אור ברסלב
והיה ברכה פרק ט › משנה ה

והיה ברכה· רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב [בעל ה'בני יששכר']

פרק ט · משנה ה

משנה ד

חייב אדם לברך וכו' כשם שמברך וכו'. עיין בפירוש הרמב"ם והרע"ב הכונ' שיברך בשמח' ולב טוב. כמו על הטוב' דכפשוטו א"א לפרש דמשמיענו סתם שמחויב לברך על וכו'. דזה כבר אשמועינן במ"ב על שמועות טובות וכו' ועל שמועות וכו' וג"כ א"א לפרש חייב אדם לברך וכו' כשם שמברך וכו'. היינו בנוסח אחד דכבר מבואר לעיל שינוי הנוסחאות על הטובה מברך הטוב והמטיב ועל וכו'. ע"כ צריכין לפרש כש"ם פירושו בשמח' ובלב טוב:

בכל לבב"ך. בשני יצריך. ביצ"ט וביצר רע מן לבב"ך קדריש מדלא כתיב בכל לב"ך כמו שנא' במלאכים וסעדו לבכ"ם לפי שאין יצת"ד שולט במלאכים. אבל בן אדם יש לו ב' לבבות היינו בחלל הימיני שבלב שם משכן היצ"ט והוא מלא רוח ובחלל השמאלי שהוא מלא דם שם משכן היצה"ר וכשהאדם מהפך רע לטוב אזי מגרש הדם שבחלל השמאלי ומתפשט בתוכו הרו"ח שבחלל הימיני ומתהפך היצה"ר ליצ"ט. וז"ש בשני יצריך ביצ"ט וביצה"ר שגם היצה"ר יתהפך ליצ"ט והדברים ארוכים אצלינו בענין השם הת"ך החותך חיים לכל ח"י שהוא בגי' ב"פ רו"ח הבן:

ובכל מאד"ך בכל ממונ"ך. עי יתן ונדע. שורש התיבה שדרשו מא"ד על הממון וכל אנשי חיל המפרשים ז"ל לא פירשו לנו. ונראה לי דשורש תיבת מא"ד הוא בלה"ק דבר המרובה יותר מן המדה דהנה שורש תיבת מד"ה הוא מ"ד. והנה בתיבת מא"ד בא א' יתירה. להורות דבר המרובה יותר מן המד"ה. והנה ממו"ן שטבע האדם שאין מספיק לו המד"ה שמודדין לו כי בטבע הוא יש לו מנת מבקש מאתים כעשארז"ל. ע"כ נדרש מא"ד על הממו"ן:

תוכן העניינים

והיה ברכה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה