אור ברסלב
והיה ברכה תוספתא פ"א › הלכה ג'

והיה ברכה· רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב [בעל ה'בני יששכר']

תוספתא פ"א · הלכה ג'

הלכה ב'

רבי אומר ד' (א)משמרות הוה הליל' (ב) עונה אחת ג) מכ"ר לשעה והעת אחת (ד) מכ"ד לעונה והרגע אחת (ה) מכ"ד בעת ר' נתן אומר שלש משמרות בלילה שנא' ראש אשמורת התיכונה אין תיכונת אלא שיש (ו) לפני' ולאחרי':

(א) ד' משמרות. ובמשנה לשון אשמור"ת אבל בגמ' תניא ר"א א' ג' משמרו"ת וכן ברב שמואל בר יצחק וכן שם להלן בפלוגתא דרבי ור"נ ובמקרא הכל לשון אשמורת קדמו עיני אשמורו"ת ויבא גדעון וכו' ראש האשמור"ת לראש אשמורו"ת ונ"ל דכשתדב' בחלקי הלילה הנה כל חלק מן הלילה נק' אשמור"ת על שם התמנות פקודת המלאכים הממונים לשירן ולזמרן בכל חלק מחלקי כת אחת וכבר כתב רש"י בפירושו לתורה פ' במדבר ושמרו את משמרת"י כל מינוי שהאדם ממונה ומוטל עליו לעשותו קרוי משמר"ת בכל המקרא עכ"ל. א"כ כל כת מהמלאכים הממונים על כל חלק מהליל' קרוי משמר"ה וכל חלק מהלילה קרוי אשמור"ה ע"ש המשמר אשר בו והבן וא"כ במשכה שאמר ר"א לענין ק"ש עד סוף האשמורת הראשונה הנה כונתו על חלק הלילה נקט אשמורה (הגם דאגב אורחא קמ"ל דאיכא משומרו"ת ברקיעא ואיכא וכו' זה הוא רק אגב אורחא אבל עיקר הדין דמדבר בק"ש אינו תלוי בכתות המלאכים רק בחלק הלילה שע"פ הזמן ההוא כק' ובשכב"ך וכן הוא בפסוקים במקום שמדבר מחלקי הליל' קראן אשמורו"ת משא"כ בגמ' ג' משמרו"ת הוי הלילה לר"נ ולר"א או ד' משמרות לרבי וכן בכאן בתוספתא. הנה הכוונ' ב' או ד' התמנות המינוים של כתות המלאכים מתחלפים בלילה לעבוד עבודתם בשירם וזמרם ואז הקב"ה זוכר את בניו ועבודתן בביהמ"ק (ואז הוא עת רצון לבקש רחמי' כמ"ש הרת"י) הנה לזה יקרא משמר"ה):

והנה מה שהביא התוספתא פלוגתא דרבי ור"נ בעניני משמרות הלילה ומה ענינו לכאן בדין הק"ש ובפרט שאין כאן זכר לדברי ר"א שאמר בזמן ק"ש עד סוף האשמור"ה הראשונה אבל הוא כמו שכתבתי דהתוספתא באת לבאר רמיזת המשנה דהנה במשנה ר"א אומר זמן ק"ש עד סוף האשמור"ה הראשונה. ומקשו בגמ' מאי קסבר ר"א אי קסבר ג' משמרות לימא עד ד' שעות ואי קסבר ג' משמרות וכו' דשעות הם זמנים הניכרים לאדם ומשני הא קמ"ל דאיכא משמרות בארעא ואיכא משמרות ברקיע. וגירסת הרא"ש דאיכא משמרות ברקיע כי היכי דאיכא בארעא היינו דקמ"ל כי היכא דבארעא רואים שינוים בכל חלק מחלקי הלילה משמרת הראשונ' חמור נוער שני' וכו'. כן ברקיע יש שינוים בכל חלק כי תתחלף עבודת המלאכים בכתותיהם בכל חלק. והנה מה קמ"ל ר"א בזה ע"כ הוא כמ"ש הרא"ש דנ"מ דראוי לכל ירא שמים להתפלל בשעת חילוף המשמרות על החורבן ועל הגלות שאז הוא עת רצון והקב"ה זוכר את בניו (ועמ"ש בגמרא דגם לפי גירסתינו בגמ' דאיכא וכו' ואיכא וכו' יתכן שפיר ורש"י ז"ל יש לו גירסא אחרת עיי"ש) עכ"פ הנה הגם דאין הלכ' כר"א לענין זמן ק"ש עכ"פ בהא אין חולק עליו בהא דקמ"ל דאיכא משמרות ברקיע ונ"מ למפיש ברחמי בשעת חילוקי המשמרות ברקיע אשר לבעבור זה אמר ר"ע עד סוף האשמור' ולא אמר שעות וזה שביאר' התוספתא עניני המשמרות כי מן הצורך לנו לידע זה והוא ביאור למשנ':

(ב) עונה אחת מכ"ד לשעה ותע"ת וכו' והרגע וכו' קישור דברי רבי וצורך הידיע' לנו בזה נ"ל. דהנה בגמ' דידן אמרינן וכמה רג"ע אחד מחמש"ת (ובחילופי גירסאות משמנ"ת) רבוא ושמנת אלפים ושמנה מאות ושמנה ושמונים בשע' ותו אמרינן בגמרא וכמה רג"ע כמימרי'. היילו כשיעור שיכולין לומר תיבת רגע ומקשו בתוס' (אהא דקאמרינן שהי' בלעם רוצה לכוין אותה הרגע שהש"י כועס בכדי לקלל וכו') מה הי' יכול לומר באותה הרג"ע (הרי שיעור הרגע הוא רק כמימרי') ותירצו דהי' יכול לומר כלם. ועוד תירצו דאם הי' מתחיל באות' הרג"ע. הי' ח"ו פועל בדבריו גם לאח"כ. והנה בכאן צורך הידיע' לנו בשינוי המסמרות הוא כמ"ש הרא"ש להורות דהזמן ההוא עת רצון וטוב להתפלל אז על גאולתינו ועל פדות נפשינו. והנה זמן שינוי המשמרות הוא רג"ע. ואם הרג"ע הוא כדברי תלמודא דידן. הנה הוא רק כעימרי' ומה יכולין להתפלל באות' הרגע וצריכין לומר כתירוץ הב' של התוס' דאם מתחילין להתפלל באות' הרגע של העת רצון מצליחים גם בדברי התפיל' לאח"כ משא"כ לדברי רבי בכאן בתוספתא. הנה הרגע הוא רק אחד מן י"ג אלפים תתכ"ד בשע' הנה יכולין להתפלל באות' הרגע כמה וכמה דיבורים ויכול להיות כתירוץ הראשון של התוס' דבעינן דוקא בזאת הרגע של הע"ת רצו"ן תהי' התפיל' (ג) מכ"ד לשע' נגד כ"ד צירופי אדנ' (ד) מכ"ד לעונה הם תקע"ו עיתים בשע' מנין יסו"ד מלכות ת"ס תקע"ו כריתות שנכרתו על התור' ועליהן אמר דוד אברכה את י"י בכל ע"ת (ה) מכ"ד בעת א"כ תם י"ג אלפים תתכ"ד רגעים בשעה עמש"ל ועיין בגמ' (ו) לפני' ולאחרי' בגמ' מתרצינן הפסוק גם אליבא דרבי:

תוכן העניינים

והיה ברכה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה