ויאמר יצחק חלק א· רבי יצחק בן וואליד
שאלות ותשובות אבן העזר · סימן קנח
ק"ק ונבחר שבעיר פ'ארה ישמרם השואל כי"ר:
אחד"ש שירבה ויגדל אות לטובה שקבלתי כתבכם ועל מה ששאלתם בענין האשה שנתגרשה מבעלה הראשון ונתאלמנה מבעלה השני ועכשיו רוצה לישא אותה הבחור הכהן שהיא קשורה כו ככלב באהבה ואחוה וכו' ונתעוררו על זה הבחור והאלמנה בחשבם דכשישא אותה בכתובה וקדושין אין עליהם עון אשר חטא חלילה מלומר דבר דמקרא מלא דבר הכתוב ואשה גרושה מאישה לא יקחו שאלו לא היתה גרושה כי אם אלמנה היתה מותרת לו שהאלמנה אינה אסורה כי אם לכהן גדול דוקא אבל לשאר הכהנים היא מותרת אבל גרושה אסורה לכל כהן ואין חילוק בין היתה גרושה מכהן או מישראל:
ומ"ש בנביא והאלמנה אשר תהיה אלמנה מכהן יקחו אינו ר"ל שאם היא אלמנה מבעלה מכהן יקחו דהרי בלא"ה אלמנה מותרת לכהן בין אם היה בעלה כהן או אם היה בעלה ישראל. אלא פירוש הכתוב הוא שהאלמנה אשר תהיה אלמנה בין מבעלה כהן בין מבעלה ישראל מכהן יקחו ר"ל מקצת כהן יקחו שהמ"ם של תיבת מכהן ר"ל מקצת כהן דהיינו כהן הדיוט לאפוקי כהן גדול שהיא אסורה לו במאמר הכתוב בפרשת אמור אל הכהנים והכהן הגדול מאחיו וכו' אלמנה וגרושה וחללה זונה את אלה לא יקח אבל הגרושה בין גרושה מכהן בין גרוש' מישראל אסורה לכל כהן ולא זו בלבד שאם נשא אותה הוא מתחלל מן הכהונ' אלא שכופין אותו לגרשה ומלקין אותו עד שיגרש אחר שבכל יום ויום עובר בלאו דואשה גרושה מאישה לא יקחו. ועל מה שאמרתם דהבא ליטהר מסייעין אותו אדרבא בא ליטמא קרינן ביה שבא לעבור בלאו ככל יום ויום. ועל מה שאמרתם מוטב שיהיו שוגגין ולא יהיו מזידין ח"ו לא נאמר בדבר כזה שהוא לעבור בלאו המפורש בתורה שלא נאמר מוטב שיהיו שוגגין וכו' אלא בדבר שאינו מפורש בתורה אבל בדבר כזה שהוא לאו המפורש בתורה חייבים כל ישראל להפרישו ולא זו בלבד שמצינו למרן בב"י א"ה סי' ו' שכתב וז"ל כתב רב נטרונאי כהן דנסיב גרושה או אחת מהפסולות ושמיתו יתיה תרי תלתא זמני ולא שבקה ואמר לא ניחא לי דנהוי כהן משמתין ליה לעולם עד דפריש מינה ומגרש לה דא דאמרינן וקדשתו בעל כרחו וכו' ע"כ. הרי מבואר שאם עבר ונשא גרושה משמתין אותו עד שיגרשנה עוד כתב שם מרן וז"ל והרמב"ם כתב בפתיחא שלחה לנוא אמון על כהן שנשא גרושה והחרים שניהם במצרים ואלקהרא ושלח הפתיחא למקום שעשה המעשה רע ושיחרימו אותם בשמם והחרים כל בר ישראל או בת ישראל שישא ויתן עמהם ויאכל וישתה וישב עמהם תוך ד' אמות ושיכנס עמהם לשמחה ולאבלות שיהיה להם ומי שישתתף עמהם בחיים ובמות וחייבים לסקול ארונם כשימותו וקבורתו יהיה בלא צדוק הדין ולהראות שמחה וששון באובדם וצוה לנשים בתכלית האזהרה מליכנס עם הזונה בשום מקום ואפילו לבית המרחץ וכזה ראוי לנו השומעים בקול הרב שנפריש ונבדיל כל הקמים על ה' ועוברים על מצוה ממצותיו ולא נניח בינינו וביניהם שיתוף ולא שייכות בשום ענין עד שישובו לשם יתברך וכשישובו יגרשנה ויבאו שניהם לב"ד וילקה כ"א מהם מכת מרדות וישבע כל אחר מהם בס"ת המקודש שלא ישובו לעשות כמעשה הזה לעולם ולא ישא נשים בעבירה לעולם ויחודו את עונם ברבים כמו שמרו ברבים אז נתיר להם החרם ואם יתמידו במרים הודיעונו כדי שיצאו הפתיחין לעיירות הקרובות והרחוקות ותחדשו עוד עליהם החרם ברבים אם לא ישובו כי לא יתכן להתרשל בכמו המעשה הרע הזה הגדול להרים יד במרי ולכפור במשה ובתורתו הקדושה בגלוי ובפרהסייא ונתעלם מזה וחלילה לשי"ת שנסביר פנים בזה או שנפחד משום אדם או נעשה לכבודו ובעל הרחמים ארך אפים יחזירם למוטב עכ"ל. וכן פסק מרן בש"ע א"ה סימן הנז' ס"ו וז"ל כהן שנשא א' מהפסולות מחרימין אותם ומחרימין כל הנושא ונותן עמהם וכיוצא בחומרות אלו עד שיגרשנה עכ"ל. הרי כמה החמירו רז"ל בכהן שעבר ונשא גרושה שלא מלבד שמחרימין אותם אלא שאף מחרימין לכל בר ישראל שישא ויתן עמהם או ישב עמהם תוך ד' אמות וכו' כמ"ש וכ"ש וק"ו במי שבא לישא אותה לכתחלה שמעכבין על ידו שכל ישראל ערבים זה לזה:
ועל מה שאמרתם שהם אדוקים זה בזה באהבה וכו' אחר שאין בידם יכולת להפרישם אין בכם עון אשר חטא וביכול דבר הכתוב אבל להתירו לישא אותה בכתובה וקדושין הס כי לא להזכיר כי הוא עין ך פלילי כמש"ל: