ויאמר יצחק חלק א· רבי יצחק בן וואליד
שאלות ותשובות אבן העזר · סימן קנא
הדין דין אמת כמ"ש החכמים הפוס' נר"ו שאין על הרא' הנז' שום תבי' נג"ד היתום הנז' מהני טעמי תריצי שכ' הרב מהרי"ל זלה"ה. והגם דלפי הטעם שכ' שם משם הראשונים שהבת בנכסי אביה אי' אלא ב"ח של אחין ויכולים לסלקה בדמים והכא בנ"ד לא שייך האי טעמא שהרי מירושת אמה. מ"מ הטעם האחר דירושת' היא מן התקנה וכל ס' בתק' העמידנו על ד"ת שייך הכא ג"כ בצירוף החזקה שהחזיק היתום בנכסים ושתקה ולא מיחת' עם המנהג שנוהגות הבתולות להסתלק מהירושה בשעת הנישואין:
ואין אנו צריכים לכ"ז אלא דוקא לגבי הקרקעות והמטלטלים הידועים לאב במצב פטי' אשתו ועדיין הם בעין אבל לגבי המט' שאי' ידועי' במצב פטי' אשתו והממון שאין בו סימן הדבר פשוט שאין לבת הנז' שום זכות בו כיון דליכא עדים וראיה וטעני' ליורש מן התורה כל מאי דמצי אבוהון למטען וכ"ש לפי מה שהעיר הח' נר"ו שעשה שטר חילוק כמנהג ודאי שהיה באופן המועיל:
ועל מ"ש הח' הפו' נר"ו דהכא בנ"ד איכא אומדנא דמוכח דלא סלקה כהוגן כיון שהיה האב עשיר גדול ובודאי שלא קבלה חלקה עד גמירא ואמרי' דמחי' בטעות וכו' וסתר זה כיון שהאב כבר מת אין מוציאין מחזקת היתום באומדנא וכו'. הכא בנ"ד אין אנו צריכים לזה כיון שהיה כאן שטר סלוק דאף את"ל שלא נטלה כל חלקה המגיעה במושלם אמרי' דודאי השטר היה כתוב כראוי כל דבר ודבר כפי קנינו המועיל וגם כ' בו שאפי' ידעה שמגיע לחלקה עד כדי סך כו"כ סברה וקבלה ומחלה וכו' באופן דאין כאן מחילה בטעות כמו שהוא המנהג בכל הבתולות שאפי' שהאב עשיר גדול מסלקת עצמה בעד הנדונייא והתוס' וכיון שהשטר היה כתוב בכל אופן המועיל כפ"הד וכתחז"ל. באופן שזכה היתום בכל נכסי עזבון אביו כמ"ש החכמי' הפוסקים ישצ"ו:
אלא שעכ"פ יטילו חר"ס על היורש אם יש בידו שטר הסילוק דאפשר שיתברר מתוכו שעדיין יש זכות להרא' הנז' דהיינו שלא בא כתוב בו שנתברר לה שמגיע לחלקה יותר ממה שהעניקו לה עד כדי סך כ"וכ ואפי"ה סברה וקבלה ומחלה וכו' שאם לא ימצא כתוב כך יכול לטעון דהו"ל מחילה בטעות. ולפ"ז אין מקום למ"ש החכם הפו' נר"ו שהזכות היה צריך להיות ביד הרא' דמתוך לשון השטר שביד היתום יתברר האמת ועיין בס' בית יהודה למהר"י עייאש ז"ל חח"מ ס"ס כ"ד דמוכח משם דאפי' על הספק מטילים חר"ס כדי לברר האמת. ולראיה חו"פ טיטואן יע"ה בעי' א' לטבת שנה הנז':