אור ברסלב
ויאמר יצחק חלק א אורח חיים › סימן חי

ויאמר יצחק חלק א· רבי יצחק בן וואליד

אורח חיים · סימן חי

סימן חי

ועל המעשה שהיה בשבת במנחה שקרא החזן תשעה פסוקים. אם עלתה להם הקריאה או צריך לפתוח ס"ת פעם אחרת ולקרות:

גרסינן בברייתא פ"ב דמגילה אין פוחתין מעשרה פסוקים ואפליגו שם אמוראי כנגד מי. וכן פסק מרן בש"ע א"ח סי' קל"ז דביום שקורין שלשה אין קורין פחות מעשרה פסוקים וסיים וכתב וז"ל ואי סליק עניינא בבציר מעשרה כגון פרשת ויבא עמלק שאין בה אלא תשעה פסוקים שפיר דמי ע"כ. והוא מדברי התוס' שם. גם בסעיף ג' כ' אם דלג פסוק א' ולא קראו אם הוא במנחה בשבת או בשני וחמישי וקרא עשרה פסוקים כלא פסוק המדולג אינו חוזר ואם לאו חוזר וכו' ע"כ מוכח מזה דאם לא קרא עשרה פסו' חוזר כיון דעיקר התקנה כך היתה ופרשת עמלק שאני כיון דסליק ענינא. אי נמי כמ"ש מרן בב"י בשם א"ח דאמר הקב"ה עמלק גרם להיות שמי וכסאי חסרים כך פרשיותיו חסרים יעו"ש. אלא דבסעיף ד' כ' מרן וז"ל אם קרא א' שני פסוקים צריך לחזור ולקרות ואם לאו קראו בין שלשתם אלא תשעה פסוקים שלשה לכ"א אינם צריכים לחזור ולקרות וראיה לדבר פרשת עמלק וכו' ע"כ. והוא מדברי שבולי הלקט שהביא מרן בב"י שם. מאי דקשה דברי מרן אהדדי מסעיף זה לסעיף ג' כבר נרגש הרב מג"א שם סק"ד וכ' וז"ל עשרה פסוקים לאו דוקא אלא בתשעה סגי עיין ס"ד. ואפ' כשדלג באמצע לא סגי בפחות מעשרה עכ"ל. מבואר מזה דהיכא שקרא תשעה פסוקים כסדרן א"צ לחזור ועשרה דנקט מרן לאו דוקא ואת"ל דנקט עשרה בדוקא היינו היכא שדילג באמצע פסוק א' דבהכי מסיק כסעיף ג':

ועפ"ז צריכים אנו לנו לומ' דמאי דקאמ' בברייתא אין פוחתין מעשרה פסוקים היינו לכתחילה אבל בדיעבד בתשעה סגי כמ"ש. אלא דמדברי התוס' שהביא מרן בב"י שם וז"ל ובשבת לא יקרא פחות מכ"א פסוקים לשבעה בני אדם וכו' ובמנחה ובשני ובחמישי עשרה פסוקים ואם שכח ולא קרא כ"כ יחזור ויקרא עכ"ל. מוכח דאף שקרא תשעה פסוקי' חוזר וכן איתא יא במס' סופרים פי"א וז"ל ואם קרא בשני ובחמישי ובמנחה בשבת פחות מעשרה פסוקים יחזור ויקרא עד ישלים עשרה פסוקים וכו' ע"כ. נמצא לפ"ז דמאי דתני בברייתא אין פוחתין מעשרה פסוקים הוי לעכובא דכל שלא קראו עשרה חוזר:

וכן מוכח מדברי הרב חקת התורה שהביא הרב מהרנק"ו שורש קע"ז שכ' וז"ל. ועור מדקאמר כנגד מי תקנום משמע עכובא בדיעבד. ולשון אין פוחתין מהם נראה דחיובא הכי הוא ואם הקריאה שלא כהוגן יחזור ויקרא וכו' ע"כ. והסכים לדבריו הרב מהריק"ו ומרן בב"י שם הביא דבריו והגם דנדון דהתם מיירי בשקראו יותר מעשרה פסוקים אלא שעולה א' קרא שני פסוקים מ"מ הרי מלשון כנגד מי דקאמר בש"ס נראה דהוי לעכובא ואם כן ה"ה לגבי עשרה פסוקים דקאמר האי לישנא הוי לעכובא וגם נר' דלשון אין פוחתין נראה דהוי חיובא ואם כן לפ"ז צריכין אנו למודעי לדעת הרב שבולי הלקט ומרן דאזיל בשיטתיה שפסק שאם קרא א' שני פסוקים צריך לחזור ולקרות והיכא שלא קראו בין שלשתם אלא תשעה פסוקים ג' לכ"א א"צ לחזור ולקרות דמאי פסקה אחר דלישנא דנקט הש"ס גבי שלשה פסוקים ה"נ נקט גבי עשרה פסוקים וצריכים אנו לרחוק ולומר דהרב שבולי הלקט ס"ל דמאי דתני בברייתא אין פוחתין מעשרה פסוקים אינו לעכוב' אלא לכתחילה מכח הראיה שהביא מפרשת עמלק דאין בה אלא תשעה פסוקים ויוצאים בה ידי קריאה אף לכתחילה ואף דסליק ענינא לאו הכרח הוא לבטולי תקנתא דרבנן שתקנו לקרות עשרה פסוקים דאם הוי לעכובא היה לנו להשלים המנין מפרשה שלמעלה א"ל שנאמר דההיא דאין פוחתין מי' פסוקים היינו לכתחי' אבל בדיעבד בתשעה סגי ולפ"ז מוכרחי' אנו לו' דההיא דמ"ס שאם קרא פחות מעשרה פסוקים דחוזר פליג אש"ס דידן ועבדי' עובדא כש"ס דידן ואף שיש לדוחה לדחות ולומר תינח אם היה מבואר בש"ס דבתשעה סגי הוה אמרי' הכי אבל כיון דבש"ס איתא אין פוחתין מעשרה פסוקים. ובמס' סופרים מבואר שהוא לעכובא לא עבדינן פלוגתא וא ואמרינן דגם הש"ס דילן ס"ל דאין פוחתין לעכובא מ"מ הרב ש"הל פרשת עמלק קשיתיה ומחמת זה ודאי דמאי דקאמר אין פוחתין לאו לעכובא אתמר משא"כ ההיא דאחד שקרא כ' פסוקים דכיון דלא מצינו שום קריאה פחות משלשה פסוקים הוי לעכובא וצריך לחזור ולקרות וכיון דחזינן למרן ז"ל בש"ע דפסק כוותיה להלכה הכי נקטי' ועיין בס' יוסף אומץ סי' י"ב שנשא ונתן בההיא שקרא לעולה שני פסוקים יעו"ש:

שוב מצינו להרב פר"ח סי' הנז' שהקשה דברי מרן אהדדי דסעיף ג' אסעיף ד' וכתב וז"ל ואולי העתיק דברי הגהות מיימוני וסמך אדין דלקמן ע"כ ושוב הקשה על דברי הרב שבולי הלקט מההיא דמסכת סופרים והתו' כמש"ל וסיים וכתב ומ"מ העיקר כדברי הרב ש"הל. גם בסעיף ד' גבי מ"ש מרן וראיה מפרשת עמלק כ' וז"ל כן עיקר ודלא כדמשמע מדברי התוס' והגה"מ כמ"ש בסעיף הקודם דאם כן היה לנו לומר שידלג בפ' עמלק פסוק א' כדי להשלימו לעשרה. ומה שחוזרין וכופלין פסוק אחרון כמ"ש המחבר ז"ל סימן תרצ"ג הוא מנהגא בעלמא. ומור"ם ז"ל שם הגיה שאין נוהגים באשכנז לכפול פסוק אחרון וכו' ע"כ נמצא לפ"ז דהכא בנ"ד שקרא החזן תשעה פסוקים ג' לכל א' א"צ לחזור ולקרות כמ"ש גם הר' משחא דרבותא ח"ב סי' הנז' אחר שהקשה דברי מרן אהדדי כ' וזל ונ"ל לומר דלעיל לא נחית אלא לאשמועי' דבעשרה פסוקים לא בעינן כסדרן והעתיק לשון בעל סברא זו אע"פי דבעיקר הדין ר"י לא ס"ל הכי כי היכי דנילף מניה לדידן דקי"ל דבקריאת ט' פסוקים לבד סגי דוקא בלא דלג אבל אם דלג צריך לחזור ולקרות ע"כ הרי מבואר דפסיק ותני דקי"ל דבט' פסוקים סגי כמ"ש. זהו מה שנלע"ד להשיב בזה בחדש מרחשון שנת תר"ג לפ"ק. שוב בא לידי ספר חסד לאברהם למהר"א אלקאלעי ז"ל בעל זכור לאברהם בהיותי במתא ג' ג'יבאלטאר יע"א וכ' שם חא"ח סי' כ"ט דבדיעבד אם לא קראו רק תשעה פסוקים וברכו כולם אין צריך לחזור ולקרות עוד יעו"ש שהאריך:

תוכן העניינים

ויאמר יצחק חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה