ויאמר יצחק חלק א· רבי יצחק בן וואליד
לקוטי דינים השייכים לחלק א"ח הלכות תפלה · הלכות יום טוב
א' כתב הרמ"ז בתשובו' סי' כ"ט דאסור לאפות פת ביו"ט דנפיק מינה חורבא יעו"ש שכתב כמה טעמים לאסור:
ב' כתב המ"א בסי' תקי"ט סק"ד בשם מהרי"ל דגוי המביא כתב חתום ביום טוב מותר לפותחו אע"ג דבשבת אסור בי"ט לא גזרו כיון דאין בנין וסתירה בכלים. וסיים שם המ"א שאם היו כתובי' עליו אותיות או צורות אסור משום מוחק ועיין בפר"ח י"ד סי' קי"ח סקי"ח דאסר ועיין קול אליהו סימן ח"י וי"ט חיים שאל סי' ע"ד אות נ"ב:
ג' כתב בהגה"מ בשם הירושלמי דכשיום טוב יום ו' ויום שבת קרש צריך לומר בערובי תבשילין ולמעבד כל צרכנא מיום טוב לחבירו ומיו"ט לשבת. והביאו הרט"ז סי' תקכ"ז:
ד' כתב המ"א בסי' תקכ"ו ס"ק יו"ד דמת ביום טוב שני דעוסקים בו ישראל אף שיש בני חבורה הרגילים לחפור מותר לחפור אנשים אחרים שאינם נם מן החבור' שהרי בשבת מותרים למול ב' מוהלים יעו"ש. וגבי מילה כתב מרן בי"ד סוף סימן רס"ו דיש ליזהר שלא ימולו ב' מוהלים בשבת וסיים שם מור"ם דמן הדין מותר כמו עבודה במקדש רק שיש להחמיר לכתחי' א"כ גבי מת ביו"ט ב' ראוי ליזהר לכתחילה. ובספר דעת קדושים חא"ח ערך יו"ד ס"א כתב וז"ל ואם יש אנשים מיוחדים לקבורה אין אחרים יכולים לסייע להשליך עפר וכו' אם לא שהיה ערב שבת ויש ספק שיחשיך וכו' הר"ש קלעי' מפר"ק דביצה עכ"ל. ועיין משפטי שמואל דף ל"ד ע"ד ועיין בס' שלחן גבוה סי' תקכ"ו ס"ק ב' וג':
ה' כתב המ"א בסי' תקכ"ו בשם בד"ה דנפל שכלו לו חדשיו קוברים אותו בי"ט שני ומ"ש מור"ם שם דאין קוברים אותו מיירי בלא כלו לו חדשיו. וכתב עוד בשם תוס' שנץ דגם נפל שלא כלו לו חדשיו מותר לקברו יעו"ש ועיין עיקרי הד"ט חי"ד סי' כ"ח אות ך'. ועיין בהשמטות דף קכ"ט אות פ"ד:
ו' מותר שמן ופתילה שנשתייר מיום א' של ר"ה או משבת שקודם יו"ט פסק מור"ם בסי' תק"א ותקי"ד דמותר למ"ט ב'. והט"ז שם סק"ז הביא פלוגתא וכתב דראוי לעשות פתילות חדשות ליום ב' וע"ש במ"א סקי"ו:
ז' כתב בספר אהלי יעקב דמותר ליטול שכר בהמתו בהבלעה ביו"ט כיון שאינו מצווה על שביתת בהמתו ביו"ט יעו"ש בסי' פ"ט:
ח' מי שמת לו מת או שמע שמועה קרובה ביום ב' של ר"ה עולה לו למנין שבעה. ועיין שלחן גבוה א"ח סי' תקמ"ח:
ט' אשה שהי"ל טבילת מצוה בליל שבת והיה יום טוב ערב שבת אם מותר לרחוץ ידיה בבורית עיין מור"ם בהגה סי' שכ"ו סיו"ד ובבא"הט שם סק"ח וכתב בס' גנת ורדים סי' י"ד דמור"ם דאסר מיירי בבורית שהוא כאבן אבל הכאבו"ן שלנו אינו מצוי ביניהם יעו"ש. ועיין עיקרי הד"ט י"ד דף קכ"ו לענין טבילה בה"ש:
יו"ד מי ששלמו לו שלשים יום על אביו ואמו בערב הרגל יכולים לגעור בו באותו יום שיסתפר לכבוד הרגל הרב מהר"ר חיד"א בס' ככר לאדן דף ק"ח ע"א בר"י י"ר סי' ש"ץ. וכ"כ בס' עיקרי הד"ט חי"ד סי' ל"ו אות מ"א יעו"ש ועיין ב"י סי' ש"ץ. דבר משה סימן פ"א: