ויאמר יצחק חלק א· רבי יצחק בן וואליד
לקוטי דינים השייכים לחלק א"ח הלכות תפלה · הלכות חול המועד
א' פדיון הבן יכול לפדותו בחה"מ אף שעבר זמנו ועיין מג"א בענין לעשותו בע"ש. והרב ברכות המים דף כ"ז כתב דמותר בלא סעודה כשהוא שלא בזמנו וכן מילה שלא בזמנה ועיין תוס' מ"ק דף ח' ע"ב ד"ה מפני בטול פו"ר:
ב' כתב מרן בסי' תקמ"ב ס"ב כל מלאכה מותר לעשותה ע"י פועל שאין לו מה יאכל וכתב המ"א סק"א שאם יש לו לאכול אפילו לחם ומים אסור. ובס' מסד"ר ח"א סי' הנז' כתב דאפילו יש לו לחם ומים מותר לעשות מלאכה כדי לקנות בשר ויין יעו"ש ועיין שלחן גבוה סי' תרצ"ו סקי"א:
ג' קצב שמת לו מת בחה"מ אם יכול לעסוק במלאכתו. בחה"מ עיין ס' בית דוד ס"י וס' זרע אמת י"ד סי' ק"ן וקנ"ז. עיקרי הד"ט א"ח סי' כ"ו אות ה' ובי"ד סי' ל"ו אות כ"ד:
ד' מי ששמע ברגל שמת אביו או אמו והיא שמועה רחוקה אינו נוהג אפילו דברים שבצנעה וה"ה בשבת ולמוצאי שבת ורגל נוהג שעה א' ודיו כמ"ש בי"ד סי' ת"ב. וכשהשמועה בימים ראשונים של יו"ט לא ינהוג אותה שעה בחה"מ אלא אחר הרגל וגם לא יקרע בחה"מ ד"מ י"ד סי' ע"ו:
ה' על מאי דקי"ל אסור להגיה אות א' בס"ת בחה"מ עיין שיירי סי' תקמ"ה. בא"הט סי' הנז' עולת תמיד. ז"א ח"ג בלקוטים לקט הקמח א"ח. מעשה רוקח פ"ז הלכה י"ג. יוסף אומץ סי' פ"א ועיין מס' שבת דק"ד ע"ב:
ו' ס"ת שרוצים לחנכו ביום טוב האחרון של פסח או סוכות יכול לתפור היריעות והעמודים בחה"מ ע"י מי שאין לו מה יאכל לקט הקמח. ועיין שכנ"הג סי' תקמ"ה אות ח':