אור ברסלב
ואין למו מכשול – הלכות גמילות חסדים גמילות חסדים בענינים שונים › שלום בית

ואין למו מכשול – הלכות גמילות חסדים

גמילות חסדים בענינים שונים · שלום בית

מצות תוכחה

כב. מצוה גדולה להשכין שלום בין איש לאשתו, ומצוה זו היא מהמצוות המזכות את האדם לאכול משכר המצוה בעולם הזה, והקרן קיימת לו לעולם הבא. (37)

אולם כל זה דווקא אם מקפיד לשמור על עיניו כפי הצורך ואינו בא לידי הרהורי עבירה, אבל אם כתוצאה מהשכנת שלום בית ניגרם לו הרהורי עבירה, יתן לאדם אחר לטפל באותו הזוג, ולא יכניס עצמו לזה. (38)

(37). כדתנן בריש מסכת פאה. וכתב רש"י בפירושו לאבות (פרק א מי"ב): אמרו על אהרן, שאמר אחד לאשתו, קונם שאין את נהנית לי עד שתרוקי בעינו של כהן גדול. היה אהרן שומע והולך אצל אותה אשה, והיה אומר: חשתי בעיני ורוק שלך רפואה יש בו, תרוקי לי בעין, והיתה רוקקת. וכתוב באבות דרבי נתן (פרק יב): כמה אלפים היו בישראל שנקראו שמם אהרן, שאלמלא אהרן, לא בא זה הילד לעולם, שהיה משים שלום בין איש לאשתו, ומזדווגים זה עם זו, והיו קוראים שם הילוד על שמו.

(38). כתב בספר חסידים (סימן שצג): כל מצוה הבאה עבירה על ידה, מוטב שלא יעשה המצוה. ולכן אף שמצוה לשמח החתן, אם יש פריצות, ויודע שבלא פריצות לא יהיה או אינו יכול להיות בלא הרהור, או אינו יכול להיות מלראות בנשים, אל יהיה שם. ע"כ.

וכיוצא בזה נשאל בשו"ת חתם סופר (חלק ה השמטות סימן קצ) על דבר בואו של הקיסר לבית הכנסת, ואותו קיסר אוהב תורה ותומך בה, ורוצים הקהל לכבדו בשירים וניגונים על ידי שישירו לו הנשים מהעזרת נשים והגברים יענו להן, האם מותר לעשות כן.

והשיב, שאמנם מחויבים אנחנו לאחוז במצוה הגדולה הזאת של כבוד המלך ביתר שאת ויתר עוז, וכן מצינו בתורתנו הקדושה שהקדוש ברוך הוא ציוה את משה רבינו ע"ה לנהוג כבוד בפרעה מלך מצרים אף שהרשיע לעשות עימנו רעה, ואליהו הנביא רץ לפני אחאב אף שעבר על כל התורה, משום שחייב לנהוג בו כבוד גדול. אומנם לעומת זה צריך להיזהר לבלתי יראה ולא ימצא בעת ההיא שום דבר המתנגד לדתנו, והיות שהשמעת קול הנשים בין האנשים תועבה היא וכערוה יחשב אצלנו, על כן לא יתכן לעשות כן לכבוד המלך, ופשיטא שכל המצות נדחות מפני חטא הרהור עבירה. ע"ש.

ולפי זה נראה, שמי שעלול לבוא לידי הרהור על אשת רעהו, ימנע ממלכת להשכין שם שלום בית, וישלח אדם אחר שיעשו כן [כשאין הדבר משפיע על אותו אדם], ושומר נפשו ירחק מזה. וכיוצא בזה כתב בשו"ת חתם סופר חלק א (או"ח סימן קמה): "אין אומרים לאדם חטא ופגֹם בנפשך, כדי לזכך נפש חברך". ע"ש.

ואנכי הרואה להרה"ג רבי מרדכי גרוס שליט"א בספרו הנפלא אום אני חומה (עמוד יג) שכתב בשם ספר חסידים, שיש דברים שאף על פי שהאדם חוטא קצת, מותר לו לעשותם כדי לקיים מצוה יתירה, כגון איש ואשתו שעשו קטטה בניהם, מותר לו להשלים בניהם אף על פי שיתכן שיגיע לידי הרהור, דאף שם הקודש נמחק כדי לעשות שלום בין איש לאשתו. ע"כ.

והנה מלבד שיגעתי ולא מצאתי דברי הספר חסידים שהזכיר, עוד בה, דהנה כבר הזכרנו דברי החתם סופר, ששפתיו ברור מללו שכל המצוות נדחות מפני הרהור עבירה, ואם כן, מנין יצא לו ההיתר להשכין שלום בין איש לאשתו, כשעלול לבוא לידי הרהורי עבירה הקשים מעבירה.

ולך נא ראה להרב הגאון רבי שמעון חיררי שליט"א בשו"ת שמחת לבו (עמוד תקו) שסיפר על אשה אחת שצלצלה אליו בוכה בדמעות שליש ומבקשת תיקון לנפשה האומללה. היא ובעלה אינם חיים ביחד, והם בתהליכי גירושין, ויהי היום בא אליה איש מכובד עם תלבושת הדורה וקרא לה ויצאה אליו, והסביר לה שהוא בא לעשות שלום בית בינה לבין בעלה, וזה כדאי מכל הבחינות. היא אמרה לו שהיא מכירה את בעלה, ואם היה טוב, לא היתה מעוניינת בגירושין. ואותו האיש ניסה לשכנע אותה לעשות שלום בית, וכל אותו זמן שדיבר עמה, לא הרים עין להסתכל עליה.

לבסוף אמר לה שלא נעים לדבר כאן בחוץ, וביקש להיכנס בפנים להסביר לה את הנושא, ולהיות שהתרשמה ממנו שהוא אדם כשר, הכניסה אותו ופתחה את החלון כדי שלא יהיה יחוד, ואותו האיש המשיך בשיחתו לשכנע אותה לעשות שלום עם בעלה, ואחר כך שם את ידו על פניה וליטף אותה, כאילו הוא מרחם עליה ומשתתף בצערה, ומיד בערה בו אש תאותו ושכב עמה בקירוב בשר ממש, והיא התחננה אליו שיעזוב אותה מפני שהיא עדיין אשת איש, וגם הוא נשוי.

ויען ויאמר לה: פת בסלי אין לי, כי אשתי בשמירת הריון ואיני מתקרב אליה, ובענין איסור אשת איש, הרי הוא כבר עשה איסור במה שנגע בה... והיא מתחננת אליו ומסבירה לו שזה לא מתאים לו מה שהוא עושה, והצליחה להתגבר עליו שלא יגע בערותה, אבל הוא לא נח מזעפו עד ששפך זרעו (לא באותו מקום) ע"ש. ועיין סיפור מבהיל מזה בשו"ת בנין ציון (סימן קנד). לפיכך אין כל אחד ראוי וכשר להשכין שלום בית בין בני זוג, וכל ערום יעשה בדעת וכסיל יפרֹשׂ אולת.

כג. מעיקר הדין מותר להשכין שלום בית גם בין בני זוג שאינם שומרים טהרת המשפחה, ומכל מקום יש להשתדל עד כמה שאפשר לדבר על ליבם של בני הזוג, שיקבלו על עצמם לשמור על הטהרה, ועל ידי זה יזכו שאהבה ואחוה ישכונו בביתם. (39)

(39). ראה בספר ואין למו מכשול חלק א (עמוד צ). וכעת ראיתי בשו"ת תשובות והנהגות חלק ב (סימן תרסד) שעמד גם כן בנידון זה, ובתחילה כתב שלכאורה אסור לעשות שלום בניהם, מפני שבמצב הנוכחי שהם נמצאים, לא יעברו על איסור נידה, ואם ייעשה בניהם שלום, ממילא יעברו על איסור נידה, ואם כן מה לו להתערב בריב של חופשיים.

אומנם הרב השואל רצה להתיר זאת, משום שאם לא יעשו שלום בניהם, יש לחשוש שהאשה לא תחזיק מעמד, ותלך ותעבור על איסור ניאוף דאשת איש. ועל כל פנים, אם יכולים לפעול שישמרו טהרת המשפחה, בודאי היא מצוה גדולה, ואולי דווקא עכשיו הוא זמן הכושר לשכנע אותם לזה. ע"ש. וראה עוד בשו"ת חדות יעקב חלק א (סימן כד אות יד), ובשו"ת מים ההלכה (חלק ד סימן סד) שצידדו להקל בנידון דידן.

ושוב ראיתי בשו"ת דברי בניהו חלק ו (סימן מ), שיש צד גדול להתיר לעשות שלום בית בין חילונים, כדי שחס ושלום לא יכשלו אחרים באותה אשה ויעברו על איסור אשת איש, כי אם לא תהיה עם בעלה בדור פרוץ כזה, ודאי שילכו לרעות בשדות זרים והנזק יהיה גדול יותר, ולכן אדרבה יעשה כל שביכולתו להחזירם לחיים תקינים, ובתוך דבריו ידבר עמהם על היופי והאושר שבטהרת המשפחה. ע"ש.

תם ונשלם שבח לאל בורא עולם

ברוך הנותן ליעף כח ולאין אונים עוצמה ירבה

סוף הספר

תוכן העניינים

ואין למו מכשול – הלכות גמילות חסדים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה