ויאמר יצחק חלק א· רבי יצחק בן וואליד
שאלות ותשובות אבן העזר · סימן קן
שאלה ראובן מתה אשתו בחייו ולא חלק עם בניו כפי התק' ואח"ך מת הוא וחלי"ש והניח אחריו קרקע חצר א' הידועה לו במצב פטי' אשתו באופן דלפי התק' יזכו היורשים במחצית מהקרקע מפאת ירושת אמם. והנה בעתה יצא על ראובן שט"ח א' מסך מה שנזקף עליו בחיי אשתו והשטר הנז' בנא"ג וכו' לו ולב"ך עליו ועככ"ך בכל השטרות הנהוגים ורצה הבע"ח הנז' לזכות בקרקע הנז' ליפרע מחובו. ושאל השואל אם לגבי מחצית הקרקע הנוגע ליורשים מפאת ירושת אמם צריך המלוה לישבע על שטרו אף שכ' נאמנות עליו ועב"ך שכן בא מפורש בפסקי הרא' נ"ן שהבא לגבות מהאלמנה ומהיורשים צריך המלוה לישבע לגבות חלק האלמנה יען שהאלמנה אינה בכלל ב"ך אלא היא כבע"ח שמתקני התק' זינו לה מחצית מהנכסים תמורת סכי כתובת' וכשיש ב"ח מאוחר אף שכ' נאמנות בשטר עליו ועב"ך צריך המוקדם לישבע. וא"כ הה"נ כשמתה האשה בחיי הבעל ואח"ך מת הבעל כיון שמחצית הקרקע זוכים בו היורשים מפאת ירושת אמם הבא לגבות מהם בשטרו צריך לישבע. או דילמא שלא אמרו שהאשה היא כבע"ח אלא דוקא כשמת הבעל בחייה שזיכו לה מחצית הנכסים תמורת סכי כתובתה וכיון שבאה לגבות מכח שטר הכתובה דין הוא שיהא דינה כבע"ח אבל כשמתה היא בחיי הבעל לא אמרי' לגבי יורשיה שהם כבע"ח כדי להזקיק למלוה לישבע לגבות מחלקם וא"כ כשמת הבעל אח"ך ג"כ גובה המלוה בלא שבועה. יורנו מ"ץ הדין עם מי:
תשובה מה שנלע"ד לומר בזה דע"כ לא אמור רבנן שהאלמנה היא כבע"ח ואי' בכלל ב"ך אלא דוקא כשמת הבעל בחיי האשה והיא באה לגבות מכח שטר כתובתה דמתקני התקנה זיכו לה מחצית הנכסים תמורת סכי כתובתה וכיון שאלו היתה כתובה כד"ת יש לה כל דין בעל חוב הה"נ בכתובה קאשטילייאנה לא רצו לגרע כחה לענין זה והניחו אותה כדינה כאלו היתה כתובה כד"ת שכן בא מפורש בדברי הרב מוהריב"ם זלה"ה וז"ל ולא נסתלק מעליה כחצי הנכסים שנתנו לה שם ב"ח כלל ע"כ. דמוכח מזה שהם לא תקנו שיהא דינא כב"ח אלא שהניחוה בדינה כאלו היתה כתובה כד"ת. וכמו שמצינו ג"ב בתקנה טוליטולה שכ' מרן בסימן קי"ח שכל דין ש"יל בגביית כתובה כפי ד"ת י"ל בחצי הנכסים שנוטלת מכח התק' יעו"ש. וא"כ הה"נ בכתובה קאשטילייאנה אמטו להכי אמור רבנן בתראי דהבא לגבות מחלקה צריך לישבע על שטרו כדין המוקדם הבא לגבות כשיש ב"ח מאוחר אבל כשמתה האשה בחיי הבעל מן התורה הבעל יורש את אשתו ולא נשאר כאן כתובה כלל. אלא שבעל התק' נראה להם לתקן שיחלוק הבעל עם יורשי האשה אחר שיפרעו החובות מהאמצע מצע ואפי' מלוה ע"פ נאמן הבעל ע"פ שבועתו ומעולם לא מצינו בזה שהבא בשטרו לגבות חובו מהבעל שיהא צריך שבועה לגבי חלק היורשים אחר שאין ליורשים שום זכייה רק אחר שיפרעו החובות. ואין לומר דכיון שנשבע האלמון במה שנושי' בו בזה הוא נפטר הב"ח מהשבועה אבל לעולם גם יורשי האשה י"ל דין ב"ח לגבי הבא לגבות מחלקם. ונ"מ כשמת הבעל אח"ך ולא נשבע שיהא צריך הב"ח לישבע לגבי חלק יורשי האשה שהרי כשיש ב"ח מאוחר ובא ב"ח המוקדם לגבות האם נאמר שאם קפץ ונשבע הלוה שהחוב המוקדם הוא אמת ועדיין נושה בו שיפטר הב"ח מהשבו' המוטלת עליו. הא ודאי בורכא היא שיאמר לו הב"ח המאוחר אח מהימנת לי וכו'. אוף הכא נמי דכוותה וא"כ לפ"ז כיון שלא מצינו כשמתה האשה בחיי הבעל שצריך הב"ח לישבע. ה"נ כשמת הבעל אח"ך אף שלא נשבע שבועת אלמון הב"ח הבא לגבות בשטרו בנאמנות כראוי א"צ שום שבועה כיון שלא נתנו ליורשי האשה כשמתה בחיי הבעל דין ב"ח ולא מצינו שום תקנה בזה. ומה גם דעדיין יכולים אנו לומר דע"כ לא הצריכו שישבע האלמון בכלל שבועתו על החובות שנושים בו אלא דוקא במלוה ע"פ אבל במלוה בשטר א"צ האלמון לישבע עליה כיון שירושת יורשי האשה אינו חוב ברור כמ"ש:
וכן מצינו בפסקי הראשונים נ"ן שיורש האשה כשמתה בחיי הבעל אין להם חוב ברור כנגד הבעל שכ"כ וז"ל שטר הכתובה למנהג המגורשים אי' שטר גמור אלא לגבי האשה אם תתגרש שיפרע לה כ"מ שהחזיק ע"ע אבל לגבי יורשיה אין עליו שום חוב ברור שאם יאמר הבעל שי"ל חובות ישבע שבועת אלמון ויפטר ומינה דשטר אין כאן אע"פ שהאב מודה לבנו שהוא חייב לו חלוקת אמו לאו כל כמיניה לחוב לאחרים וכו' דדילמא קנוניא עשה עם בנו ולכן אם בא היורש לטרוף שום חזקה או שום קרקע שמכר אביו בכח שטר כתובת אמו לאו כלום הוא ע"כ הובא זה בס' התקנות יעו"ש. נקטי' מיהא דבשמתה האשה בחיי הבעל אין ליורשים חוב ברור נגד הבעל ושטר הכתובה כמאן דליתיה. וא"כ הה"נ לגבי הב"ח הבא לגבות דאין ליורשי האשה דין ב"ח להזקיק לב"ח שבועה. משא"ך כשמת הבעל בחיי האשה דיש לאלמנה דין ב"ח כיון שבאה לגבות מכח שטר כתובתה. והגם שכתבו ז"ל שאין שטר הכתובה שטר גמור אלא לגבי האשה אם תתגרש כמש"ל לאו למעוטי האלמנה לגמרי שאין לה דין ב"ח בשום אופן אלא לומר דדוקא לגבי הגרושה יש לשטר הכתובה דין שטר גמור לגמרי דהיינו אף לענין קדימה. משא"ך האלמנה דאין לה דין קדימה שאינה נוטלת כלום עד שיפרעו החובות אבל עכ"פ דין בעל חוב יש לה וה"ה בב"ח מאוחר חר לגבי הבא לגבות. אבל לגבי יורשי האשה כשמתה בחיי הבעל אין להם דין ב"ח בשום אופן כמ"ש בדבריהם דכיון שמה שיורשים יורשי האשה הוא מחמת התק' הו"ל כדין כתובת בנין דכרין שכ' מרן בסי' קי"א ס"ח גבי מי שהיה נשוי ב' נשים ומתה א' מהן בחייו ואחת אחר מותו שאם נשבעה הב' שבועת אלמנה קודם שתמות בניה קודמין וכתב שם הב"ש וז"ל בניה קודמין שהיא ב"ח והראשונה באה מכח כתובת בנין דכרין וכו' כיון דראשונה אין לה שום חוב אלא מחמת התק' וכו' ע"כ. וא"כ הה"נ בכתובה קאשטילייאנה כשמתה בחיי הבעל כיון שמה שיורשים יורשי האשה הוא מכח התק' אין להם דין ב"ח. אבל כשמת הבעל בחיי האשה כיון שמה שנוטלת האשה מחצית הנכסים הוא מכח שטר כתובתה יש לה דין ב"ח. ואין ה"נ אם נשבעה האלמנה על כתובתה ולא הספיקה לחלוק עם היורשים עד שמתה יש להם ליורשים דין ב"ח כיון שמה שיורשים מחצית הנכסים הוא מכח שטר כתובת אמם וכיון שהיא היה דינה כב"ח היורשים יירשו כחה וצריך הב"ח הבא לגבות לישבע לגבי חלקם:
ואין לומר דאף כשמתה האשה בחיי הבעל כיון דעכ"פ יורשי האשה אי' ב"ך של הבעל. א"כ דל מהכא הנאמ' הכתוב בשטר דאי' מועיל לגבי יורשי האשה והו"ל כשטר בלי נאמנות שיהא צריך לישבע הב"ח. לזה י"ל כיון שמה שיורשים יורשי האשה הוא מכח התקנה והם אמרו שלא יטלו כלום רק אחר שיפרעו החובות א"כ אין על הבעל שום חיוב לתת דבר ליורשים עד שיפרע חובותיו ועדיין הנכסים בחזקתו וכיון שכ' נאמנות בשטר בדין הוא שיפרע הב"ח כלי שבועה והגם דכשמת הבעל בחיי האשה ג"כ היתה התק' שלא תטול האשה כלום דק אחר שיפרעו החובות היינו מפני שדנו אותה כב"ח מאוחר אבל עכ"פ דין ב"ח יש לה לכן צריך הב"ח לישבע לגבי חלקה כמ"ש:
שוב מצינו בפס"ד א' מרבני מכנאסא יע"ה ה"ה מהר"מ טולידאנו ומהר"ח טולידאנו זלה"ה שכתבו וז"ל גם מכח שטר כתובת אמם ודאי דאין להם כח לטרוף מן הלקוחות דיכולים אנו לומר גם לגבי אביהם אם טען לבניו שיפרע להם חלוקת אמם אין כח ביד היתו' לגבות בה דמעיקרא חיוב הכתובה הוא לגבי אמם דוקא ואין בה זכות ליורשים כ"א רמז בעלמא שכתוב בה שהיא למנהג המגורשים והו"ל כמלוה ע"פ דנאמן בשבועה לו' פרעתי ועוד הלא הוא נאמן ג"כ בשבועה לומר שחייב לזולת כ"וכ ויפרעו החובות תחלה ולא יטלו מאומה שנמצא לפ"ז שאין כאן שט"ח כשטר הכתובה כלל וא"כ הו"ל חלוקת אמם כמלוה ע"פ עכ"ל מבואר מדבריהם דכשמת האשה בחיי הבעל הירושה שיורשים יורשיה היא כמלוה ע"פ וה"ט שנאמן הבעל בכל טענותיו שיטעון נגד היורשים והוא הוא המוחזק וא"כ כשמת הבעל אח"ך ג"כ עדין הנכסים בחזקתו לגבי הב"ח הבא לגבות בשטרו וכיון שכ' בשטר נאמנות וכו' בדין הוא שיגבה בלא שבועה כיון שאין ליורשי האשה דין ב"ח כ"א מלוה ע"פ כמ"ש. זהו מה שנלע"ד להשיב בזה וצור ישראל יצילנו מכל שגיאה ויאיר עינינו במאור תורתו אמן הכ"ד הח"פ טיטואן יע"ה בח' שבט משנת תקצ"ז לפ"ק:
ז"נ מה שכתב ע"ז כמוה"ר אברהם ישראל ז"ל:
אר"ש קדם שלום שלום לא פסיק טעמא בגוייהו וכו' ולמאי דאתי תוך תוך על מעשה שבא לידו בראובן שמתה אשתו בחייו וכו' ופסק כת"ר שאין ממש בטענתם כמ"ש בדב"ק כולם נכוחים למבין וראויים למי שאמרן אלא שרצה לעמוד על דעתי קל"ה כמות שהיא ולעשות רצונו חפצתי ואומר דקושטא קאי שאין דמיונם עולה יפה דבשלמא כשמת הבעל אלמנתו גובה חלקה בשטר כתובה שבידה שעדיין הוא בתקפו הראשון שריר וקיים כשאר כל שט"ח דעלמא אלא שבעלי התק' נ"ן גרעו כח קדימתו ועשאוה כאלו הוא מאוחר לכל החובות אבל מ"מ שם שט"ח לא פקע מיניה לגמרי ולכן כשמת הבעל ובא שום ב"ח לטרוף גם חלק האלמנה צריך לישבע על שטרו כדין המוקדם לגבי שטר מאוחר משא"ך בנ"ד שמתה בחיי הבעל שאין כאן לא מנה ברור ולא שום שטר ששטר כתובתה כבר נמחל שעבודו לגמרי כשמתה שהבעל יורש את אשתו ד"ת בין נ"מ בין נצ"ב. אלא שמתקני התק' העמיסו על הבעל לחלוק כל הנכסים הנמצאים לו ולה משום עגמת נפש. אבל מ"מ כל הנכסים קו"ט בחזקת הבעל לחודיה קיימי ולא בחזקת שניהם דשותפין. ולכן יכול הוא לומר שיש עליו חובות במד"ה אפי' בע"פ ואחר ניכוי החובות אם היה שם שום מותר יחלקהו עם יורשיה ואם לאו אין ליורשיה על הבעל כלום ואי לא מהימן להו שיש עליו כל אותם חובות ישבע שכן הוא מזה מוכח להדיא שהם ז"ל העמידו כל הנכסים בחזקת הבעל שאלו היו בחזקת שניהם לא היה נאמן בשבועתו בלא ראיה ברורה ועיקר טעמם ז"ל הוא כיון שמד"ת הכל שלו שהבעל לחוד הוא היורשה אלא שהם ז"ל העמיסו עליו לחלוק עם זרעה אפי' הנכסים הידועים לו וה"ד אחד נכוי כל החובות והיה שם מותר ומטעם זה אם לא הספיק לישבע עד שמת טענינן ליורשי הבעל שלא היה שם מותר וא"נ הראה בפנקסו שיש שם מותר טענינן להו דשמא סלקם בממון כיון שהוא הוא המוחזק בכל הנכסים והם תובעים ע"פ ששטר כתובת אמם כבר נמחל שעבודה במותה כנ"ל. ואפילו אם עדיין הוא חי וחייבוהו ב"ד לישבע שאין שם מותר ונתן כתף סוררת ולא רצה לישבע מ"מ אין ב"ד יורדין לנכסיו כיון שאין זה מן הנשבעים ונוטלים ואין כאן אלא שבועה דרבנן כמ"ש סימן פ"ז. מכל זה מוכח שאין ליורשי האשה שום חוב ברור ולא שום שטר כ"א תביעה ע"פ בעלמא ומ"ש בסוף שטרי הכתובה והכל כפי המנהג והתקנה וכו' אינו אלא רמז בעלמא וכיון שכן מאין הרגלים לחייב למוצא שט"ח על הבעל להשבע על שטרו בשביל תביעת יורשיה שטוענין שלא קבלו כלום מאביהם והא תביעה ע"פ גריעה וקלישא כמ"ש:
ומ"ש כת"ר אם יש בידי שום פס"ד מב"ד שלפנינו נ"ן ע"ז הן אמת שאין בידי שום פס"ד עע"ז של תביעת השבועה של שטרו אבל יש פס"ד א' ממ"ור מוהרי"ל ז"ל על אלמון שמכר קרקע הידוע לו בחיי אשתו ובאו יורשיה לערער על הלוקח מכח ירושת אמם שעדיין לא חלק עמהם ופסק שלא זכו בדינם דאימור מכר לצורך תכריכיה וקבורתה וכיוצא וכו' וחיליה מכח שאין ביד יורשיה שום שט"ח נגדו כ"א תביעה ע"פ והאריך הרב בראיות והסכימו לדינו מהר"ר אפרים ומהרר"י קורייאט ז"ל. עוד יש בידי פס"ד א' מכמה חכמי המערב שהיו בימינו על ראובן שמתה אשתו ופנקס נכסיו וחוביו ונשבע ולא היה שם מותר ושוב אח"ך מכר א' מקרקעותיו לזולת ובאו יורשי האשה לערער ולומר שכיון שלא הורידו ב"ד לבעל לאותו קרקע הם הם יתנו דמיו ויזכו בו. ופסקו להם שכיון שבשעה שפנקס נכסיו לא היה שם מותר לפי שומת אותו הזמן הוברר הדבר למפרע שאין שום זכות ליורשי האשה וא"צ הורדה דשלו הוא ובחזקתו קיימי כל הנכסים והאריכו בזה ויש מהם שפסקו שאם באותו פרק שפנקס האלמון. נכסיו וחובותיו רצו יורשי האשה ליתן לו מעות מזומנים כדי מחצית כל החובות יזכו במחצית העזבון. ואני
הצעיר בבא לידי הפס"ד בש' תקס"ו כדי לגלות דעתי לא נלע"ד להודות על פרט זה מטעם שכיון שפנקס נכסיו ונשבע שלא היה שם מותר הוברר הדבר למפרע שבשעת מתת אמם לא הי"ל שום זכות בנכסים כלל ואין להם עליו כלום וא"כ מהי תיתי לחייב לבעל להשתתף עמהם בע"כ מע"כ מחרש ולמה לא יאמר הבעל שכיון שכל הנכסים שלי ובחזקתי קיימי מהדי"ן ומהתקנה מה לכם עוד עלי ואיני רוצה לגזול הב"ח או להתפשר עמהם בדבר מועט ואין רצוני להשתתף עמכם מחדש אחר שהוברר הדבר שלא היה לכם שום זכות בכל הנכסים בעת מיתת אמכם ולהיות שהפס"ד הנז' ארוכים הרבה ואין לי סופר להעתיקם לא שלחתי טופסם לכת"ר עם היות שמתוך דבריהם יש סיוע לפס"ד ואין להאריך כ"א בשלום כת"ר ושלום בניו וכל הנלוים אליו ישצ"ו נאה דורש ודובר שלום עבד האל ע"ך נמ"ך וחתום כמה"ר אברהם ישראל ז"ל: