והיה ברכה· רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב [בעל ה'בני יששכר']
פרק ד · משנה ד
העוש"ה תפילתו קב"ע וכו' בגמ' מאי קב"ע אר"י בר אידי א"ר אושעיא כל שתפילתו דומה עליו כמשוי ורבנן אמרי כל מי שאין אומרה בלשון תחנונים. רבה ור"י דאמרי תרווייהו כל שאינו יכול לחדש בה דבר א"ר זירא אנא יכילנא לחידושי וכו' ומיסתפינא דילמא מטרידנא אביי בר אבון ור"ח וכו' כל שאין מתפלל עם דמדומי חמה וכו' לייטי עלה במערבא וכו' עכ"ל. והנה הרמב"ם פי' בכאן רצ"ל בענין קב"ע שישי"ם תפילתו כמי שיש לו עסק וכו' וישלימהו כדי שינוח מעבודתו ויסיר מעליו טרחו ומשאו עכ"ל. והוא כדברי ר' אושעיא בגמ'. וגם הרע"ב פי' כר' אושעיא. והנה לא רצו לפרש כרבה ור"י מדאמר ר' זירא אח"כ דמיסתפי דילמא מיטריד ש"מ דלא פסקינן כוותייהו. וגם כאביי ור"ח נמי לא דהא לייטו עלה במערבא. אבל לא ידענא למה לא פירשו כרבנן דרבים הם נגד ר' אושעיא ונ"ל דתיבת העוש"ה לא יתכן שפיר רק לדברי ר' אושעיא משא"כ לרבנן הל"ל האומ"ר. וזה שמדקדק הרמב"ם בלשון שישים תפילתו כמי וכו':
והנה לפירוש דר' אושעיא י"ל דנפקא לן זה מקרא עבדו את י"י בשמחה. שתהי' השמחה בשעת העבודה משא"כ מי שתפילתו דומ' עליו כמשא. הנה השמח' באה לו אחר העבוד' על שנפטר מן העבוד' וכבר נכתב אצלינו גם בפסוקי התורה עבודת מתנ"ה את"ן את כהונתכם והבן:
המהל"ך ובמשנה שבגמ' ההול"ך. מיהו בפיסקא שבגמ' גרסינן נמי ההול"ך וכעת אין בידי לבאר:
סכנ"ה שורש תיבת סככה. אפשר לומר שהוא מלשון ותהי למלך סוכנ"ת שהוא לשון חימום שמחמם ומרתיח הדם. והנה הפחד נמי מרתיח הדם שמתחמם מחמת הפחד ועיין בגמ' נדה חילוק בין פחדא לביעתותא:
הושע הש"ס ודאי הכונה שיאמר השם הנק' ויכוין הנכתב כמו שנא' בירמי' ל"א אבל התנא משמיענו בזה שאומר הש"ס להורות לנו אגב אורחא בלימודו מי שנזדמן לו פסוק דרך לימודו אם אינו פסוק שלם לא יאמר בפירוש השמות הכתובים בו רק יאמר תיבת הש"ס כמו שהוא מנהגו בהזכיר בדברי חול. והנה במשנה בגמ' גרסינן הושע י"י וכו' (ע' בקו"א אות ד'):
בכל פרשת העבור לחד פירושא בגמ' אפילו בשעה שאתה מתמלא עליהם עבר"ה כאשה עובר"ה. ועיין ברש"י שמפרש לפ"ז בכל פרשת העבור בכל עניני פירושים שיכולין לפרש תיבת העבו"ר היינו עבר"ה עובר"ה וצריכין להתבונן למה יתפלל בלשון המצאה כזאת וי"ל דכיון שהוא במקום סכנה בכדי שלא תהי' קטרוג על תפילתו יתפלל בלשון כזה שאין מובן הפירוש כי אם בלב ולא תתודע כי אם להבוחן לבות וכליות ותקובל לרצון בלא קטרוג. וענין התפיל' הזאת אחר הפסוק הושע י"י את עמך וכו'. דהנה נאמר אח"כ בפסוק הנני מביא אותם מארץ צפון וקבצתים מירכתי ארץ. בם עור ופסח הר"ה ויולד"ת יחדו וכו'. הנה ידוע לך צפון הוא מקום הדין ומשם יונקים החיצונים אשר מדורם במקום התהו והם רצועה לאלקאה לחיבייא וכל הסכנות והיסורין באים מהם כמד"א מצפון תפתח הרעה וכו'. והנה כתיב אח"כ הר"ה ויולד"ת יחדו שיקוים בהם הריון ולידה ביחד הוא הנרמז בתפיל' אפילו בשע"ה שאתה מתמלא וכו' כאשה עובר"ה יהיו צרכיהם לפניך הוא הליד"ה הבן ולאידך לישנא בגמ' אפילו בשעה שהם פורסים לעבירה וכו' (הוא הפירוש של הרע"ב בכאן) דרש לי' מן הכני מביא אותם מארץ צפו"ן דידוע הוא העובר עבירה הכ' פורש עצמו מן האילן הקודש ונעשה ח"ו כמרכבה אל הקליפות אשר מדורם בצפו"ן במקום תהו. וזהו הרמז בפסוק הנני מביא אותם מארץ צפון אפילו בפרישתם לעבירה ולפ"ז להיות דהפסוק הנני מביא אותם הוא סמוך ממש לפסוק הושע י"י את עמך וכו'. ע"כ בחר הרע"ב בפירושו לפרש המשנ' בזה הלשון נ"ל: