אור ברסלב
והיה ברכה פרק ד › משנה ב

והיה ברכה· רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב [בעל ה'בני יששכר']

פרק ד · משנה ב

משנה א

רב"י נחוניא בן הקנה הי' מתפלל בכניסתו לביהמ"ד וביציאתו ת"ק. הנה כל המפרשים והפוסקים כולם כאחד הסכימו דחובה למימרינהו ע"כ אציגה נא לפניך הנוסחא המבוארת בגמ' ואדקדק בפירושם כיד י"י הטובה עלי:

בכניסתו מה הוא אומר ביציאתו מה הוא אומר

יהר"מ י"י אלקי. שלא יארע דבר תקלה על ידי ולא אכשל בדבר הלכה וישמחו בי חביר' ולא אומר על טמא טהור ולא על טהור טמא (ובנוסח התויו"ט ולא על מותר אסור. ולא על אסור מותר וכ"ה בפי' הרמב"ם ורא"ש ורמזים וכ"ה בכתבי מרן האר"י ז"ל) ולא יכשלו חבירי בדבר הלכה ואשמח בהם.

מודה אני לפניך י"י אלהים ששמת חלקי מיושבי ביהמ"ד ולא שמת חלקי מיושבי קרנות שאני משכים והם משכימים אני משכים לד"ת והם משכימים לדברים בטלים . אני עמל והם עמלים אני עמל ומקבל שכר. והם עמלים ואינם מקבלים שכר. אני רץ והם רצים אני רץ לחיי עוה"ב. והם רצים לבאר שחת (עכ"ל הגמ' והתוי"ט מסיים בנוסחתו) שנא' ואתה אלקים תורידם לבאר שחת אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם ואני אבטח בך:

ועתה נבא לדקדק בפירוש הדברים ויתבאר דעת המפרשים:

והנה נבא לקדקדק בדברי המשנה אמרו לו מה מקו"ם לתפילה זו. הנה פירשו רש"י והרע"ב כלומר מה טיביה הנה במשנה שבירושלמי גרסינן בפירוש.

מה טיב"ה. אבל לגירסתינו מ"ה מקו"ם לא ידעתי האיך יפול לשון מקו"ם לבארו בלשון טיב"ה. והנה הצצתי בלשון הרמב"ם בפירושו כתב בזה"ל ויש לו להתפלל אלה הב' תפילות יושב או עומד או כמו שיזדמן ול"א יחזי"ר פני"ו למזר"ח וכו'. נראה מלשונו דבא לבאר אומרו שהי' מתפלל תפלה קצר"ה היינו כדמיון תפל"ה קצר"ה שאמרו שמתפללין בדרך במקום סכנה שאינו מדקדק בחזרת פנים למזרח. ובעמידה (כמ"ש בגמ' תפלה קצרה בין עומד בין מהלך) והנה לבעבור זה קראו לתפילת רכב"ה ג"כ תפל"ה קצר"ה היינו שראו שהי' מתפלל תפל' בלחש. ולא הי' מדקדק בחזרת פנים ובעמידה ושאלוהו מה מקו"ם לתפילה זו רצ"ל היכן הוא הקפדת המקו"ם לתפל' זו שאתה מתפלל שאינך מדקדק התפלל אל המקו"ם המקודש היינו נוכח ירושלים והשיב להם אין זה מן התפילו' המחויבות בתקנת האבות ונגד התמידין רק היא תפילת יחיד לנכנסים לביה"ד על הצלחת התורה. זה מה שנראה בכונת הרמב"ם ז"ל:

והנה נ"ל עוד לבאר עפ"י פירוש רש"י והרע"ב שפירשו בנוסח וישמח"ו ב"י חביר"י. הר"י רע"ה שתב"א ע"ל יד"י שאגרו"ם לה"ם שיענשו עכ"ל. לכאורה למה הוצרכו לפרש כך ולא כפשוטו יהא רעוא שלא אכשל בדברי הלכה. ואז ישמחו בי חבירים האהובים ואני אשמח בהם כשיכוונו לדבר הלכה כמשפט לאוהבי שמו ית', שכל אחד שמח ושש בטובת חבירו. אבל ההכרח הביאם לפרש כך כדי לתרץ כמה קושית. והוא א' הנה רנב"ה השיב בכניסתי אני מתפלל שלא תאר"ע תקל"ה ע"ל יד"י. הנה ביאר להם דזה כלל תפילתו ואין בה דבר אחר ואם נפרש וישמח"ו ב"י חביר"י יהא רעוא שישמח"ו. וכן ואשמ"ח בה"ם כמ"ש הנה היא תפילה אחרת ואינה מענין מורא התקלה ב' קשה אם הפירוש הוא פשוט כמ"ש יהא רעוא שישמחו והשמח' תהי' להם כשלא אכשל הל"ל וישמח"ו בי חבירי אחר שיאמר ולא אומר על וכו' טהור טמא וישמחו בי חבירי ע"ז שלא אכשל. ואכוין תמיד לומר על טהור טהור. ולמה הכניס שמחת החבירים באמצע הענין (ונ"ל דלבעבור זה שינה הרמב"ם ז"ל הגירסא בפירושו. וגרס הכי יה"ר שלא יארע דבר תקלה ע"י ולא אומר על טהור וכו' ולא אכשל בדבר הלכה וכ"ה הגירסא בכתבי מרן האר"י ז"ל. הנה העמיד שמחת החבירים בסוף המבוקש. ונראה מזה שהוא מפרש כמו שפירשתי לעיל היינו כשלא אכשל ואכוין הכל כהלכה ישמחו בי חבירי כמשפט לאוהבי שמו. אבל לפי גרסתינו בגמ' קשה כנ"ל) ע"כ פירשו רש"י והרע"ב דמה שאמר וישמח"ו ב"י ואשמ"ח בהם הוא בכלל חשש התקלה:

ועוד קושיא אחרת מכרחת לפרש כרש"י והרע"ב דאי כפשוטו א"כ אין כאן בית מיחוש תקלה רק מה שיורה לאחרים שלא כדין ויאכילם טריפות ח"ו וכיוצא (כי הכשלון בדבר הלכ' סתם בסדר הלימוד אין כאן איסור כמשארז"ל ב' תלמידי חכמים המתוכחים בדבר הלכה זה אומר בית אב של הלכ'. וזה אינו אומר בית אב של הלכה אעפ"כ וכו') והנה זה הוא דוקא כשיאמר על אסור מותר. ובהיפוך אין כאן כשלון ותקלה. וגם קשה עפ"י דמסקינן דחובה למימרינהו לכל אדם. הנה לאו כ"ע מורי הוראות נינהו. ולפי הנ"ל חשש התקלה אינה אלא למוסמך להוראה ורחוק מרבו ג' פרסאות משא"כ תלמידים במקום רבם דאסורין להורות אין להם שייכות לתפילה זו ע"כ פירשו רש"י והרע"ב. דהמיחוש של התקלה הוא ג"כ וישמח"ו ב"י חביר"י. הוא בכלל של החשש הנה זה אינו דוקא לבעלי הוראות רק בסדר הלימוד והעיון ולפי"ז י"ל בפירוש מה מקו"ם לתפיל' זו ששאלו לרנב"ה הענין הוא כך דבאמת המה שמעו מפיו נוסח הברכה. והיו מסופקים בפירושן של הדברים. אם הפירוש הוא וישמח"ו ב"י חביר"י יהא רעו"א שישמחו בי או הפירוש הוא שהוא בכלל חשש התקלה שיגרום להם עונש. כשישמח"ו על טעותו ונ"מ לדינא אם הפירוש הוא שיהא רעוא שישמחו. א"כ אין חשש תקלה רק לענין הוראה. א"כ תלמיד במקום רבו. א"צ להתפלל תפילה זו ואם הכונה. וישמח"ו ב"י חביר"י הוא מיחוש התקלה. א"כ גם תלמיד במקום רבו בעי להתפלל תפל' זו. וזה ששאלוהו מה מקו"ם לתפלה זו אם צריך לדקדק בתפל' זו דוקא על המקום דהיינו כשהוא רחוק מרבו וחושש לטעות הוראה משא"כ במקום רבו אין צריכין להתפלל והשיב להם בכניסתי אנ"י מתפלל שלא תארע תקל"ה ע"ל ידי כי הפירוש וישמח"ו ב"י זה ג"כ בכלל חשש התקל' ע"כ אין מקו"ם לתפל' זו. דאפילו במקום רבו חובה למימרינהו:

ולפי"ז י"ל דבהא פליגי גירסת תלמודא דידן ותלמוד ירושלמי דבתלמוד ירושלמ"י גרסינן מ"ה טיב"ה של תפל' זו והשאלה הוא כפשוטו מה הוא סיבתה וי"ל לפירושו דפירוש וישמחו ב"י חביר"י הוא כפשוטו ולגירסת תלמודא דידן מה מקו"ם היינו אם צריכין לאמרה במקום רבו והשיב דצריכין כי פירוש וישאח"ו ב"י חביר"י הוא כפירוש רש"י והרע"ב:

ומעתה נשובה נא ונחקורה לפי פירוש רש"י והרע"ב הנה סיום התפל'. ואשמ"ח בה"ס הוא ג"כ בכלל החשש כשיטעו החבירים או ח"ו אשמח בהם בטעותם ויגיע לידי עבירה ועונש ואיך יהי' סיום התפלה בדבר שאינו טוב והלא הרב' חשו חז"ל לזה משום אל תעמוד בדבר וכו' והנה גם על תפלת יציאה מביהמ"ד שמסיים והם רצים לבאר שחת קשה כנ"ל (וי"ל דזה כונת התויו"ט שהוסיף בנוסחתו הפסוק שנא' ואתה אלקים וכו' ואני אבטח בך מיהו לא מצינו זה בגמ') מיהו ע"ז י"ל דכיון דברשעים מדבר מדקאמר והם רצים לבאר שחת ועונש הרשעים טובה היא (וכענין שסיים הוש"ע הנביא ספרו ופושעי"ם יכשל"ו ב"ם) מיהו על תפילת הכניסה הקושיא במקומה עומדת דהרי על עצמו מסיים ואשמ"ח בה"ם (ולפירוש רש"י והרע"ב הסיום הוא בדבר שאינו טוב. והנה ראיתי בדברי מרן האר"י ז"ל שמסיים ג"כ בפסוק כי י"י יתן חכמה מפי וכו' גל עיני ואביטה וכו' מיהו בגמ' לא מצינו) וי"ל דרש"י והרע"ב ס"ל דהנה גם בתפילת היציאה מסיים בדבר שאינו טוב (ולא ס"ל לסברא מש"ל) ע"כ צ"ל דהגמ' לא הביאה רק נוסח התפילה. אבל ודאי מסיים באיזה פסוק שאינו מנוסח התפל' והה"ד בתפילת הכניסה מסיימינן בפסוק והגמרא לא הביאה רק נוסח התפלה נ"ל:

תויו"ט בד"ה שלא תארע וכו' אבל הכשלון בדבר הלכה לא קחשיב כיון שחביריו רבו וכו'. לדעתי אין זה מספיק דמי יודע אם ירבו חביריו ואפשר ישב בדד בזמן ההוראה. אך הוא לדעתי כיון דחובה על כל איש למימרינהו. הנה לאו כ"ע מורי הוראות נינהו ובפרט העומד במקום רבו לזה פי' הרע"ב דה"ק דיארע ח"ו תקלה גם למי שאינו מורה. אבל רש"י פירש רעות שתים כי פירש בדברי רנב"ה שהוא הי' בודאי מורה הוראות ולדידי' צריכין למיחש ב' חששות:

תוכן העניינים

והיה ברכה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה