אור ברסלב
ויאמר יצחק חלק א שאלות ותשובות אבן העזר › סימן קטו

ויאמר יצחק חלק א· רבי יצחק בן וואליד

שאלות ותשובות אבן העזר · סימן קטו

סימן קיד

שאלה מערי אריף. במותב תלתא כחדא הוינא יתבין כד אתו קדמנא שע"כ והמה כה"ר יהודה בר החכם השלם כמוהר"ר משה בן מרעלי והר' יצחק בר שלום בן ארוואץ והעידו בתע"ג ברורה ונכונה אחר האיום והגיזום כדחזי ששם היו ושם נמצאו בשעה שנתקדשה הקטנה רחל בת יוסף בן אסיראף נ"ע והעידו בזה"ל תנא חאצ'רין מנאיין ג'א שמעון בן יחייא וקדש דחל הנז' הרבת הייא ויימאהא לצ'אד דלגוי וג'א הווא ובאבאה' ועטאוו שוחד לדיך לגוי וכרזוהא הייא ויימאהא מן תמא באונס וגאוו כ'ותהא וקבדולהא ידהא כזז והומא ידרבו פיהא וזברולהא ירהא וגזלולהא דרהם דלקדושין ורמתהו פריך רגע וליסירא סג'ירא מן שבע שנין והייא ויימאהא גיר יבכיוו ובאונס ע"י הגוים קבדת לקדושין וסייבתהום מן ידהא ע"כ מה שהעידו לפנינו העדים הנז' בלי תוספת ומגרעת וקבלנו עדותם וח"ש תמ"ת. והיה זה יום א' בשבת כ"א יום לחדש אדר שני שנת היום הרת עולם לפ"ק והש"וב וקים. וחתום ע"ז סופ'ר ועד. וס"ל נמ"ך וז"ן ואני ע"ה הח"מ מחלה פני כת"ר אדוננו מורינו וידי"ן הדיין המצויין גזע היחס והמעלה שתשיבני על ענין זה אם צריכה גט אם לאו והוא רשע גמור כמו שיודיע לך הר' מרדכי ן' חמו שדר במח"ק שהוא יודע אותו בטיב היריעה וזה הרשע אפי' יפולו ויתבטלו הקדושין לא יתן לה הגט ויניח אותה עגונה כל ימיה ועכשיו עשה למען תורת משה ותציל את היתומה הזאת מאותו רשע ושכרך כפול ומכופל מעם ה' אלהי ישראל ותשיבני ג"כ על אודות ההוצאה שהוציא בסבתה שנתן לאחיה חמשים אוקיות שהכפרים ההם זה דרכם כסל למו שתופסים מעות בבנותיהם ועכשיו אמור לי אם חייבים אחיה להחזיר הדמים או לא. וג"כ היא אומר שיתנו לו אפילו מה שהאכיל לאחיה בשעת השדוכין והביא סלת ובשר וכן עז"הד ועכשיו ישיב לנו כת"ר כל הענין הזה. ותשובתך הרמתה מהרה תצמח ושכרך הרבה מאד. ואין להאריך כי אם בשלמך שירבה כיר"א. וחתום ע"ז כהה"ר אלעזר ן' שקרון נר"ו:

תשובה על פי העדאת העדים הנזכרי' שהעידו שכשבא המקדש לקדש את הבת הנז' ברחה לבית הגוי והוציאוה מבית הגוי בע"כ ואחיה תפסו ידיה בע"ך וכשנתן בידה הקדושין תכף ומיד זרקה מידה וכו' כמש"ל. הדבר פשוט שאין כאן בית מיחוש באלו הקדושין כלל כיון שמתחלה ועד סוף הכל היה באונס ואין האשה מתקדשת אלא לרצונה. וכמ"ש מרן בטור א"ה סי' מ"ב וז"ל אין האשה מתקדשת אלא לרצונה והמקדש אשה בע"כ אינה מקודשת וכו' ע"כ. וכתב שם הריב"ש וז"ל בע"ך אינה מקודשת אע"ג דקי"ל מוכר בע"ך זביניה זבינא והיא הוי כאלו מכרה את עצמה לבעלה. איתא בש"ס כיון שעשה הבעל שלא כהוגן אפקעינהו רבנן לקדושיו דקי"ל כל המקדש אדעתא דרבנן מקדש וכו' ע"כ:

הן אמת שאם לא היתה זורקת הקדושין מידה אף שהנתינ' היתה בעל כרחה היינו חוששים לקדושיו דא דאמרינן כיון שלא זרקתו אפשר שנתרצית אח"כ וכמ"ש מור"ם בהגה שם וז"ל לקח יד האשה בחזקה שלא ברצונה וקדשה והיא לא זרקה הקדושין הויא מקודשת אח"פ שמתחילה באונס היה וכו' ע"כ. וכתב שם הריב"ש סק"ג וז"ל והיא לא זרקה אע"ג דהנתינה היה בע"ך אמרינן אי לא ניחא לה לישדינהו וכו' ע"כ ועיין בח"מ סק"ב:

איך שיהיה הכא בנד"ד שמתחילה ועד סוף היה באונס וגם זרקה הקדושין מידה תכף כמש"ל לכ"ע אין חוששין לקדושיו אף אם היתה הבת גדולה בשנים וכל שכן שהיא יתומה קטנה בת שבעה שנים כמש"ל שאין כאן קדושין כלל כמ"ש:

אלא שאם קדושין אלו היה לדעתה ולרצונה היינו צריכים לבודקה אם יודעת לשמור קדושיה ושהם קדושין היתה צריכה למאן כמ"ש מרן בסי' קנ"ה יעו"ש. אבל עכשיו שהיה בעל כרחה אפי' מיאון אינה צריכה:

ולאיש העושה זה ראוי לייסרו ולהוכיחו כי נבלה עשה בישראל לקדש אשה בע"ך ולא כלה חלק יעקב עם ה' ונחלתו כי יקח איש אשה תחלה וראש שולח ע"י השדכן לדבר על לבה אם היא יתומה. ואם יש לה אב מדבר על לב אביה וכשיתרצו שני הכתות עושין השדוכין בקש"מ וקנס לחוזר בו ובשעת החופה מקדש אותה בתוך עשרה מישראל וחכם העיר עמהם ומברכים ברכת ארוסין על הכוס קודם הקדושין ואחר כך מברכים שבעה ברכות על כוס שני. וזה דרך בני ישראל ובנות ישראל הקדושים והטהורים בזיווגן צא ולמד מ"ש בתקנות המגורשים נ"ן אפילו במקדש מרצונה ורצון אביה שכתבו וז"ל שכל מי שירצה לקדש אשה מכאן ולהבא לא יקדש אותה זולת בפני חכם מחכמי המעמד או ראש ישיבה בעשרה מישראל וכל מי שיקדש אשה שלא כפי התקנה אם יהיו מצויים שם עדים ויבאו ויעידו תכף ולאלתר לב"ד הנם נקיים ואם לא יבאו עד. לאח"כ מלבד העונש שיקבלו במכות וביסורין ובמאסר יפרעו לקופה של צדקה חמשים אוקיות והמקדש יפרע גם הוא לקופה של צדקה מה שיראה לנגיד ולדיינים וישאר בבית האסורים עד שיתן גט כשר למקודשת ולא יצא משם לא שבתות ולא י"ט עד שיגרשנה בגט כשר ואפילו אם ירצה אביה ואמה לתתה לו לא ישאנה עד שיגרשנה גרושין גמורים ואחר כך אם ירצה לעשות נשואין מחדש הרשות בידם וכ"ז אנו גוזרים בכח נח"ש וכו' עכ"ל:

הראת לדעת שאף על פי שהקדושין היו ברצון ומדעת כולם אפי"ה כיון שלא היו בעשרה וחכם העיר עמהם צריך לקונסם כ"ש הכא בנדון דידן שהקדושין היו בע"כ וגם לא היו כפי התקנה שצריך לקונסו בכפלים:

ועל ענין החמשים אוקיות שנתן המקדש לאחי הבת כמש"כ הדין נותן שצריכים להחזיר דאומדן דעתא הוא שלא נתן אלו המעות אלא על מנת שתתקדש לו אחותם וכיון שבטלו הקדושין מעיקרא ואינם קדושין המת' בטלה ומ"מ לא יוחזרו בידו המעו' אלא ינתן לעניים או לא"י תוב"ב שהרי הוא חייב בקנס כמ"ש אבל הסעודה שעשה והאכיל את אחיה אינו חוזר:

ומכאן מודעא שמן היום הזה והלאה כל בר ישראל שיעשה כנבלה הזאת לקדש שום בת ישראל בע"כ או אפילו מרצונה ושלא כפי התקנה כמש"ל. החיוב מוטל על חכם העיר להענישו ולקונסו אפי' על ידי גוים ואם בידו יכולת יודיענו את האיש ואת שיחו ואנחנו נדע מה נעשה להבדילו מעדת ישראל ולטרקיה בחויא דרבנן דלית ליה אסוותא ולא יוסיפו לעשות עוד כדבר הרע הזה. ושומע אל דברי התורה ישכן בטח ושאנן ובצל שדי יתלונן כי"ר. הכ"ד צעירי צאן קדשים החותמים פה טיטואן יע"א בסדר עקב תשמעון משנת

ננתקה את מוסרותמו לפ"ק וליה עינינו יצילנו מכל שגיאה כי"ר:

תוכן העניינים

ויאמר יצחק חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה