והיה ברכה· רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב [בעל ה'בני יששכר']
פרק ז · משנה ג
בשלשה והוא אומר ברכ"ו. אפשר סברת התנא עפ"י הפסוק במקהלות ברכ"ו אלקים היינו כשישנו מקהלו"ת זולת המברך אזי ברכ"ו אלקים תאמרו לשון ברכ"ו:
אחד עשרה ואחד עשרה רבוא אתאן לר"ע והנה העלימה התורה שבע"פ בכאן את שם ר"ע שהי' מוכן לקדש ש"ש במסירת נפשו לי"י ומברכין אקב"ו לקדש שמו ברבים. ואין חילוק בין עשרה לעשרה רבוא. וכבר ידעת אשר כך עלה במחשב"ה: