקע שמכר אביו בכח שטר כתובת אמו לאו כלום הוא עכ"ל. הרי מבואר שאין ליורשי האשה שום חוב ברור לזכות בנכסים הנמצאים במצב פטירת אמם אא"כ יודה להם הבעל קודם שימכור הקרקע שאין עליו חובות מהזולת אבל מכר הבעל קודם שיודה שאין עליו חובות אף שיודה אחר המכירה שלא היו עליו חובות ומימילא עדיין הקרקע בחזקת שניהם לאו כל כמיניה בהודאתו לחוב ללוקח דחיישי' לקנונייא ואין כח ביד היורש להוציא מהלוקח כמ"ש:

ממוצא דבר למדנו דהכא בנ"ד שכבר מכר ראובן כל הבית לשמעון ולא הודה קודם המכירה שלא היו עליו חובות במצב פטירת נשיו אין כח ביד יורשי הנשים הנז' להוציא מהלוקח. דטענינן ללוקח שהיו על האב חובות כנגד כל הנכסים ואף אם יודה האב אחר המכירה לאו כל כמיניה דחיישינן לקנונייא כמ"ש:

ומ"מ כיון שראובן עדיין הוא חי על האדמה צריך לשלם מכיסו ליורשי הנשים הנז' כ"א לפי חלקו המגיעו בבית הנז' כמש"ל אם יודה שלא היו עליו חובות שישומו השמאים כמה שוה הבית ויתנכה הסך של קרן המשכונה הא' והנשאר חייב האב לשלם לבת שמאשתו הראשונה הרביע מהסך הנשאר ה' ואח"ך יתנכה כל התוס' של המשכונה שנתוסף אחר פטירת האשה הא' קודם פטי' הב' ומה שישאר מהסך הנז' חייב האב לשלם לבן ולבת שמאשתו הב' הנז' חלקם המגיעם כמ"ש ואם יטעון האב שבשעת פטי' האשה הא' כל הנכסים הנמצאים לו ולה במצב פטירתה קו"ט וכו' הלואי שיספיקו לפריעת חובותיו וכן נמי בשעת פטו' האשה הב' היה הדבר כן ישבע בס"ת שת"ח שכדבריו כן הוא ויפטר ואם לא ירצה האב לישבע השבועה הנז' חייב לשלם ליורשים חלקם כמ"ש:

וע"פ האמור אזדא לה טענת היורשים שטענו שרוצים לזכות במחצית האחר מדינא דב"מ אחר שאין להם חלק בדור בקרקע הנז' כמ"ש ומה גם שטענת שמעון שטען שגם הוא שותף בחצר וקדם וקנה היא טענה אלימתא כמ"ש מרן ז"ל בסי' קע"ה סי"א וז"ל היה לשדה הנמכר ד' מצרנים וכו' אבל אם קדם א' וסלק ללוקח זכה בה הוא לבדו ע"כ:

ובר מן דין כיון שמכרה לזה שהיתה ממושכנת בידו אין המצרן יכול לסלקו כמ"ש מרן ז"ל סי"ז וכתב הרב מהר"י עייאש ז"ל בס' בית יהודה במנהגי ארג'יל יע"ה שאפי' שותף אין יכול לסלקו יעו"ש. ונ"מ להתלמד למקום אחר דהכא בנ"ד אין אנו צריכין לזה כמ"ש. ואם יראה בעיניו להעמיס על הלוקח שיוותר שום דבר משלו ויוסיף על דמי המכר לתתו ביד היורשים הוא הטוב והישר בעיני אלהים ואדם:

איברא שאם קודם המכירה הודה ראובן בדרך הודאה שלא היו עליו חובות במצב פטי' נשיו כ"א המשכו' והתוספת הנז' או שהי"ל במה לשלם חובותיו מלבד הקרקע אזי יזכו יורשי האשה בכל חלקם המגיעם בבית הנז' כמש"ל והלוקח יחזור על ראובן מכח האחריות:

ועמ"ש כת"ר אם יזכו היורשים בחלקם בבית הנז' מה יהיה משפטם בבנין אם ירצה שמעון לכנות. הדבר פשוט שכיון שהבית הנז' אינו ראוי לדירה שנפלו קורות תקרתו ונטו כותליו ליפול כמ"ש בשאלה כיון ששמעון הוא שותף עמהם בבית יכריח ליורשים ליתן חלקם בהוצאות הבנין דהיינו בנין הצריך דוקא להחזיר הבית כמקדם להיותו ראוי לדירה. אבל להוסיף מקרקע הבית להרחיב הב"הך יכולין היורשים לעכב ע"י ואם אין ספק ביד היורשים ליתן חלקם בהוצאות הבנין יבנה אותו שמעון משלו ומה שיעלה לחלקם לפרוע יעשו לו היורשים משכונה כנהוג בעד הוצאות חלקם:

ועמ"ש כת"ר אם ירצו היורשים לסלק ערעורם ברצי כסף כיצד יהיה אופן הסילוק והמכירה הנה לענין הבן היורש כיון שהוא מי"ג שנה ומעלה יכול למכור אף בקרקע כמ"ש מרן ז"ל בסי' רל"ה אלא שכיון שקרקע זה זכה בו מכח ירושה אינו יכול למכור עד שיהיה בן עשרים שנה שלימות ויביא ב' שערות כמ"ש מרן שם ס"ט. ומ"מ יש תקון לזה שאחר שנקוש"ח הבן הנז' על המכר כנהוג שוב ישביעוהו הסופרים בש"ח בשי"ת לקיים מכר זה ושלא לערער עליו בטענה שהוא פחות מבן ך' ויכתבו הסופרים זה בסוף שטר המכר. וכ"כ הכנ"הג בסי' הנז' וכך היו נוהגים ספרי דווקני מימי קדם אבל לענין הבת שאין לה כי אם עשר שנים ומחצה מ"מ לא מצינו שים תיקון לזה זולת שיקבל האב והאח אחריותה ועד שתגיע לפרקה תסכים גם היא על המכר בש"ח וכו' כמ"ש:

ועמ"ש כת"ר במי שנלב"ע והניח ד' בנות אחת מאשה אחת שנלב"ע בחייו והג' שממנו ומאשתו הב' שנלב"ע הוא בחייה והבת הא' שמאשתו הא' עדיין לא נטלה חלקה המגיעה בירושת אמה כיצד תהיה אופן החלוקה וכו':

הנה אם כ' הנשים היו נשואות לו כא' דהיינו שבתחי' נשא א' ושוב נשא הב' בחיי הא' אם היה מת הבעל בחיי הב' יתחלק כל העזבון ליו"ד חלקים הא' שקדמה כתובתה תטול ד' חלקים והב' ג' חלקים ויורשי הבעל המתאבלים ג' חלקים וכן נמי כשמתה אחת מהנה בחיי הבעל והב' החלוקה כך היא שיתחלק הכל ליו"ד חלקים ויורשי האשה אם היא היתה האשה הרא' יטלו יורשיה מכח כתובת אמן ד' חלקים והבעל ג' חלקים והאשה הב' ג' חלקים ואם האשה שנלב"ע היא הב' יטלו יורשיה הבאים מכחה ג' חלקים מה שהיה ראוי לה ליטול אם היה נלב"ע הבעל בחייה. והאשה הא' ד' חלקים והבעל ג' חלקים. אכן אם ב' הנשים הנז' לא היו נשואות לו כא'. אלא שנשא א' וכשנלב"ע האחת נשא הב' אם הבעל היה עדיין בחיים היה צריך לחלוק עם הבת שמאשתו הנז' מחצה למחצה. אבל עכשיו שנלב"ע הבעל ולא חלק עם הבת מה שהם הקרקעות הידועים לבעל שהי"ל במצב פטי' אשתו הא' ועדיין הם תטול הבת הנז' המחצית מכל הקרקעות הנז' מפאת ירושת כתובת אמת. והמחצית האחר תטול האלמנה רביע והרביע האחר יתחלק בין כל הד' בנות חלק בחלק. מפאת ירושת אביהן. וכן נמי המטלטלים שהיו ידועים לבעל במצב פטי' אשתו ע"פ עדים ועדיין הם בעין תהיה החלוקה בהם כמו הקרקעות שתטול הבת שמהאשה הא' המחצית מפאת ירושת אמה ועוד תטול חלקה העולה לה מפאת ירושת אביה כמ"ש. אבל במטלטלין שלא נתברר ע"פ עדים שהיו ידועים לו במצב פטי' האשה. ומעות בעין וכיוצא והקרקעות שקנה אחר פשי' האשה הכל הוא בחזקת כל היורשים ותטול האלמנה המחצית והמחצית האחר יתחלק כין הד' בנות הנז' חלק כחלק. וכל החלוקות הנז' תהיין אחר פריעת כל החובות כמש"ל. כמבואר כ"ז בס' הישר ספר התקנות ובפסקי הראשונים נ"ן. זהו מה שנלע"ד להשיב בזה בחדש זיו הוא אייר שנת תר"ה לפ"ק את שער אויביו לפ"ק:

תוכן העניינים

ויאמר יצחק חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה