ויאמר יצחק חלק א· רבי יצחק בן וואליד
אורח חיים · סימן י
תשובה לעיר ש'יש'ואן יע"א:
על מה ששאלת על צורות העופות שעשו על גבי ההיכל אם הוא מותר. הנה מרן בב"י ביו"ד סי' קמ"א הביא דברי רבינו אליקים שאסר צורת אריות ונחשים ועופות שציירו בביה"כ וצוה להסירם והקשה על דבריו ודחאן מהלכה וכתב דכל הפוסקים חלוקים עליו שכדברי רבינו אפרים עיקר שכיון שאין הגוים עובדים לאותן הצורות מותר. ורבינו אליקים יחיד הוא בדין זה. אלא שהרב מהרימ"ט בשניות חי"ד סי' ל"ה כתב שאין רבינו אליקים יחיד בדין זה ומצא לו חברים מקשיבים לקולו לאסור בשאר צורות בבולטות ותירץ מה שהק' מרן בב"י על דבריו וכתב דאע"ג דאין אסור בשאר צורות אלא בעושה אבל במוצא אינו אסור אלא משום חשדא ובמקום דשכיחי רבים ליכא חשדא. וא"כ אמאי צוה רבינו אליקים לאסור אותן צורות שבבהכ"נ אחר שכבר היו עשויות ושכיחי רבים דליכא חשדא. ותירץ דכיון דאותן צורות היו כנגד המשתחוים נראה כמשתחוה להם דה אשכחן שאמרו פרצופין המקלחין מים בדרכין דאסור לשתות מהם משום חשדא אע"ג דבר"ה הם דשכיחי רבים. וכן אמרו נפלה מידו סלע לא ישוח ויטלנו שלא יהא נראה כמשתחוה יעו"ש:
גם הכנ"הג סימן הנז' הגה"בי אות ס"ד כתב משם הרדב"ז שהסכים לדברי רבינו אליקים יעו"ש. אלא דמרן בש"ע סי' הנז' כתב בצורות בהמות וחיות ועופות וכו' מותר לצור אותם ואפי' היתה הצורה בולטת. ומדלא חלק בין ב"הכ למקום אחר משמע דבכל גוונא מותר וכמו שכתב ב"ה שדחה דברי רבינו אליקים:
ובא"ח סי' צ' סכ"ג כתב וז"ל הבגדים המצויירים אע"פ שאינן בולטות אין נכון להתפלל כנגדן ואם יקרה לו להתפלל כנגד בגד או כותל מצוייר יעצים עיניו ע"כ. מוכח מזה דלעשות ציורים בב"הכ אפי' אינם בולטים אסור. וטעמא הוי מפני שמבטל הכוונה. ולכן כ' מרן ז"ל שאם אירע מקרה שהתפלל באיזה בית שיש ציורים בכותל יעצים עיניו כדי שלא יתבטל כוונתו. וזהו דוקא אם אירע דרך מקרה שהתפלל שם אבל לכתחילה אסור. ומטעם זה כתב שם המ"א ס"ק ל"ז וז"ל נ"ל דגם בכותל בהכ"נ אסור לצור ציורים נגד פניו של אדם אלא למעלה מקומת איש וכו' ע"כ. דכיון דטעם האסור הוא מפני שמבטל כוונת התפלה א"כ כשהוא למעלה מקומת אדם שאי' מסתכל בצורות מותר כיון שהמתפלל צריך שיתן עיניו למטה כמבואר בש"ס. וזה הוא אפי' בציורים שאינם בולטים מטעם בטול הכוונה. אבל בציורים הבולטים באנו למחלוקת רבינו אליקים ורבינו אפרים. ולרבינו אליקי' דאוסר מדכתי' תבנית כל בהמה וגו' אפי' שיהיו למעלה מקומת אדם אסור. ולאו דוקא בביהכ"נ דאפי' בבית אסור משום לתא דע"ז. וגם לטעם האחר שכתב מרן משם הגהות אשירי דנראה כמשתחוה להם אפי' יהיו למעלה מקומת אדם אם הם בולטים אסור:
נמצא לפי זה דהכא בנ"ד לצור אותם לכתחילה בבית הכנס' ראוי לחוש לדברי המחמירים ובפרט דלא מצינו להדיא שמרן מתיר לצור אותם בבית הכנסת לכתחילה. אלא דב"ה ע"ז כתב דמותר לצור אותם ואין כאן משום לא תעשה לך פסל אחר שצורות אלו אין דרך הגוים לעובדם ועדיין אפשר לומר דלא התיר לצור אותם לכתחי' אלא בבית והגם שב"ה הסכים לדעת רבינו אפרים דמתיר בבהכ"נ היינו באותו נדון שכבר היו מצויירים דלדעת רבינו אליקים צוה להסירם ורבינו אפרים התיר להניחם. אבל לצור אותם לכתחי' בבהכ"נ אפשר דס"ל דיש לאסור ובפרט כשהם על גבי ההיכל שהוא כנגד המשתחוים: