אור ברסלב
והיה ברכה תוספתא פ"א › הלכה ב'

והיה ברכה· רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב [בעל ה'בני יששכר']

תוספתא פ"א · הלכה ב'

הלכה א'

ר"ש אומר פעמים שאדם קורא (א) אות' שתי פעמים (א) בלילה אחת קודם שיעלה עה"ש ואחת (ב) משיעלה עה"ש ונמצא יוצא ידי חובה (ד) של יום ושל ליל":

ר"ש אומר פעמי"ם וכו' אמרו פעמי"ם יתכן שפיר לשיטת הרי"ף ורמב"ם ורא"ש דהא דיוצא בק"ש של שחרית תיכף סמוך לעלות השחר איזהבטרם יכיר בין תכלת ללבן הוא דוקא ביש לו אונס שלא יהי' יכול לקרותה אח"כ. ע"כ אמר פעמי"ם דייקא ועיין בתוס':

והנה לפי"ז עיקר מה דאשמועינן התנא דתוספתא בהביאו דברי ר"ש להורות לנו הגם דעיקר זמן ק"ש דשחרית הוא דייקא משיכיר בין תכלת ללבן עכ"ז בשעת הדחק יצאו סמוך לעה"ש מיד. ובהלכ' א' כתבתי לעיל ג"כ דכן הוא כוונתו בק"ש דערבית בהביאו דברי ר"מ ג"כ להורות הגם דעיקר זמן ק"ש דערבית הוא דוקא בצה"כ כדברי חכמי' עכ"ז בשעת הדחק יכולין לסמוך על הזמן דר"מ. והנה נרמז הדבר במשנה לפום מה דגרסינן בערבי"ן בשחרי"ן תרין ערבין תרין שחרין להורות לנו דהתחלת זמן ק"ש לכתחילה הן בערב הן בבקר בעינין דוקא שיהי' מעט תוך הלילה. ותוך היום כיון דדאורייתא הוא בעינן זמן ברור בודאי. אבל בשעת הדחק יוצא בהתחלת הערב ובהתחלת הבקר (וגם לפי הגירסא ערבי"ת שחרי"ת יתכן ג"כ לפי מה שדקדק הרמ"ז דלא קתני ער"ב שח"ר ע"כ הוא בתוך הערב בתוך השחר משא"כ בברכות ק"ש שנק' קודם ק"ש תנא בסח"ר ובער"ב עמ"ש במשנה). ולפי"ז התוספתא מבארת בזה לשון המשנה (א) אות"ה היינו קאי אדלעיל על ק"ש (ב) בלילה עיין בגמ' וברש"י ותוס' דבלשון בני אדם עדיין נק' לילה עד תנץ החמ' (ג) משיעלה עה"ש וגמצ"א וכו' ובגמ' הגירסא לאח"ר שיעל"ה עה"ש וגם תיבת ונמצ"א אינו בגמ' שלפנינו ובאמת לכאורה הוא שפת יתר וגם מהראוי לתתבונן אומרו יוצא י"ח (ד) של יו"ם ושל לילה. הל"ל של לילה ושל יו"ם דק"ש דלילה מוקדמת בקריאתו ונ"ל חידוש דין בדברי התוספתא דהנה בהקרבת התמיד של שחר בעינן פני כל המזרח כי פ"א עלה מאור הלבנה וחשבו שהוא עה"ש ונפסל התמיד. והנה משמיענו שבק"ש אינו כן דהיינו כשקרא הק"ש דיום עדיין הי' מסופק אם הוא עמוד השחר אם לאו ואח"כ נתברר לו שהי' עה"ש יוצא י"ח ק"ש היום ז"ש ונמצ"א יוצא י"מ ש"ל יו"ם יציאת ידי חובת היום הוא כעין מציאה שמצא אח"כ כי לא יתברר בשעת הקריאה אם הוא יום ודאי אעפי"כ יצא י"ח נ"ל:

והנה יש ת"י פירוש על התוספתא מחכם אחד מחכמי ווילנא הקשה למה לא הביאה התוספתא הברייתא האחרת שבגמ' ר"ש משום ר"ע פעמים שאדם קורא ב"פ ביום וכו'. ולפמש"ל אין כאן קושיא לפי דרכינו שהתוספתא לא סידרה רק מה שהוא לביאור לשון המשנה רעיותי' וחידותי'.

תוכן העניינים

והיה ברכה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה