אור ברסלב
ויאמר יצחק חלק א אורח חיים › סימן יא

ויאמר יצחק חלק א· רבי יצחק בן וואליד

אורח חיים · סימן יא

סימן י

תשובה לידי"ן מהרי"ל נר"ו:

על מה שנסתפק מעכ"ת על העור שאמר בשעת העבוד שמעבדו לשם כל דבר שבקדוש' ונסתפק דאפש' דכיון דא"א לכולם לחול בב"א הי מנייהו מפקת וכוין שכן לא חלה עליו שום קדושה וכו' כמ"ש בדכ"ק:

לענד"ן דאין להסתפק בזה דאף לפי דברי מעלת כ"תר תינח אם היה עור קטן הכמות שאין יכול לכתוב בו כ"א דבר א' מדברי קדושה שייך לומר בו הי מנייהו מפקת. אבל הכא בנ"ד מי לא מודים שיכול לכתוב בו כל דבר שבקדושה דהיינו מזוזה אחת ופרשה א' שבתפילין וטלאי א' בס"ת לכתוב בו איזה תיבה. וא"כ שפיר יכולים אנו לומר שמ"ש בשעת העבוד לשם כל דבר שבקדוש' כאילו פירש ואמר בשעת העבוד אני מעבד עור זה לשם ס"ת ותפילין ומזוזות שהוא לשון המתוקן שכתב בעטרת זקנים אשר סביב הש"ע יעו"ש בא"ח סי' ל"ב וכן עמא דבר ספרי דווקני כך אומרים בשעת העבוד כדי להשתמש בעור לכל דבר שבקדושה. באופן דהכא בנ"ד שהעור הנז' יכול לכתוב בו כל דברי קדושה אין לספק בו כלל. ואף את"ל שעור זה לא היה כדאי לכתוב כ"א דבר א' דוקא יכולי' אנו לו' שיכול לכתוב בו איזה דבר מהם שירצה דדוקא כשפירש ואמר שמעבדו לשם מזוזה שהוא קדושה קלה אינו יכול לכתוב בו תפילין כמ"ש מרן שם. דכיון דקדושת תפילין חמירא מקדושת מזוזה. כשמעבדו לשם מזוזה הו"ל כאלו מעבדו לשם חולין לגבי תפילין. אבל כשמעבדו לשם כל דבר שבקדושה אחר שאינו יכול לכתוב בו כ"א דבר א' דוקא. אמרי' דכוונתו במ"ש לכל דבר שבקדוש' דר"ל לאותו דבר של קדושה שארצה לכתוב בו שהרי אינו יכול לכתוב בו כל הדברים של קדושה. וכשהסכים עכשיו לכתוב בו תפילין. אמרינן דלמפרע לשם אותו דבר עבדו שהרי גלה סופו על תחילתו והמעשה יגלה על המחשבה והו"ל כאלו אמר בשעת העבוד לשם ס"ת או תפילין או מזוזות שיכול לכתוב איזה מהם שירצה ומ"מ הכא בנ"ד הדבר תלוי במה שיאמר המעבד מה היתה כוונתו במ"ש לכל דבר שבקדושה. ואיך שיהיה אחר שעכ"פ עור זה יכול לכתוב בו כל דברי קדושה קלה וחמורה כמ"ש נלע"ד דאין כאן שום ספק כלל:

תוכן העניינים

ויאמר יצחק חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה