ויאמר יצחק חלק א· רבי יצחק בן וואליד
אורח חיים · סימן כח
תשובה לג'יבאלטאר לכההר"ד שמואל לעסרי נר"ו:
ועל מה ששאלת על המנהג שנוהגות הכלות לילך לבה"כ בשבת חתונה וברבוי הגשמים שאינן יכולות לילך ברגליהן לביה"כ אם מותר לומר לשאב"ב בע"ש שיביאו אותה בשבת בכלת חתנים:
הנה טעם איסור יציאה בכסא בשבת וי"ט היכא דליכא ר"ה ע"י ישראל הנושאים אותו היינו משום דהוי עובדין דחול כמו שפירש רש"י בפ' אין צדין דף כ"ה והביא דבריו מרן בב"י הלכות י"ט סי' תקכ"ב באופן דההוצאה בכסא ע"י ישראל אין בה כ"א אסור דרבנן וע"י גוי הוי שבות דשבות וכ' מרן בהי' ש"ז ס"ח שאם יהיה לדבר צורך הרבה או מפני מצוה מותר בשבות דשבות והכא בנ"ד נראה שהוא צורך הרבה אחר שהוא מנהג קבוע לבא הכלה לבה"כ באותו שבת וא"א לה לבוא ברגליה מחמת רבוי הגשמים עיין תי"ט פ"ג דביצה ד"ה אין יוצאין והרב מג"א סי' ש"א סקכ"ז והרב ב"ח סי' תקנ"כ מרן בש"ע סי' ש"א ותקכ"ב ועיין לה' פרי מגדים ח"א סי' ש"א וח"ב סי' ש"א אות ב"ה והגם שמצינו להרב מוהר"ר חיד"א ז"ל בס' מחזיק ברכה סי' תקכ"ב דין ב' על הא דאין יוצאים בכסא שכתב וז"ל כ' הרב מר וקציעה דפשיטא דע"י גוי מותר ע"ש. . ולי ההדיוט נראה דכיון דמשום זלותא די"ט אסרי ה"ה דע"י גוי אסור. שוב ראיתי בס' ים יששכר וכו' דאסר ע"י גוי מדקתני אין יוצאין ולא קאמר אין מוציאין עכ"ל מ"מ יכולים אנו לומר דהיינו דוקא בדבר שאין בו צורך הרבה אבל כה"ג דנ"ד דאי אפשר לבא לבה"כ בענין אחר אפשר דע"י גוי מותר לכ"ע אחר שהמנהג הוא לבא הכלה לבה"כ בשבת חתונה ומה גם לפי הנשמ' דאף אם תעמוס על עצמה ותבא ברגליה יש הפסד גדול בטינוף שיטנפו בגדיה ואי אפשר להחזיר' לאיתנם ע"י כיבוס וכתב הרב מג"א בסי' ש"ז סוף סימן ק"ז דבמקום הפסד גדול יש להתיר שבות ע"י גוי אפי' כדרכו ושבות ע"י ישראל שלא כדרכו הביא דבריו הרב מחב"ר שם דין ה' יעו"ש:
גם מטעם אחר נראה להתיר בזה ע"פי מ"ש מרן בש"ע סי' של"ח ס"ב יש מתירין לומר לגוי לנגן בכלי שיר בחופות. וכתב שם הרב כנ"הג הג"הט וז"ל דוקא בחופות לקוטי מהר"י ווייל ז"ל סי' ז' והרדב"ז ח"א סי' קל"ב כ' וז"ל אבל באלו הארצות אסרו דבר זה וכו' ומיהו אם בא הגוי ונגן מעצמו אין מונעין אותו וכו' ומדינא מותר לו' לגוי בע"ש שיבא לנגן למחר כיון דישראל עצמו אינו אסור לנגן אלא משום גזרה וכו'. ואם יש לחוש להערמה ראוי לעשות גדר גם בזה ע"כ יעו"ש. ולפ"ז הכא נמי בנ"ד דאיכא שמחת חתן וכלה בביאת הכלה לבה"כ ואי אפשר לבא ברגליה ואומרים לגוי בע"ש שיביא אותה בכסא בשבת יכולים אנו להתיר ובשיירי כנ"הג שם הג"הט אחר שהביא דברי מור"ם בהגה שם כ' וז"ל וב"ח בשם רש"ל ז"ל וכן הסכים הוא ז"ל וכן הוא מנהג פשוט בקושטא להביא מנגנות גויות ביום השבת של חופה וכו' ע"כ. ובסי' ש"ז הגהב"י אות ג' כתב הרב הנז' אחר שהביא דברי מרן דשבות דשבות במקום מצוה מותר כתב וז"ל ומכאן סמכו בעיר הזאת בשמחות וגיל או בג"ח לחולים ולאבלים שולחים מתנות לבית החופה או מאכל לג"ח ע"י גוי דדין דרבים רבן של בני הגולה פסקו כהרמב"ם ז"ל וע"י החזיק הב"ח סמכו עליו בעיר הזאת דלכבוד חתן וכלה מצוה הוי כמ"ש רבינו בע"הט סי' של"ח דמותר לומר לגוי לנגן בכלי שיר דאמירה לגוי במקום מצוה שרי ע"כ. וה"ה דלג"ח מצוה הוי עכ"ל. וזה מיירי שמביאים דרך כרמלית שהוא אסור דרבנן וכיון שהמנהג הוא לשלוח מתנות לחופה קרי ליה דבר מצוה ומותר ע"י גוי. אוף הכא נמי בנ"ד דטעם יציאה בכסא היכא דליבא ר"ה ולא כרמלית אינו אלא משום עוברין דחול דיכולים אנו להתיר לכלה לבא בכסא ע"י גוי דהוי דבר מצוה בפרט כשאומר לגוי בע"ש כמ"ש הכנ"הג גבי נגון דמדינא מותר לומר לגוי בע"ש שיבא לנגן בשבת של החופה. ועם שיש לדוחה לדחות ולומר דשאני הבאת המתנות לבית הכלה והנגון דהמעשה היא גוף השמחה גופה אבל הכא בנ"ד הגם דביאת הכלה לביה"כ היא השמחה מ"מ להביא אותה בכסא אין המעשה גוף השמחה אלא שמפני שהיא אינה רוצה לבא ברגליה כדי שלא יטנפו בגדיה מביא אותה הגוי בכסא. לזה הרי מצינו להרב עיקרי הד"ט סי' כ"ב אות ל"ב אחר שהביא דין זה דאין יוצאין בכסא כ' וז"ל ועיין להרב פרי מגדים ח"א סימן ש"א דנוטה להקל ומ"מ כ' מה שנוהגים בקצת מקומות להוציא א הסנדקית עם התנוק בכסא ולשאת אותם לבה"כ בשבת ע"י ישראל ודאי אסור אף בכרמלית דלא שייך לומר החי נושא את עצמו ואין התינוק טפל לסנדקית וחייב עליו חטאת לרשות הרבים. ולמ"ד דר"ה דידן יש לו דין כרמלית מותר ע"י גוי וכו' ע"כ. הרי דהתיר להביא הסנדקית עם התינוק בכסא ע"י גוי דרך כרמלית ובודאי דטעמא הוי משום דהו"ל דבר מצוה וכ"ש בעיר המוקפת חומה ודלתותיה נעולות בלילה דליכא רשות הרבים ולא כרמלית דיש להתיר להביא הכלה בכסא על ידי גוי:
וכל זה אני כותב להלכה אבל למעשה ירא אנכי להתיר בהחלט במקום שאינם בני תורה דשמא ידמו מלתא למלתא ויבואו להתיר אף בלא רבוי גשמים ובלאו הכי אחר שזה הוא מנהג קדום שהכלה הולכת לבה"כ בשבת של חתונה וכמה רבנים המורים שקדמו בעיר הנז' צריכים אנו לדעת אם היו מורים למעשה להביא בכסא ע"י גוי כשהיה רבוי גשמים דאי לאו הכי מי הוא זה ואי זה הוא שיכול להתיר בדבר שלא התירו רבותינו הקודמים. את זה כתבתי בעט'יו של נח'ץ ועליך המצוה לחקור בדבר כיצד היו נוהגים בימי הרבנים ז"ל: