ויאמר יצחק חלק א· רבי יצחק בן וואליד
שאלות ותשובות אבן העזר · סימן קמב
זה נוסח אגרת שכתבנו לטאנג'ה למהר"מ בן ג'ו נר"ו:
אות לטובה להודיע במרום קדשו שזה כמה שבא לידינו גט א' כ"וח במתא ארג'יל יע"א מהבעל מאיר בר יהודה סיכסו ששלחו למחז"ק לאשתו אסתר בת יוסף פחימאת על ידי שליח הולכה יהודה אבוהב כרי"ץ ובהיות שיהודה השליח הנז' כפי הנשמע שבקטנותו היה בערי איספאנייא ונשא אשה נכרית וכו' ואביו הזיל ממון מכיסו עד שהוציאו משם ואח"ך שלח אותו למחז"ק ונשאר בכאן כמה שנים ונשא אשה וכו' והרי הוא היום ככל ישראל והנסתרות לה' אלהינו ועכ"ז לא מלאנו לבנו לתת הגט על ידו לאשה הנז' בידוע וכיון שהשליח הנז' לא היינו יכולים לקבל עדותו שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם היה צריך לזה שיתקיים הגט בחותמיו ואפילו שטר ההרשאה שהביא בידו לא נתקיימו לנו חתימת ההנפק ואפילו היינו מכירים החתימות הלא דבר זה תלוי בפלוגתא דאשלי רברבי אם זה נקרא קיום הגט או לא והביאו מור"ם בהגה סי' קמ"ב ועכ"ז במקום עגון היינו יכולים לסמוך על דברי המקילין. אבל מה נעשה שלא נתקיימו לנו חתימות ההרשאה כמ"ש באופן שלא ניתן הגט ליד האשה והשליח מחסרון ידיעתו שלחו ליד האשה ע"י הזולת באגרת חתומה ונשאר הגט שמור בידה עם שטר ההרשאה. והודענו לה שישלח אחר גט אחר וישלחנו לה ע"י שליח אחר לא גלינו הטעם וכבוד אלהים וכו' ואבי האשה היה מתגורר במתא ג'יבאלטאר יע"א וטרח ויגע ושלח למתא ארג'יל אולי ישלח לה גט אחר ויבוקש הבעל ולא נמצא כי חלף הלך לו ולא נודע מקומו איו עד היום ועד בכלל והאב הנז' עגמה נפשו לבתו כי היא רבה בשנים ויושבת באלמנות חיות ושלח לאמר אלינו שנבקש תרופה למחלתה אולי תעלה לה ארוכה ובראותינו שאם תשאר עגונה נפיק מינה חורבא חפשנו ומצינו להרב מהר"י עייאש ז"ל בספר בית יהודה במנהגי ארג'יל יע"א דף קי"א כנדון דומה לזה שהשליח לא היה יכול לומר בפני נכתב ובפני נחתם ועשה הרב תיקון לזה כמבואר שם. ס"ג אזי אמרנו להם שישלחו הגט למתא ארג'יל כדי שקיימוהו כמ"ש הרב הנז' ובודאי שגלוי לפניהם דברי הרב הנז' שהיה מאריה דאתרא. וכשנזדמן הח' כמהר"מ אבודרהם נר"ו בחורף שעבר לילך למתא אוראן יע"א הוליך עמו הגט הנז' ושלחוהו למתא ארג'יל כדי לקיימו והן היום קבלנו אגרת מהחכם הממונה שבעיר אוראן יע"א מהר"מ צ'ארמון נר"ו ובתוכה רצוף הגט הנז' ושטר הקיום שכתבו חכמי ארג'יל יע"א בסימני הגט וכו' וגם קיימו חכמי אוראן חתימת חכמי ארג'יל כאשר עיני כת"ר תחזינה מישרים תוככי האגרת הזאת והחכם הנז' כתב לנו באגרת וז"ל. מודע לבינה כי הן מקרוב בא לפני האיש יוסף פ'חימאת יצ"ו ובידו כ"וח וכו' ההוא אמר שכן צווה מבדי"ץ שבמתא טיטואן יע"א אף שלא ידע לסדר על מה זה הוצרכו לכך וכו' ולזה שלחנו הגט לבדי"ץ של ארג'יל שהם יעשו בו משפט הקיום ואחרי כמה כתבים עד שגמרו הענין וכו' ולפרסם הקיום עשינו ג"כ קיום אחר על חתי' דייני הקיום הנז' והרי הגט וכתב הקיום יגיעו לי"ק וכו' עכ"ל:
והן היום כפי הנשמע שיהודה השליח הנז' הוא מצוי כעת במח"ק גם האשה הנז' זה ימים שהיא מתגוררת שם. ובכן על כת"ר המצוה להשתדל למסור הגט הנז' ע"י השליח הנז' לאשה הנז' ככל חקותיו וככל משפטיו אחר שהב' חתי' של חכמי אוראן הם ידועות וניכרות אצלינו ע"פ כתביהם הבאים לנו מהתם להכא ויש לנו צדדים וסניפים להקל בזה. שהנה היום השליח הנז' הוא בחזקת כשרות. והגם שלא נתברר לנו אם עשה תשובה המעולה כמדומה ששמענו באומרים שלקה ועשה תעניות אף שאין לנו בירור גמור ע"ז:
ומצינו בתשובת מהר"מ מלובלין סי' כ"ה שהכשיר בשליח שהיה מוחזק בגנב וכו' מטעם שהרי קודם שיתן הגט מתודה וחוזר בתשובה וכיון שאין הגנבה קיימת א"צ להחזיר. ונתן טעם אחר שם דכיון שכותבין בהרשאה מי הם עדי הגט הוי כאלו נתקיים בחותמיו וא"צ לומר בפני נכתב ובפני נחתם. והביא שם דברי הריב"ש החולק בזה וס"ל דהרשאה לא הוי קיום הגט והביא דברי מור"ם בהגה. וכתב על זה וז"ל מ"מ משמע דלענין דינא דעתו נוטה להרבים והם המרדכי והרשב"א אלא שאנו נוהגים להחמיר לו' בפני נכתב ובפני נחתם כמו שאנו נוהגים בכמה חומרות. אבל לענין פסול השליח פשוט הוא דסומכין על דברי המרדכי והרשב"א ומי לנו המחמיר יותר מסדרי גטין שנתפשטו בארצות אלו ולא נמצא בהם בשום מקום שצריכים לדקדק אחר השליח שלא יהא פסול בעבירה כ"א גבי עדים. וגם אנכי לא ראיתי מעולם לדקדק אח"ז אלא אדרבא שכמה פעמים ראיתי שהיה השליח ע"ה ובור ורק שהיו צריכים ללמדו כל היום כדי שיהא יכול לומר בפני נכתב ובפני נחתם. אלא ודאי כל קדמונינו סמכו על מ"ש ואין בו שום ספק ולרווחא דמלתא הרי אנו ח"מ מודיעים לכת"ר סימן מובהק בגט זה והוא וכו' וגם ע"י הרשאה הוא נתקיים השתא לכ"ע מאחר שאח"מ מודיעים לכת"ר סי' מובהק בגט שהרי ע"כ לא כתב הריב"ש שאפ' שאין מתקיים הגט כמ"ש בשטר השליחות הבעל וכו' אלא משום חששא שעדיין אפשר שאותו גט נאבד וזה מזוייף הוא. וא"כ מאחר שאנו מודיעים לכת"ר הסימן מובהק שבו ליכא למיחש כלל לזה וא"כ הוא מתקיים לכ"ע ע"י הרשאה בלתי ספק וכו' ע"כ. העתקנו לשונו לחשש שמא אינו מצוי ספר זה. והכא בנד"ד ע"פ הכתב של הקיום מהב"ד של ארג'יל הרי כתבו שם סימני הגט וע"פ כתב זה נתקיים ההרשאה והגט ע"פ הסימנים הנז' ומה גם שי"ל סימן בתוך סימן דהיינו הסימנים שכתבו ההרשאה והסימנים שכתבו בכתב הקיום ולא ראי זה כראי זה וכולם נקבצו ובאו בגט הנז'. באופן שסמוך לבנו לתתו לאשה ע"י השליח הנז' אי לזאת לכת"ר המצוה להביא הדבר לידי גמר יפה שעה אחת קודם ויבא שכמ"ה: