ויאמר יצחק חלק א· רבי יצחק בן וואליד
ספר קונטריס עגונות · סימן ז
בתלת הוינא ואסהידו קדמנא שע"ך ה"ה הנבון וח' כה"ר שמואל קורייאט נר"ו וכה"ר שלמה הלוי בכהה"ר יהודה נר"ו בתוע"ג ונכונה איך אמת ויציב שהם עשו קונטראטה עם נוצרי א' מעיר סיבטה שמכרו לו איזה שמן וקמח ושוורים. וכשהוכן הסחורה שלחו עמה לעיר סיבטה להר' משה ברג'ילין בהר"יע כרי שיעמוד על משקל הקמח ועל מדידת השמן ושאם הנוצרי יקחנה הנה מ"ט כמו שעשו הקונטראטה. ואם לאו שיעמוד על ממכר הסחורות הנז'. וכעת קבל כהר"ש קורייאט אגרת מהנוצרי הנז' וז"ל. מוי סי' מיאו אי די מי מאיור אפריסייו אוג' אימוס אפ'אלייסידו איל מוסיטו. אי אביינדו דאדו פארטי אמי כ'ינידאל מי אה דיג'ו קי לי איסקריבה אה אוסטי קון לה מיזמה נוידאד פואיס סו מוואירטי אסידו אה לאס טריס דילה מאניינה. אי לי דיג'ו אה אוסטי קי אסידו פור פ'אלטה די אלימיינטו פור נון קיריר טומאר נאדה. ג'ה טניאה איל מימורייאל ליסטו פארה מאנדארלו אי נון אקירידו דייוס מורייו אין מי קאזה. פואיס נו אבידו טיימפו פארה ייבארלו אוג' דיטירמינארה איל גוביידנו לוקי סי טייני די האזיר קוניל ארה מאנדארמי לה קונטיסטאסייון אוג' סי פוואידי סיר או פור לה מאנייאנה טינפראנו קון לוקי אוסטי דטירמיני טודוס לוס איפיקטוז קי טרוכ'ו איקסיסטי אין מי פודיר אין דינידו אי האזיינדה. פוואיס ביין סאבי אוסטי קי איסטאן טאן סיגורו קומו סי לו טוביירה אוסטי. מי ארה איל פ'אבור די אסקריביד אל כ'יניראל די איסטה פאראקי סי קידי טודוס לוס איפ איפ'יקטוס אין מי פודיר או אין קיין אוסטי דיספונגה וכו' ע"ע הסחורות ובררו בעדותם העדים הנז' שהם יודעים בידיעה נאמנה שכך היו הנוצרים קורין למשה הנז' מוסיטו בין בעיר סיבטה בין במחז"ק וביררו בעדותם שהם מכירים כתב הנוצרי הנז' על כמה אגרות אחרות שכבר קבלו ממנו והם דומות זל"ז. ובררו עוד בעדותם שלא שלחו לשום נברא אחר לעיר סיבטה זולת למשה הנז' עכס"ב העדים הנז'. ובאמ"ץ העיד כהר' דוד חסאן בכה"ר שמואל נר"ו בתוע"ג ונכונה כראוי שאחר שקבל בהרש"ק הנז' האגרת מאת הרץ שלח לכה"ר דוד חסאן נר"ו שיפטור להרץ לומר לו שלמחר יתן לו התשובה והלך הוא אצל הרץ לומר לו לך ושוב ומחר יתן לו התשובה להוליכה למשלחו ואמ"ל הגוי הרץ הנז' להר' דוד הנז' בז"הל מא תקול סי פיצ'אר ראה סאקסאוני פיצ'אר ומה קותלומסי ראה איתרוזמאן וויסאני מא נקול באיין האדאק אליהודי סאחיב קורייאת מאת עכס"ב כהר' דוד חסאן נר"ו הנז"ל ובכן לראיה על הקב"ע שנתקבלה כראוי ראשון גם שני ברשות ב"ד הצדק ח"פ ק"מת טיטואן יע"ה בכ"ב למרחשון שנת תצדק בדברך לפ"ק. והשו"ק ע"כ נמ"ך וחתומים כהה"ר מנחם עטיאה וכהה"ר אברהם אנהורי:
נדרשנו לחוות דעתינו אם אשת הר' משה הנז' מותרת לינשא על פי האגרת והעדות הנז"ל:
תשובה כתב מרן בסי' י"ז סי"א וז"ל מצאו כתוב בשטר מת איש פלוני בן פלוני או נהרג תנשא אשתו אפי' אינו מקויים ולהרמב"ם צריך שידעו שהוא כתב ישראל עכ"ל. וכתב שם הח"מ ס"ק כ"א וז"ל ולהרמב"ם צריך שידעו שהוא כתב ישראל. המ"מ כתב למעוטי כתב כותי שלא הוכשר כותי אלא מסל"ת. ולא כותב לפי תומו והב"י בס' בד"ה כתב עליו וז"ל אין לו טעם שאם כתבו כתוב בדרך מסל"ת למה יגרע עכ"ל וכוונת הב"י דמיירי שאין כתוב בדרך מסל"ת רק בדרך עדות ובאמת טעם המ"מ הבו דלא לוסיף עלה עכ"ל. מוכח מזה דלדעת מרן לפי מה שהבין בדברי הרמב"ם דדוקא במתכוין להעיד הוא דלא מהני כתב גוי וה"ט שכתב הרמב"ם דצריך שידעו שהוא כתב ישראל כגון שמתכוין להעיד אבל במסל"ת בכתב מהני כמו דמכשירין במל"ת ע"פ וזה הוא היפך דעת הה"מ דסובר בדעת הרמב"ם דגוי ע"י כתב אף במסל"ת לא מהני ועפ"ז מ"ש מרן בסב' קמייתא בסתם מצאו כתוב בשטר וכו' תנשא אשתו מיירי אפי' כתבו גוי אם מל"ת מהני אלא דמ"ש אפי' אי' מקויים מוכרחים אנו לומר דמיירי בשטר חתום מיד ישראל וכדפריש טעמא שם הרב"ש דקי"ל עדים החתומים על השטר כמי שנחקרה עדותם בב"ד וקיום שטרות דרבנן ובעדות אשה הקלו ואוקומוה אדאורייתא ולכן אפי' חתום בו עד א' מהני יעו"ש ס"ק כ"ח משא"ך אם חתום בו גוי ולא ידעינן אם הוא כתב אותו גוי או לא ודאי דלא מהני דלא שייך ביה האי טעמא דעדים החתומים על השטר וכו' ועכ"פ צריך שידעו שהוא כתב אותו גוי ומסל"ת:
נמצא לפ"ז דהכא בנ"ד דידעי' הגוי שכתב הכתב הנז' וגם הוא מסל"ת שהרי כותב לו באגרת גם ע"ע הסחורות וכו' מהני לדעת מרן מיהא. ועיין בספר מחזה אברהם דף ס"ח ועיין מהר"מ מלובלין סימן נ"ז: