אור ברסלב
והיה ברכה פרק ח › משנה ח

והיה ברכה· רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב [בעל ה'בני יששכר']

פרק ח · משנה ח

משנה ז

בא להם וכו' מבר"ך וכו' במשנה הקודמת תנא לשון יחיד מ"י שאכ"ל וכו'. וכאן התחיל לשון רבים בא לה"ם וכו' נ"ל להורות דדוקא בזימון פליגי. אבל ביחיד כ"ע מודו דברהמ"ז אינה טעונה כוס נ"ל:

הרע"ב בד"ה אלא א"כ שמ"ע וכו' שינה מלשון המשנה ע"ד שישומ"ע וכו'. דהכה מלשון המשנה ע"ד שישט"ע יכולין לטעות היינו שישמע שמסיים הברכה כולה משמע דבישראל אפילו לא סיים עדיין יכול העונה לענות אמן וזה א"א לומר דזה מיקרי אמן חטיפה ע"כ אסברה לה הרע"ב דה"ק אא"כ שמ"ע הבן. ובמשנה שבגמ' עד שישמע כ"ל הברכה כול"ה ושמא י"ל דשני חילוקים יש בין ישראל לכותי בישראל אפי' לא שמע ראשית הברכה הזכרת שם חזקה לשמים בירך ויענה אמן בסיום הברכה מה שא"כ כותי דדילמא בירך להר גריזים. חילוק ב' בישראל אפי' לא שמע הסיום באזניו רק יודע שכעת סיים המברך ברכת כזו עונת אמן. וכענין אלכסנדריא של מצרים שהיו מניפין בסודרין והיו עונין אמן ביודעם שכעת סיים המברך ברכה כזאת משא"כ כותי אפילו שמע העונה שהי' מברך לשם עכ"ז כיון שלא שמע באזניו הסיום לא יענה דדילמא לא בירך ברכה הראוי' או דילמא שיתף לש"ש דבר אחר זה שיש לי לפרש לפי גירסת המשנה שבגמ':

שם שמא בירך להר גריזים עכ"ל לכאורה לא אוכל לידע אם מיירי קודם שמצאו להם דמות יונה בהר גריזים למה לן לחוש שמא בירך להר גריזים ואם לאחר שמצאו הרי עשאום כגוים גמורים:

הנה נשמע לן מזה אם שומע האדם ברכה מפי הגוי יענה אמן כשישמע כל הברכה וצ"ע בזה:

תוכן העניינים

והיה ברכה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה