פרק ב' - הנהגות לאישה · ביקורת
י. להימנע ככל האפשר מהערות וביקורת.
יא. לא לסתור דברי הבעל בחציפות. להתחשב מאוד ברקע מימנו הוא בא ובהרגליו מבית הוריו (גם אם לָךְ ההערה נראית נורמאלית וסבירה בהתאם למשפחתֵךְ).
יב. ביקורת בונה: כשחייבים להעיר- יש להעיר בצורה עדינה, ביחידות ובנועם.
יג. יש להקדים שבח להערה.
יד. לעולם לא להעיר בעת כעס וריתחא, אלא בעת רצון.
טו. להדגיש תמיד את ההתנהגות החיובית ולא את הצד השלילי. (למשל: "מאוד נהניתי מההתמדה שלך אתמול בכולל". במקום: "למה אתה כזה עצלן היום?").
טז. דוגמא אישית עם המון סבלנות ועידוד היא תמיד הדרך הטובה ביותר להשיג תוצאות.
יז. לא להזכיר דברים שליליים מן העבר הרחוק או הקרוב.
יח. לא לנסות לשנות זה את זה, ובפרט בשנה הראשונה. האהבה האמיתית היא לאהוב את האדם כמות שהוא יחד עם חסרונותיו (אף אחד לא מושלם...).