והיה ברכה· רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב [בעל ה'בני יששכר']
פרק ט · משנה ב
ברוך שכחו מלא עולם ואית דגרסי שכח"ו וגבורת"ו וכ"ה מנהגינו חילוק יש בין כ"ח לגבור"ה כ"ח מיקרי כשהגבור יש בידו כח לפעול בכחו פעול' גדול' בפ"ע אבל אין לו ניגוד וגבור"ה מיקרי כשהגבור לוחם עם אחר ומתגב"ר עליו והנה באלו הנזכרים במתניתין כגון זיקי"ן וברקי"ם הם מורים על כח"ו ית"ש. אבל אין בזה התגברו"ת על אחר. והנה זועו"ת (הוא רעידת הארץ) הוא מורה גבורת"ו ית"ש. שמתגבר על אחרים כי אז נבהלים יושבי תבל. כי היא סכנ' גדול' ונכנעים לפניו ית"ש וכן רעמי"ם לא נבראו אלא לפשט העקמימות שבלב. וכן הרוח סערה תרעש ארץ ומלואה א"כ בהנהו דקחשיב אית אינייתו דיצדק לברך עליהם כח"ו וגבורת"ו ואית מינייהו דאין שייך לברך רק כח"ו. וזהו לדעתי טעם שינוי הנוסחאות: