פרק ב' - הנהגות לאישה · הנהגות יסודיות
א. יש לזכור: "אל אישך תשוקתך, והוא ימשול בך". והאמת היא שאישה כשרה ונאמנת- אכן רוצה בטבעה להתרפק, להישען ולהיסמך על בעלה. וכן שיחליט בעבורה ויפשוט את ספיקותיה. והקב"ה טבע בה את הרצון להיות נשלטת, וזהו רצון הבורא להנהגת בית כשר ומתוקן, שהבעל ימשול באישה.
ב. על האישה להתנהג בצניעות ובהכנעה. גאוה ושלטון לא הולמים את האישה יותר מאשר אינם הולמים את האיש.
ג. לכבד את הבעל ביותר מדי, ויהיה עליה מורא ממנו, ויהיה בעיניה כמו שר או מלך.
ד. לתת לבעל הרגשה שהוא החשוב בבית והוא הקובע, והכל נעשה על פיו. וחכמת נשים בנתה ביתה.
ה. מהלכת בתאוות ליבו, דהיינו שעושה כל רצונו חפצו ומאוויו, ומרחקת כל מה שישנא (רמב"ם סוף פרק ט"ו מאישות).
ו. בכלל זה, להרחיק מה שלא אוהב – אוכל, חברות, סוגי לבוש וכו'.
ז. לתת ולספק לו מה שהוא רוצה באמת, ולא מה שאני רוצה בשבילו.
ח. אישה כשרה- עושה רצון בעלה. הפירוש הפשוט: על האישה לעשות כל מה שבעלה חפץ ומבקש, מבלי שהִיות ומבלי "לשאול פעמיים", או להציע לו משהו אחר.
ט. פירוש נוסף (עמוק יותר): אישה כשרה יודעת בחכמתה לכוון ולנתב את רצון בעלה לאפיקים חיוביים, ולתמוך בו ולהשלימו במקומות בהם הוא חלש וזקוק לעזרה (ע"י עידודים, אמונה וכד'). וזוהי מעלתה הגדולה של ה"עזר- כנגדו". שפעמים שהעזרה האמיתית של האישה היא בהנהגת "כנגדו", היינו להשלימו בחסרונותיו.