אור ברסלב
ויאמר יצחק חלק א אורח חיים › סימן ג

ויאמר יצחק חלק א· רבי יצחק בן וואליד

אורח חיים · סימן ג

סימן ב

על ענין הוצאת האגווה ארדיינטי ביום טוב נראה לאסור מהטע' שאסרו חכמים ז"ל קצירה וטחינה וכו' בי"ט אע"פ שהם מלאכת אוכל נפש כמ"ש מרן ז"ל בסי' תצ"ה והטעם הוא לפי שהאדם רגיל לעשות מלאכות אלו לימים הרבה. ואסרו חכמים ז"ל אפי' לקצור או לטחון מעט לצורך י"ט מטעם לא פלוג כמבואר בפוסקים. ומה שכתבת שאם יניחנו עד אחר י"ט יפסד. לא מפני זה יהיה מותר בי"ט שלא נאמר דבר זה אלא דוקא בחוה"מ שהתירו חכמים ז"ל מלאכת דבר האבד. אבל בי"ט הרי קרא כתיב כל מלאכת עבודה לא תעשו ודרשו רז"ל אפי' מלאכת דבר האבד. ואפי' בחוה"מ לא התירו מלאכת דבר האבד אלא דוקא כשלא כוין מלאכתו במועד. דהיינו שלא היה יכול לעשותה קודם י"ט אבל אם היה יכול לעשותה קודם יו"ט והניחה לעשות בחוה"מ אסור אפי' אם הוא דבר האבד. וקונסין אותו ומאבדין בדין אותה ממנו כמ"ש מרן בסי' תקל"ח. הן אמת דבצורך אכילה לא גזרו בזה בחו"הם כמ"ש מרן בסי' תקל"ג. אלא דגם בזה מצינו להרב מהר"י עייאש ז"ל בס' בית יהודה במנהגי ארג'יל יע"א בדינים השייכים להלכות יו"ט וחוה"מ ס"ג וז"ל שמעתי ממורי הרב ז"ל דנוהגים להחמיר בכאן שלא להוציא שכר תאנים בחול המועד דהיינו אתא ק'טיר דכיון שיודעים השיעור קודם יום טוב כמה ימים ישתהו בשרייתן אז אם יגיע גמר בישולן במועד מקדימים קודם כדי שלא יכוונו מלאכתם במועד והחמירו עליהם הראשוני' ז"ל בזה מפני שבני המדינה בסתם אינם בני תורה ויבואו להקל בעיקרי האיסורים וכו' ע"כ. הרי שאפי' שמן הדין מותר בחוה"מ כיון שהוא מידי דמיכל אפי' הרי גזרו עליהם ונהגו לאסור דהגם דאנן בדידן אנו הולכים בתר פסקי מרן דבמידי דמיכל מותר בחול המועד אפי"ה בימים האלה שהדור פרוץ היה ראוי לגזור עליהם ולאסור בחוה"מ. אלא שאין בידינו לגזור כן אבל ביו"ט עכ"פ אסור מן הדין כמ"ש:

תוכן העניינים

ויאמר יצחק חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה