אור ברסלב
והיה ברכה פרק ד › משנה א

והיה ברכה· רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב [בעל ה'בני יששכר']

פרק ד · משנה א

פרק ד

תפלת השח"ר לא אמר תפלת הבק"ר כלשון הכתוב ערב ובקר וצהרים אשיחה ואהמה. אבל באומרו תפלת השח"ר רמז לנו אגב אורחא דהתחלת זמנה משעלה עמוד השח"ר. הגם דמצוה להתפלל בהנץ החמה כמד"א ייראוך עם שמש זה הוא רק למצוה אבל התחלת זמנה מעמוד השח"ר ואילך:

ועוד כאשר תתבונן מ"ש דור אעירה שח"ר אני מעורר את השחר ואין השח"ר מעיר אותי ועיין בט"ז בהתחלת ש"ע או"ח תתבונן למה קרא תפלת השח"ר:

השח"ר המנח"ה בה"א הידיעה י"ל לפי מאי דמסקינן בגמ' כולי יומא מצלי ואזיל רק עד הזמן הקבוע יהבי לי' שכר תפלה בזמנה אחר הזמן שכר התפילה יהבי לי' אבל שכר תפלה בזמנה לא יהבי לי' ומעתה ידוקדק אומרו תפלת השח"ר הידועה דייקא דיהבין לי' שכר בזמנה:

תפלת המנח"ה ענין שם מנח"ה. עיין בתויו"ט שהקשה הלא גם בשחר היו מקריבין מנחה וי"ל ע"ש הכתוב תכון תפילתי קטורת לפניך משאת כפי מנח"ת ערב ש"מ דמנח"ת ערב יותר מקובלת. והנה עוד ידוע למשכילים דברי מרן האר"י ז"ל זמן מנח"ה הוא זמן הדין תפלת יצחק. והנה ש"י עולמות הסובבים את הכסא או"ר (ר"ז) מימינא מסטרא דחסד יה"י או"ר בבקר ק"ג משמאלא למנ"ה יומא בהשקט האו"ר ע"כ מנח"ה בגי' ק"ג בין והתבונן:

ונ"ל עוד לדעת הרמב"ם דס"ל דתפלה אחת ביום היא מדאורייתא מ"ע ממנין תרי"ג (ולעבדו בכל לבבכם עבודה שבלב היא תפלה רק הנוסח הוא מדרבנן) ולפ"ז בתפילה הראשונה שביום תפלת השחר יצא י"ח מדאורייתא קראו לתפלה השני' בשם מנח"ה שהוא לשון דורון ומתנה כביכול נותנים בזאת התפלה דורון להש"י חוץ העבודה המחויבת מיהו עפ"י פשוטו נ"ל. דהעיקר הוא כדברי הרמב"ן דזמן מנוחת השמש מן האור הגדול נק' אצלם הזמן ההוא מנח"ה מלשון מנוחה והנה תיכף אחר חצות דניכר הנטי' אל הערב מיקרי מנח"ה גדולה ובתשעה ומחצה אז נתקרר חום השמש בנטיתו הרבה לצד השקיעה זה מיקרי מנחה קטנ"ה וראי' לדברי. רהנה ר' יהודא ס"ל זמן תפלת מנח"ה אינה אלא עד פל"ג המנח"ה הנה מפלג ואילך עבר זמן תפלת מנח"ה ואעפ"כ הזמן עד הערב נק' מנח"ה דהרי כשאומר עד פלג המנח"ה הנה נראה מדבריו דעד הערב הזמן נק' מנח"ה הרי לך מבואר דאין התפילה נק' מנח"ה רק הזמן והתפלה נק' ע"ש הזמן והבן. ובזה יתורץ לך תמיהת התויו"ט על הרע"ב בד"ה תפלת המנחה. ויתבאר אי"ה:

תפלת הערב אין לה קב"ע. הנה אמרו הכונה בזה הלשון לאשמעונין דתפלת ערבית רשות מסום דניתקנה כנגד אברים ופדרים ולפ"ז הכונה אין לה קב"ע שאין קרבן קבוע נגד התפילה הלזו כאינך שחרית ומוסף ומנחה. שבאים נגד קרבן קבוע:

סידורא דמתני' ביאר תחילה זמני התפילות המחויבים בכ"י דהיינו שחרית ומנח' וערבית שהיא רשות הניחה לאחריהן ואעפ"כ הנה היא בכל יום משא"כ תפילת המוספי"ן שבאה לפרקים הניחה לאחרונה. ולשון מוס"ף הוא כי הקרבן הניתוסף בשבתות ובחדשים ובמועד י"י על עולת התמיד הוא הנק' מוס"ף וכן התפילה הבאה נגד הקרבן ההוא:

הרמב"ם ופי' פל"ג המנחה חצי המנח"ה שם נופל על עת מן היום (רצ"ל פירוש תיבת מנה"ה הוא שם נופל וכו') והוא כשישאר מן היום ב' שעות וחצי זמניות ונקרא תפילה השנית מנח"ה מפני היות תחילת זמנה בעת ההיא ופלג המנח"ה כשישאר מן היום שעה ורביע עכ"ל הרי שלך לפניך כמש"ל בדיוקי המשנה דאלו ב' שעות ומחצה שקודם הלילה נקראים מנח"ה והתפילה שמתפללין בעת ההוא נקראת על שם הזמן. רק שלא ביאר טעם קריאת הזמן בשם מנח"ה. וצ"ל דהוא אצלו דבר פשוט כמ"ש הרמב"ן השקט החום והאור (או כמ"ש בדיוקי המשנה):

הרע"ב בד"ה עד פלג המנחה זמן מנח"ה קטנ"ה הוא מתשעה שעות ומחצה ע"ד הליל"ה וכו'. נ"ל דרצ"ל כדברי הרמב"ם. הזמן מן היום שנק' מנח"ה קטנה הוא ב' שעות ומחצה קודם וחצי הראשון מן הזמן הזה הוא זמן תפלת המנחה לר"י והרב התויו"ט הבין מלשונו דקאי על הקרבת התמיד ולכך הניח דבריו בתימא ולדעתי א"א לפרש כונתו על קרבן התמיד רק כמ"ש:

בא"ד ובלבד שלא יתפלל ערבית בזמן זה שכיון וכו'. לא ביאר הכונה אם דוקא באותו יום שמתפלל בו מנחה אין להתפלל בו ערבית אם גם בימים אחרים והדברים צריכים עיון:

תויו"ט בד"ה תפילת המנחה וכו' ותימא שהר"ב פי' בדר"י דזמן מנחה וכו'. כבר כתבתי לדעתי כונת הרע"ב בדברי הרמב"ם דהזמן נק' מנח"ה והוא בין לרבנן בין לר"י

בא"ד והרמב"ם בפירושו כתב וכו' ולא נתן טעם על הש"ס וכו' עכ"ל עמש"ל בד"ה ר' יהודא וכו' בנ"א ל"ג וכו' וכן העידו התוס' וכו' ואע"פ שהוא בבריי' רבי לא שנאו במשנה דלא ס"ל כוותי' עכ"ל הנה רב"י שונה במשנה גם דברי התנאים דלא ס"ל כותייהו רק בכאן דבשחרית ומנחה הלכתא כותי' דר"י וכי היכי דלא נטעה דגם במוספין הלכתא כוותי' השמיטו ומאן דגרס לי' ס"ל דאף על פי כן שנאו דעכ"פ קי"ל כותי' בהא דנק' פושע נ"ל:

תוכן העניינים

והיה ברכה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה