אור ברסלב
והיה ברכה פרק ה › משנה ד

והיה ברכה· רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב [בעל ה'בני יששכר']

פרק ה · משנה ד

משנה ג

העובר וכו' לא יענה אחר הכהני"ם וכו' הידועים היינו הנושאים את כפיהם בתפילה וקשיא לי ליתני מבואר לא יענה אחר נשיא"ת כפי"ם והבנתי מדברי הרמב"ם שכוונתו לתרץ זאת דז"ל ש"ץ אומר יברכך ויענו הכהנים יברכך וכו' ואח"כ אומר להם ש"ץ וישמרך ויענו הכהנים וישמרך ויענו כל הקהל ויאמרו אמן וכו' וכשיענו כל הצבור אמן לא יענה ש"ץ אמן שמא ישכח איזה ברכה היא אשר סיים עכ"ל. הנה מה שביאר בכאן ענין סדר נשיאת כפים אינו מביאור המשנה בכאן אבל כוונתו לדעתי לתרץ קושייתן למה לא אמר התנא לא יענה אחר נשיא"ת כפי"ם. וביאר דאילו הי' שונה כן היינו סוברים דהיינו אחר גמר כל נ"כ לא יענה אמן מפני הטירוף שלא יהי' יודע לחזור לברכת סי"ם שלו"ם. אבל אחר וישמר"ך ויחנ"ך יענה. לזה פירש התנא אחר הכהני"ם היינו כל מצות הכהנים היינו בברכותיהן לא יענה ומפנ"י הטירו"ף הכונה שתטרף ותתבלבל דעתו שלא יהי' יכול לכוין איזה ברכה יהי' מקריא אותן כי הש"ץ מחויב להקרות וכ"ה כוונת רש"י והרע"ב עיי"ש:

מפנ"י הטרו"ף נ"ל שורשו משורש טריפ"ה שהוא שאינו יכול לחיות הגם שראינו שהוא חי. הנה אעפי"כ יודעים אנחנו שהחיות אינו בשלימות ונתחסר עד כי וכו' ומזה נגזר לומר טירו"ף הדע"ת שנחסר הדעת ונתבלבלל:

ואם הבטחתו שהוא נושא את כפיו וחוזר וכו'. נראה דברישא בעניות אמן אפי' הבטחתו שהוא חוזר לא יענה דאי גם ברישא מהני הבטחת"ו ליתני סתם ואם הבטחתו שהוא חוזר לתפילתו רשא"י. ותיקו אתרתי בבי דמתני' אלא ע"כ דרק בסיפא דינא הכי וברישא לא מהני הבטחתו. ונ"ל דזה ג"כ טעמם של הרמב"ם ורש"י והרע"ב דמפרש"י ברישא מפנ"י הטירו"ף היינו שלא יהי' יכול להקרות הברכות של הכהנים כסדרן (ולא קא מפרשי שלא יהי' יכול לחזור לברכת שי"ם שלו"ם) דשם הוא חשש שלא יהי' יכול להקרות הכהנים כסדרן ויתבלבלו הכהנים המברכים ויתבהלו המברכים בראותם שאין הברכ' שגורה בפי הכהנים וע"כ לא רצו לסמוך על הבטחת הש"ץ. משא"כ בנ"כ שאין כאן חשש רק שלא יהי' יכול לחזור לתפילת"ו ברכת שים שלום אם הבטחתו וכו' רשאי ולפי"ז הי' נ"ל לומר דלפי"ז גם עניות אמן אחר הברכה שלישית של הכהנים רשאי באם הבטחתו. וי"ל לפי"ז דמשנתינו ומדרש רבה (עיין בתוי"ט דס"ל דגם עניות אמן מהני הבטחת"ו) לא פליגי אהדדי דמשנתינו מיירי לאמצעית הברכות וישמר"ך ויחונ"ך דלזה לא מהני הבטחת"ו כמ"ש והמדרש מיירי לעניית אמן לבסוף ברכת הכהנים היינו אחר תיבת שלו"ם. דאין כאן בית מיחוש רק לענין החזרה לתפילתו והוה כמו נ"כ והי' נ"ל לפסוק כן. אבל יראתי לפסוק הלכה בדבר אשר רבותינו הפוסקים לא חילקו בדבר:

תוכן העניינים

והיה ברכה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה