אור ברסלב
ואין למו מכשול - חלק י שער ההלכות - חלק יורה דעה › פרק ד' - גידול זקן פיאות ובלורית

ואין למו מכשול - חלק י

שער ההלכות - חלק יורה דעה · פרק ד' - גידול זקן פיאות ובלורית

פרק ג - כתובת קעקע

א. בעל תשובה שמגדל פיאות ארוכות, והוריו מתנגדים לכך בכל תוקף, יש לו לציית להם ולגזור את הפיאות, מפני שגידול פיאות אינו חובה אלא מידת חסידות, וכיבוד הורים היא מצוה מן התורה, ולכן כיבוד הורים עדיף [ובפרט שהספרדים לא נהגו לגדל פיאות].1

1. ראה מה שכתבנו בס"ד בספר ואין למו מכשול חלק ב (עמוד ). וכעת ראיתי שכן כתב בספר ילקוט יוסף כיבוד הורים (עמוד תס), והוסיף בשם חכם שלום כהן שליט"א ראש ישיבת פורת וסף, כי אילו הרב בן איש חי היה ממליץ לגדל פאות הראש, בודאי שאביו המקובל חכם אפרים הכהן זצ"ל לא היה מונע עצמו ממנהג זה, משום שכל מנהגיו היו על פי הרב בן איש חי זיע"א, ובכל זאת לא נהג לגדל פאות, וכן היה מנהג הרבה מרבותינו גאוני עולם כמו מורינו ראש הישיבה הגאון רבי עזרא עטייה זצוק"ל, ועוד כמה מחכמי ורבני פורת יוסף בדור הקודם, שלא נהגו לגדל פאות הראש, והיו הפאות מתערבות עם שערות הזקן כמנהגינו כיום, ומי יהרהר אחר הני מלכי רבנן. ע"ש.

ועל כל פנים, מבואר לקמן בסעיף הבא, שאם הפיאות עוזרות לו להיבדל מהחברה הרעה שבסביבתו, ומסייעות לו להתעלות בעבודת ה', באופן כזה אינו צריך לשמוע להוריו, מפני שהדבר עלול להורידו ברוחניות, והרי זה כאילו ביקשו ממנו הוריו לסור מדרכו הטובה ולחזור לסורו, שבאופן כזה פטור ממצות כיבוד הורים. וכל ערום יעשה בדעת, ויפנה לחכם שיורה לו כיצד להתנהג עם הוריו במצבים כאלו, ותשׁוּע ברֹב יועץ. ועיין בשו"ת באר משה (חלק א סימן סא), ובשו"ת משנה הלכות (חלק יב סימן ע).

ב. מעלה גדולה וחשובה יש בגידול הזקן, וכל המגדל זקן זוכה על ידי כך להישמר ולהינצל מהחטא.2

ובעל תשובה שהוריו מבקשים ממנו שיגלח את זקנו, מפני שלטענתם אין הזקן יפה לו, ויש להם צער מכך, יש מחלוקת בפוסקים האם צריך לשמוע להם או לא, וראוי ונכון שלא יגלח לגמרי את הזקן אלא יקצץ ויסדר אותו בצורה יפה והולמת, כדי שהוריו ירגעו.

אומנם, אם אותו בחור מרגיש שהזקן עוזר לו להתחזק ביראת שמים, ומבדיל אותו מהחברה הרעה שבה הוא נמצא, ואם יגלחנו, יכול הדבר לפגוע לו בעבודת ה', אינו מחוייב לשמוע להוריו, כיון שחייו הרוחניים קודמים לכבוד הוריו. וישתדל לרצות את הוריו ולפייסם כדי שיסכימו לכך בלב שלם.2*

מעלת גידול זקן

2. בספר כרם אריה (ברכות יא.), הביא דברי הגמרא בברכות שם: אמר לו רבי אלעזר בן עזריה לרבי ישמעאל, אחי, אמשול לך משל למה הדבר דומה, משל לאחד שאומרים לו זקנך מגודל, אמר להם יהיה כנגד המשחיתים.

וביאר בדרך רמז את מה שאמר "זקנך מגודל יהיה כנגד המשחיתים", שכידוע הזקן יכול למנוע מהרבה עוונות שאדם יכול להיכשל, ובגלל הזקן מתבייש הוא לעשותם. נמצא שאותו גידול זקן מצילו מכל מיני משחיתים הנבראים מעוונותיו. וזהו שאמרו "זקנך מגודל - כנגד המשחיתים", רצונו לומר, שעל ידי שמגדל זקנו, לא ירבה לעצמו עוונות שהם בוראים משחיתים, שזכות גידול הזקן ימנע זאת ממנו.

ועוד אפשר לבאר לפי מה שכתב בספר "מאור ישראל" על הצדיק רבינו ישראל אבוחצירא זצ"ל, שהיה מבטיח שכל מי שיגדל זקנו ולא יגע בו, חלק מעוונותיו יהיו מחולים. וזה שאומר "זקנך מגודל", אם תגדל זקן, יהא כנגד המשחיתים, דאותו גידול זקן, יסיר מעליך משחיתים שיימנעו מלהִבראות בגלל עוונותיו. ע"כ.

ובספר מעשה איש (חלק א עמוד קסד) כתב בשם רבינו החזון איש זיע"א, שצריכים לגדל זקן לא מטעם איסור השחתה [שזה אינו אלא בתער], אלא מפני שהוא כלבוש ישראל, ואין לשנות. צריכים לעמוד בתוקף, ולא להתאים את עצמו לעולם, ולא לעשות פשרות. גילוח הזקן הוא רק תופעה של הזמן האחרון, וזהו סימן של קלקול וכו'. כשנכנס אליו אדם שמוריד זקנו או שמגדל בלורית, נהיה לו כל כך לא טוב, עד שאמר שבא לו להקיא...

ובקונטרס 'תשורה' מסופר, שבחור ישיבה אחד בירושלים, היה מגדל זקן, ונכנס לרבי מחב"ד, ואמר שהוריו מתנגדים לזה שיגדל זקן. אמר לו הרבי: כשבחור מגודל זקן נכנס לחנות, ורואה שם עיתון וכיוצא בזה, ומתחיל לעיין בזה, פתאום נזכר שיש לו זקן ולא מתאים לו לקרוא זאת, ומיד מסתלק משם. מה שאין כן כשאין לו זקן מרשה הוא לעצמו לעיין בעיתון. אותו בחור כמעט התעלף, כי איתו קרה סיפור כזה ממש!

הזקן מיפה את האדם

במסכת בבא מציעא (פד.) אמרו, שהיופי וזוהר הפנים של רב כהנא, מעין היופי והזוהר של רבי אבהו, והיופי והזוהר של רבי אבהו, מעין היופי והזוהר של יעקב אבינו, והיופי והזוהר של יעקב אבינו, מעין היופי והזוהר של אדם הראשון. ואף על פי שגם רבי יוחנן היה יפה עד מאוד, לא מנו אותו באותה רשימה, משום שלא היה לו זקן, והדרת פנים - זקן.

ובספר מפתחות לחיים של הרב זמיר כהן שליט"א (עמוד 151), הביא נקודה למחשבה: כידוע, בעולם החי, הזכרים קבלו נוי ויופי שאין בנקבות, כדי להרשימן לצורך קיום הדור הבא. כך למשל, רעמת האריה מעניקה לו הדרת כבוד שאין ללביאה, הטווס הזכר מתהדר בזנב נוצות מפואר שאינו קיים בנקבה, וכך ברוב בעלי החיים.

גם אצל נזר הבריאה, האדם, הזכר קיבל הדרת פנים - זקן. על פי הטבע, גבר מזוקן הוא גבר נאה. ואף על פי שהאופנה העכשווית בעולם היא לגלח את הזקן, ומן הדין מותר לגלחו בדרכים מסויימות, יהרהר אותו אדם לעצמו כיצד היה נראה אריה שגילח את רעמתו?..

ובספר דרך שיחה (עמוד נג) אמר הגאון רבי חיים קניבסקי לאברך אחד שלא זכה לזרע של קיימא, כי מובא בבן איש חי שגידול זקן זה סגולה לזרע של קיימא. ובספר דרך צדיקים (ח"ב עמוד 122) כתוב, שהגאון רש"א אלפנדרי זצ"ל, הקפיד שלא להעלות אדם מגולח לספר תורה לדוכן, באומרו: "אני לא אעלה נשים".

*2. דין זה נתבאר כבר בס"ד בספר ואין למו מכשול חלק ב (עמוד ). ע"ש. וכן תחזה בשו"ת משנת בנימין (סימן נב), אודות מי שציוה עליו אביו שלא יגדל זקנו, אלא יגלחנו במספרים, וכתב, שאין צריך לשמוע לו, כיון שאין דבר זה נוגע לכיבוד אב. וכן כתב בספר כיבוד הורים ומוראם (עמוד נ), וראה בשו"ת שמש ומגן (ח"א סימן יג).

ועיני צופיה בספר מעשה איש (חלק ג עמוד כז) שכתב, שרבינו החזון איש נשאל, אודות בן שרוצה לנהוג במדת חסידות שההורים יהיה להם צער מזה, מה עדיף כיבוד הורים או לנהוג במידת חסידות. ושאל הרב איזה מדת חסידות מדובר? אמרו לו גידול זקן.

אמר הרב: זקן אינו מדת חסידות, אלא עיקר מדת חסידות היא הנהגה שהתורה דורשת רק מיחידים [חסידים], אבל מה שהוא דרך התורה לכולם - הוא עיקר, ואין להורים מה להביע דעה בזה! והוסיף הרב: מדוע שיצטערו ההורים? אדרבה הם צריכים לשמוח!

והן אמת שבספר ילקוט יוסף הלכות כיבוד הורים (עמוד תס) כתב, שאירע מעשה בפני מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א, שההורים התעקשו שבנם יגלח את זקנו, ואמר הרב לבחור למעט, דהיינו שיהיה הזקן קצוץ ומסודר. ע"ש.

מכל מקום צריך לומר שגם מרן שליט"א מודה שבאופן שסידור הזקן יכול לגרום לו להימשך אחרי אנשים שאינם הגונים וחברה לא טובה, אינו צריך לשמוע בכך להוריו, בפרט כשהוא גר בסביבת אנשים שאינם שומרים תורה ומצוות, שאז גידול הזקן מבדיל אותה מאותם אנשים.

ובספר מעשה איש (שם) הביא מעשה בבחור משוויץ, שבהיותו בארץ ישראל גידל זקן ולבש חליפה ארוכה, וחשש שכאשר יחזור לשוויץ במראהו החדש, יחששו הוריו לשלוח את בניהם בחזרה לארץ. ומרן החזון איש הורה, שאינו צריך לשנות את לבושו. וכנראה הורה כן משום שיש לחוש שאם יחליף את בגדיו, עלול להתקלקל מהחברה הרעה הנמצאת בשוויץ.

מעשה נוסף מובא שם, בתלמיד חכם אחד, שחפץ עבור בתו בבחור שזקנו היה מגודל הרבה, וכיון שחשש האב שבתו לא תסכים לקחת בחור כזה, יעץ לבחור לקצר את זקנו. כאשר בא הבחור לשאול בעצת רבינו, לא הסכים שיקצר. גם אמר שאם עניין הזקן הוא כל כך קובע אצל המדוברת, סימן שהיא אינה כראוי. אמנם יכולה היא עוד להיות כראוי, אבל בשעה זאת אינה כראוי. הבחור כמובן שמע לעצת הרב, ולא הסכים לקצר זקנו, והשידוך נגמר גם כן.

הקושי בגידול הזקן

ודרך אגב ראיתי בשו"ת משנה הלכות (חלק ט סימן תז) שסיפר על בעל תשובה אחד שעבר עבירה חמורה רח"ל, ובמר נפשו בא אל הגאון הצדיק מסיגעט (בעל ייטב לב), וטען בפניו שמוכן לשוב בתשובה ואפילו להפיל עצמו מהחומה ולהמית את עצמו, רק שיתכפר לו העוון.

כשראה הצדיק שלאותו בעל תשובה לא היה זקן, אמר לו: הוי יודע כי התורה לא רוצה להמית, אדרבה "וחי בהם" כתיב, ולא שימות בהם, וגם בשאר ענינים קשה עכשיו להרבות בתשובת המשקל, כי אפילו אלף שנים יחיה האדם, לא יספיק לכפר על כל העבירות, אבל אבקש ממך שתגדל זקן מהיום והלאה.

עוד לא הספיק הרב לומר לו את שאר הדברים, מיד השיב הבעל תשובה ואמר: "רבי, לכל אני מוכן, אבל רק אל תאמר לי לגדל זקן"! ראה עד כמה קשה גידול זקן, שהרי היה מוכן למות, אבל לא לגדל זקן.

גילוח לצורך שלום בית

ג. בעל תשובה שאשתו עדיין לא התחזקה מספיק בעבודת ה', ומתנגדת לכך שבעלה יגדל זקן, יש לו לגלח את זקנו [עם מכונה כשרה], כדי לשמור על שלום הבית.3

3. על פי המבואר לעיל, דמאחר שאין חיוב מן הדין לגדל זקן, שלום בית קודם, וכן כתב בשו"ת יביע אומר חלק ט (יו"ד סימן י). ואם יכול להשפיע על אשתו שלכל הפחות ישאיר מעט זיפים כדי שיהיה ניכר מעט שיש לו זקן, יעשה כן.

צביעת שיער משום שלום בית

דרך אגב, ראה בשו"ת עטרת פז ח"ד עמוד שפו), שנשאל מבעל תשובה שהיה נוהג עד עתה לצבוע שערות ראשו אשר הלבינו בלא עת עקב הצרות והתלאות אשר עברו עליו, והוא עדיין צעיר לימים, ואשתו דורשת ממנו שימשיך לצבוע את שערות ראשו כפי שהיה נוהג עד עתה, ויש בזה בעיה של שלום בית ממש, האם מותר לו לצבוע את שערות ראשו או לא.

והעלה שם, שמאחר שהדבר תלוי בענין שלום בית, וכבר אמרו רבותינו במסכת סוכה (נג:) שאפילו שם ה' שנכתב בקדושה נמחק על המים כדי להטיל שלום בין איש לאשתו, לפיכך מכיון שיש פוסקים רבים שמתירים לצבוע את השיער כשאין כונתו לשם יופי אלא עיקר מטרתו היא משום בושה וכדומה, יש לסמוך עליהם בענין זה שיש בעיה של שלום בית. ומכל מקום אם יכול לעשות כן על ידי גוי, עדיף. ועיין בספר ואין למו מכשול חלק ב.

ד. בעל תשובה שאשתו מתנגדת לכך שיגדל זקן בימי ספירת העומר, רשאי להתגלח בכל ערב שבת לכבוד שבת, כדי לשמור על שלום ביתו. ועל כל פנים אם יש מי שיכול להשפיע על אשתו, ראוי ונכון שיעשה את כל המאמצים לפנות למי שיכול להשפיע עליה.4

4. הנה מרן בשולחן ערוך (סימן תצג ס"ב) כתב, שנוהגים שלא להסתפר עד ל"ג לעומר, שאומרים שאז פסקו תלמידי רבי עקיבא מלמות, ואין להסתפר עד יום ל"ד בבוקר. ע"כ. ומבואר שכל איסור תספורת בימי ספירת העומר הוא מנהג ולא מן הדין.

וכן תחזה בשו"ת הרדב"ז (חלק ב סימן תרפז) שכתב, שעיקר איסור התספורת אינו מן הדין אלא מנהג, ולכן כתב שם להקל להסתפר בראש חודש, מפני שיש צער בגידול השער למי שרגיל להסתפר, ולא עדיף האי מנהגא ממצות עשה דסוכה, דקיימא לן מצטער פטור מן הסוכה. וכן ראיתי כמה קהילות שלא נהגו מנהג זה, ומסתפרים בכל שבוע כפי מנהגם לכבוד שבת. וכיון שאין מנהג זה קבוע בכל ישראל, אף על פי שאותו מנהג שנהגו להסתפר בראש חודש אייר לא יהיה מנהג כלל, נקטינן כוותיה, דהוי מנהג ממוצע ומינה לא תזוז. עכ"ד. וראה בשו"ת תפילה למשה (חלק ב סו"ס יז) .

ולפי זה מאחר שמצינו להרדב"ז שהעיד בגודלו שראה כמה קהילות שמסתפרים בימי ספירת העומר בכל ערב שבת, אם כן במקום הצורך, כגון שעלול להיווצר בעיות בשלום בית, יש לסמוך על מנהג אותם קהילות שנהגו להקל בזה.

וכן בקודש חזיתי בשו"ת פעולת צדיק (חלק ב סימן עו) שכתב, שתספורת בעומר מותרת לכבוד שבת. ויסוד היתרו בנוי על כך, שמנהג שאין לו עיקר מהש"ס, אין בכוחו לדחות עשה שמדברי נביאים ["וקראת לשבת עונג"], כי יש צער לאדם על ידי השיער. והביא שם סיוע מדברי הרדב"ז הנ"ל. ע"ש.

וכן ראיתי בשו"ת עולת יצחק (חלק ב סימן קכו), שהתיר לאותם שלא הספיקו להסתפר קודם ספירת העומר, ושערותיהם גדולות ביותר, להסתפר ביום שישי לכבוד שבת, ואפילו אם אין דרכו כל השנה להסתפר ביום שישי, הכא שרי. ודין כבוד שבת לא יזוז ממקומו מפני מנהג שנהגו לא להסתפר. וחיזק שם את דברי המהרי"ץ בשו"ת פעולת צדיק (הנ"ל), דסבירא ליה דמעולם לא עלה על דעת חכמים לפגום בכבוד שבת בשביל מנהג זה, ומצוה להסתפר משום עונג שבת. עכת"ד.

וכן בקדש חזיתי בספר ילקוט יוסף (חלק ה עמוד תלא), שאחר שהביא דברי הרדב"ז הנ"ל כתב, שיש אומרים שאם מצטער הרבה כשאינו מגלח בעומר, יש להקל לו לגלח בכל ערב שבת לכבוד שבת, שבאיסור שאינו אלא מתורת מנהג, אפשר להקל במקום שיש צער. ע"ש.

ולכן גם בנידון דידן נראה להקל כשאין ברירה ואין אפשרות לרצות את אשתו ולפייסה בדברים. וכעת נדפס שו"ת דברי בניהו (חלק יג סימן לט) וכתב גם כן להקל בזה, באופן שלא הצליח לשכנע את אשתו בדברי נועם, וכפי שראינו בפוסקים שהקילו להסתפר במקום צורך. ע"ש. ועיין בספרי אבות ישראל (ח"ב עמוד מז והלאה).

גידול בלורית

ה. ראוי ונכון להמנע מגידול בלורית, משום שיש אומרים שעובר בכך על איסור הליכה בחוקות הגויים, ובנוסף לכך מגרה בעצמו את היצר הרע, ולכן שומר נפשו ירחק מזה.5

אומנם בעל תשובה שבעבר היה הולך עם בלורית, וכעת מסתפר קצוץ ואינו משאיר בלורית, והוריו מתנגדים לכך וטוענים שאינו נראה יפה כמו שהיה נראה בעבר, והדבר מציק להם, רשאי לגדל מעט בלורית כדי לשמור על השלום במשפחה, ולא יגרום להוריו צער.6

5. כתב הרב מחצית השקל (או"ח סימן כז אות ד): ורע עלי המעשה של אותם בחורים שמגדלים בלורית כנגד פניהם, כי מלבד שהוא דרך שחץ וגאוה, ויש בזה איסור משום "ובחקותיהם לא תלכו", עוד יש איסור נוסף שהשער הארוך חוצץ בתפילין של ראש, כיון שהשערות ארוכות, וחוצצים, ודין המניח תפילין על שערות כאלה, כמניח על כובע עב שבראשו שבודאי שהוא חוצץ. ע"כ.

וגם בספר חתן סופר חלק א (סימן כז) כתב, אזהרה רבה ותוכחת מגולה לאותם בחורים שמגדלים שער ראשם, שמלבד שהדבר מכוער ומתועב, וראוי לכל ירא שמים להימנע מזה, עוד בה, שיש בזה חשש ביטול מצות עשה מן התורה בכל יום בהנחת תפילין של ראש מחמת דין חציצה. ולפי מנהג האשכנזים שמברכים על תפילין של ראש, יש בו עוד איסור של ברכה לבטלה, שהוא איסור חמור מאד, כנודע.

ואף שבשו"ת יחווה דעת חלק ב (סימן ב) הביא דבריהם, והעיר שאין בכך איסור חוקות הגויים, מכל מקום סיים, שהחרד לדבר ה', בודאי שראוי לו להימנע מגידול שערות הראש אפילו רק לנוי וליופי, ולמוכיחים ינעם ועליהם תבוא ברכת טוב. ע"ש.

ובשו"ת קנין תורה (חלק ג סימן ח), כתב בשם הרב הקדוש רבי מאיר מפרמישלן זיע"א, שפירש את הפסוק בתהלים "קָדְקֹד שֵׂעָר מִתְהַלֵּךְ בַּאֲשָׁמָיו", שמי שמהלך עם קודקוד (ראש) מלא שיער, סימן הוא שהוא מלא חטאים ואשמות. ובשלחן ערוך המקוצר (ח"ד עמוד שנ) כתב, שהחזון איש היה סולד מאוד מגידול הבלורית, והיה אומר שהוא הולך להקיא כאשר הוא רואה בלורית! וראה עוד מה שכתבנו בס"ד בחלק ב' (עמוד צ).

6. כתב בשו"ת תשובות והנהגות (חלק א סימן מב), שאם מניח את הבלורית משום שלום משפחה שחפצים שיגדל שער לנוי, ואם לא יגדל יגרום ריחוק בינו למשפחתו, אזי יש להתיר זאת, מפני שאינו עושה כן לשם שחץ וגאוה, אלא משום דרכי שלום, ובאופן כזה אין חשש איסור. ע"כ. וכן כתב בספר ילקוט יוסף הלכות כיבוד הורים (עמוד תסב), שיגדל בלורית ויסמוך על מנהג העולם שנהגו להקל בזה. ע"ש.

תוכן העניינים

ואין למו מכשול - חלק י

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה