אור ברסלב
והיה ברכה פרק ו › משנה ב

והיה ברכה· רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב [בעל ה'בני יששכר']

פרק ו · משנה ב

משנה א

הרע"ב בד"ה בירך וכו' כל היכא דכי שקלי פירא איתי' לענף ואותו הענף עצמו חוזר וכו' עכ"ל. לכאורה הו"ל להרע"ב לפרש זה במשנה א'. ונראה דהנה הא דתנא התנא במשנתינו. ועל פירות הארץ בפה"ע לא יצא הוא משנה שא"צ דהיכי תיסק אדעתין דיצא ואמרו בגמ' סד"א הואיל ואמר ר"י חטה מין אילן הוא וכו' קמ"ל. והנה יקשה לן היכי קמ"ל הלא אין מבואר במשנה חט"ה רק אם אמר על פירות הארץ בפה"ע לא יצא. וכיון דחט"ה מין אילן הנה אין זה בכלל פירות הארץ רק פירות האילן לזה פירש בכאן הרע"ב דבלשון המשנה פירות הארץ מיקרי כשאחר לקיחת הפרי לא ישאר ענף שיגדל לשנ' הבאה. ולא נשאר רק הארץ. אבל פרי האילן כשישאר ענף. והנה גם בחטה אין ענף שיחזור ויגדל ע"כ שפיר נשמע מלשון המשנה. שגם על חטה אין יוצאין בברכת פה"ע רק פה"א נ"ל:

במשנה ע"ל כל"ם אם אמר שהכל נהי' יצא פי' הרמב"ם אפילו על פת ויין בא לדייק לשון ע"ל כול"ם. ולי הקטן נראה דבדיעבד יוצא בברכת שהכ"ל על כל ענינים שבעולם דהיינו על ברכת הריח וכיוצא דזיל בתר טעמא ונ"ל לפ"ז דעל כל הנאות עוה"ז שלא תיקנו חז"ל ברכה כגון שמיעת כלי שיר והנאת תשמיש יש לחייב א"ע בברכת שהכ"ל ויברך. ויכלל בברכתו גם על הנאה הזאת ולא יהנה מן העוה"ז בלא ברכ' ולא ימעול:

תוכן העניינים

והיה ברכה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה