והיה ברכה· רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב [בעל ה'בני יששכר']
פרק ה · משנה ה
המתפלל וטעה סימן וכו' נפקא מיני' לשוב בתשוב' ולפשפש עוד במעשיו ולחזור ולהתפלל דאפילו חרב חדה וכו' אל ימנע עצמו מן הרחמים. וכן אם ש"ץ הוא סימן וכו' לשולחיו. הנה שולחיו יפשפשו במעשיהם וליפשו ברחמו והוא הראי' שמביא מראב"ד שאמר זה חי וזה וכו' ולמה אמר הלא מוציא דבה וכו'. אבל כוונתו הי' כי היכי דיפשפש החולה במעשיו ותתבטל הגזירה כי חנון ורחום י"י וחפץ חסד הוא: