ויאמר יצחק חלק א· רבי יצחק בן וואליד
אורח חיים · סימן ב
תשובה לאלקצר לכהר"י סנאניץ נר"ו:
על ענין הרצועות של תפילין אם צריכים עכור לשמן. כבר פסק מרן ז"ל בא"ח סי' ל"ג ס"ג שצריך עבוד לשמן. ומפשט דבריו משמע דלא מהני מה שישחירם אח"כ הישראל לשמן אלא גם העכור צריך לשמן כמ"ש בדברי האחרונים. וכן הובא בספר דבר שמואל סי' י"ט פסק א' מכמה רבנים שהאריכו. למעניתם בדין זה בראיות ברורות דלא מהני במה שישחירם הישראל לשמן אלא גם העבור צריך שיהיה לשמן. ובסיומא דמלתא כתב וז"ל הנה כי כן בישראל הודענו נאמנה יחזיקו במנהגם לעבד עור הרצועות לשמן ולא יסמכו לצאת י"ח בהשחרה לשמה כי היא לא תצלח ונמצאו מכשילין את הצבור ומבטלים מהם קדושת מצוה זו כהלכתה וקלקול כמה ברכות חלילה. רק עכ"פ יעשו המצוה בתקנה בעבור לשמן אם מן הדין ואם מן המנהג עכ"ל. וכ"ש אנן בדידן דגרירי בתר פסקי מרן ז"ל אף שיהיה נגד רוב הפוסקי' דודאי צריך לפסוק כן להלכה ולמעשה. והגם שבבאר היטב שם סק"ה הביא מתשובות הרב באר עשק ז"ל דהשחרה לשמה מהני אנו אין לנו אלא דברי מרן ורובא דרובא דרבוותא שפסקו כן: