אור ברסלב
ויאמר יצחק חלק א שאלות ותשובות אבן העזר › סימן קיד

ויאמר יצחק חלק א· רבי יצחק בן וואליד

שאלות ותשובות אבן העזר · סימן קיד

סימן קיג

תשובה לערי אריף. על דברת האשה הנזכר' שקדשה אביה לאיש אחר כשהיא קטנה ואח"ך חזר וקדשה לאיש אחר. הדבר פשוט שאין בקדושי השני כלום אחר שהיתה מקודשת לראשון שקדושי הראשון שקדשה אביה הם קדושים גמורים שהאב יכול לקדש את בתו כשהיא קטנה אפילו שלא לדעתה כמ"ש מרן בא"ה סימן ל"ז. וכיון שקדושי הראשון חלו והיא אשת איש גמורה אם כן השני שקדשה אח"כ לא עשה ולא כלום שאין קדושין באשת איש כמ"ש מרן כסי' י"ז ס"א. ונמצא לפי זה כשגירש הראשון שהיתה מקודשת לו פקע ממנה אסור אשת איש ומותרת לשוק. ואם השני היה רוצה לישא אותה היה צריך לקדשה פעם אחרת אחר שגרשה הראשון כיון שהקדושין שקדשה בעודה מקודשת לראשון לא חלו כלל כמ"ש וא"כ הבת הנז' היתה פנויה ומותרת לכל אדם. ועל ענין הקול שיצא אח"ך שקדשה אביה לאיש אחר קדושין שלישיים ואח"כ נשאת לאחר אם המצא ימצא שיש עדים על אותם הקדושין ובאותה שעה שקדשה אביה לזה הג' היתה קטנה הדבר ברור שהם קדושין גמורים והנשואים שנשא אותה הראשון הנז' הוא באיסור ומוציאין אותה ממנו אחר שכשנתקדשה לשלישי היתה פנויה כמ"ש והקדושין שקבל אביה הם קדושין כיון שעדין היתה קטנה וכן נמי אם היתה נערה דהיינו שהי"ל באות יום של קדושי הג' י"ב שנים וששה חדשים חלו הקדושין גם כן שהאב זכאי בבתו כשהיא נערה כמ"ש מרן בסי' ל"ז. אכן אם יש עדים ברורים שבאותה שעה שקדשה אביה לזה השלישי היתה בוגרת דהיינו שעברו עליה יותר מי"ב שנים וששה חדשים וגם הביאה שתי שערות אם הבת עשאתו שליח לקבל הקדושין היא מקודשת לשלישי ואם לא עשאתו שליח אם עדיין היתה פנויה עד עכשיו שעדין לא היה נשאת לזה הד' ואביה קדשה שלא מדעתה היתה צריכה גט מהשלישי מספק כמ"ש מרן בסי' ל"ו סי"א וז"ל מי שקבל קדושין לבתו בוגרת ולא עשאתו שליח יש מי שאומר שצריכה גט מספק ע"כ אבל עכשיו שכבר נשאת לזה הד' לא תצא כמ"ש שם הח"מ סקי"ק וז"ל שצריכה גט מספק דקדק בלשונו ולא אמר מקודשת מספק דודאי אין כאן קדושין כלל כמו שיתבאר בסי' שאח"ז ואם נשאת לאחר לא תצא רק דלכתחילה צריכה גט מצר החומרא עכ"ל ואם כן כיון שכבר נשאת לזה הר' וכשקבל אביה קדושין מהג' היתה בוגרת ולא עשאתו שליח לקבלם והיה שלא מדעתה אותם קדושין אינם קדושין ונשואי הד' הם נשואים גמורים ולא תצא ממנו:

ואם אין כאן עדים כלל שנתקדשה לזה הג' רק קול הברה בעלמא אם קול זה לא נשמע רק אחר שנשאת לזה הד' או אפילו אחר שנתקדשה לו וקודם לזה לא נשמע שום קול אין חוששין לקול ההוא כמ"ש מרן בסי' מ"ו ס"ח וז"ל קול היוצא אחר הנשואין או אפי' אחר ארוסין לומ' שנתקדש' לא לאחר תחלה אין חוששין לו ע"כ ואם קול זה שקדשה אביה לג' הוחזק בעיר קודם שנתקדשה לזה הרביעי חוששים לו אם היתה באותו יום קטנה או נערה כמ"ש וצריך ג"כ שהקול ההוא היה בכל התנאים שהזכיר מרן בסי' מ"ו ס"א וז"ל פנויה שיצא עליה קול שנתקדש' היום לפלוני בעיר זו חוששין לה והרי היא ספק מקודשת אע"פ שאין שם ראיה ברורה וכל קול שלא הוחזק בב"ד אין חוששין לו וכיצד הוא הקול שהוחזק זו בו שהיא מקודשת כגון שבאו שנים והעידו שראו הנרות דולקות ומטות מוצעו' ובני אדם נכנסים ויוצאים ונשים שמחות לה ואומרות נתקדשה פלונית אבל אם שמעו אותן אומרות פלונית תתקדש היום אין חוששין לה שמא נזדמנו לקדש ולא נתקדשה וכו' ע"כ וכתב שם הב"ש וז"ל ארבעה דברים צריכים להיות א' שאמרו נתקדשה לשון עבר. ב' שאמרו שקדושין היו היום. ג' שאומרים נתקדשה לפלוני. ד' שאמרו נתקדשה בעיר זו עכ"ל. וכן כתב הח"מ שם סק"א ולפ"ז אם הקול שיצא על האשה הזאת שנתקדש' לג' קודם קדושי הד' היה באופני' אלו דהיינו שאמרו העדים ראינו כמו שמחת ארוסין ושמענו שנתקדשה פ' לפ' היום בעיר זו אם אמרו כן קודם שנתקדשה לזה הד' והוחזק קול זה כמ"ש חוששין לו ותצא מזה הרביעי. אכן לפי מ"ש כתוב באגרת הנ"ב שקול זה שיצא הוא ששמעו שנתקדשה זו בעיר אחרת ולא בעיר זו אם כן אין חוששין לקול זה אפילו אם יצא קודם קדושי הד' והוחזק הקול ההוא אחר שלא אמרו שנתקדשה בעיר זו רק בעיר אחרת ובפרט אחר שכבר נשאת לזה הרביעי שאין מוציאין אותה ממנו:

כלל העולה אם הבת הזאת יש עדים שקדש' אביה לשלישי הנז' וגם יש עדים שכשקדשה אביה היתה קטנה דהיינו שהיה לה פחות מי"ב שנים וששה חדשים או נערה שלא היה לה כי אם י"ב שנים וששה חדשים דוקא אזי מוציאין אותה מזה הרביעי שנשאת לפי שקדושי הג' היו קדושין גמורים ואביה יכול לקבל קדושיה כמ"ש. וכשתצא ממנו אין לה כתובה כלל רק תטול בגדי נדונייתא דוקא אם עדיין הם בעולם ואם אינם בעולם לא תטול כלום:

תוכן העניינים

ויאמר יצחק חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה