עניני שידוכין · אונאת דברים
צריך לזכור שיש איסור לצער בת ישראל
ולכן כשאין לו סיבה הגונה לביטול,
יתייעץ עם תלמיד חכם כיצד לעשות זאת.
מבלי להכשל בביזוי בת ישראל
דינים הקשורים לשידוך שהתבטל
התפרקות של קשרי שידוכין זהו מבחן אמונה לשני הצדדים, יש הרגשת אכזבה והחמצה אבל תמיד צריך לזכור שכל שידוך שהתפרק מכל סיבה שהיא זהו סימן מובהק שאין הזיווג מתאים וצריך להודות לה' על כך שהתפרק לפני החתונה ולא לאחריה...
א) שאלות לאחר ביטול שידוך - יש לשני הצדדים לנהוג בכבוד אחד עם השני, בפרט כשהחליטו לבטל שידוך ואסור לגלות את המניעים לביטול כשיש בכך נזק לצד השני בדרך כלל אם מספרים נעשה נזק לצד השני ולכן יש להמנע לחלוטין מלספר סיבות לפירוק הקשר ורק כשיש אדם אחר שרוצה להפגש ומבקש לברר פרטים ויש לסיבות השלכות להצלחת הקשר או לכישלון, במקרה כזה ממש צריך לעשות שיקול דעת נכון האם יכול לספר ומה לספר, כדי לא להזיק לשידוך של הצד השני. ויש להתייעץ עם תלמיד חכם המבין בהלכות לשון הרע על מנת שידע כיצד לשקול את המילים באופן המועיל ביותר. .
ב) תביעת מתנות לאחר ביטול - החתן רשאי לקבל בחזרה מהמשדוכת את התכשיטים שניתנו לה והיא יכולה לקבל את המתנות שנתנה לו באירוסין כתב בערוך השולחן אבן העזר הלכות קידושין סימן נ ס"ב דאומדנא גדולה היא שלא נתן לה המתנות אלא ע"מ לכונסה אבל אם יתבטלו הנשואין יוחזרו לו המתנות וזהו בכל מיני מתנות של כסף וזהב ותכשיטין וכלים ובגדים שלא בלו ואין חילוק במתנות בין ששלח לה קודם אירוסין לאחר שנתקשרו בשידוכין ובין שנתן לה אחר אירוסין דאין שום טעם לחלק ביניהם אמנם מתנה שנתן לה קודם השידוכין נראה שאינו חוזר לו דזהו כמתנה בעלמא אא"כ אמר מפורש שנותן לה בתנאי שתנשא לו. .
ג) תשלום עבור הוצאות אירוסין וכד' - יש לדון כל מקרה לגופו ולבחון את הסיבות והגורמים לביטול ובמקום שיש מחלוקת בין הצדדים יש לגשת לבית הדין שיעשו פשרה בין הצדדים בדרך כלל המבטל ללא סיבה הוגנת צריך לשלם את ההוצאות, אבל כשיש לו טענת מקח טעות, כגון שנודע על מום נסתר של אחד הצדדים, אינו חייב לשלם את דמי הסעודה ובאופן כללי קשה לקבוע כללים ברורים בדינים אלו שלכל פרט יש חשיבות בקביעת הדין כגון: במנהג אותו מקום ולכאורה יש מקום שהחוזר בו ישלם הכל שהרי הוא גרם לשני לאבד ממונו ואם יש עדים כמה הוציא (כגון קבלות וכד) הרי יצטרך לשלם ויש חולקים על כך שכל איבוד ממון שבעל הממון עושה אותן מדעתו אפילו שנתהוה היזק מתוך זה פטור הא למה זה דומה למוכר זרעוני גינה ולא צמחו דאינו משלם לו הוצאות כמ"ש בח"מ סי' רל"ב וכמו דתניא בתוספתא המוכר כדין לחבירו ונמצאו שאינם טובים ונשתברו חייב להעמיד לו דמי כדין ולא דמי יין שהכניס בהם הלוקח [ראב"ד והגר"א סק"ט] דאין זה עניין להיזק גרמי ולגורם להזיק אבל דעת הרמב"ם דלא דמי לכל הנך שכיון להרויח והוציא הוצאות אבל בכאן לא כיון להרויח אלא להתנהג כמנהג המדינה ולכן חייב החוזר לשלם להשני כל ההוצאות ולכן במקום שיש מחלוקת עדיף לגשת לדין תורה או לדיין מומחה שיעשה פשרה בין שני הצדדים. .
ד) תשלום קנס לבעלי מקצוע ואולם - באופן כללי שני בני הזוג צריכים לשלם את הקנסות לבעלי המקצוע עקב הביטול, אפילו שרק אחד מהצדדים חתום על ההזמנה, אלא אם יש סיבה הוגנת לביטול כמבואר לעיל ובכל אופן יש לדון כל מקרה לגופו ולהתייעץ עם דיין כמבואר לעיל. .
ה) לשלם לשדכן לאחר ביטול - כל עוד לא נוצר קשר בין המשודכים אין חיוב תשלום. אבל כשנעשו התנאים וההתבטל השידוך בלי סיבה הגיונית וללא טענת מקח טעות יש המחייבים לשלם לשדכן עיין ברמא בחושן משפט סימן קפה סעיף י וכתב בערוך השולחן שם השדכן הוא כמו סרסור ואם רוצה שישלמו לו מיד אחר התנאים והבעלים אינם רוצים לשלם עד אחר הנשואין תלוי במנהג המדינה. ויש נוהגים לשלם שדכנות אחר כתיבת התנאים מיד ולכן אף אם נתבטל השידוך אח"כ ואף ששני הצדדים נתרצו בביטולו מ"מ לא הפסיד השדכן שכרו ובמקום שאין מנהג ישלמו אחר הנשואין דעיקר הגמר הוא הנשואין וכתב רבינו הרמ"א דבמקום שא"צ לשלם לו עד הנשואין אם חזרו בהם ונתבטל השידוך פטורים הבעלים מלשלם לו שכרו אא"כ התנו בהדיא שלאחר כתיבת התנאים השדכן יקבל שכרו ואז צריכים לשלם לו מיד אפילו יחזרו בהם ועיין במנחת צבי חלק א סימן יט שהביא כמה מצבים שבהם פטורים או חייבים לשלם לשדכן ונראה שבמקום מחלוקת צריך להתייעץ עם דיין שיכריע בין הצדדים. .
ו) כתב מחילה - היות וכתוצאה מביטול שידוך נגרמת בושה לשני הצדדים לכן ראוי שיפייסו את אחד את השני ויבקשו מחילה בעל פה ורצוי גם בכתב עיין שו"ת תשובות והנהגות חלק ב סימן תרכב .
ז) נוסח שטר המחילה
"אני החתום מטה החתן פלוני בן פלוני (או הכלה פב"פ) מוחל לכלה (או מוחלת לחתן פב"פ) על עלבונו (או על עלבונה) בלב שלם, ומסכים לפוטרה (או ומסכימה לפוטרו) מכל חיוב ושעבוד שבעולם. ובאתי עה"ח, יום.... פב"פ" כתב בשו"ת שרידי אש ח"ג סימן כ"ו שאין נוסח אחיד לכתב מחילה ולכן כל רב יכול לכתוב את הנוסח כרצונו והיינו יכתוב שהכלה או החתן מחלו לצד השני על עלבונם בלב שלם והסכימו לפוטרו מכל חיוב ושיעבוד. והנוסח הנ"ל הובא בשו"ת תשובות והנהגות הנ"ל. מתוך קיצור נחלת שבעה עמ' רפ. ונוסח שטר זה ראוי שיעשו זאת לפני שלושה תלמיד חכמים שישבו כבית דין ויחתמו בפניהם על הנוסח הנ"ל ובשעת הצורך אפשר לשנות פרטים לפי הצורך של בני הזוג שהחליטו לפרק את השידוך ויכולים להוסיף פרטים נוספים בעניין חלוקת התשלומים וכן לגבי החזרת המתנות אחד לשני.
נוסח נוסף של שטר מחילה
אנו החתומים מטה מודים בזה, כי בהסכמת שני הצדדים החלטנו להפריד את קשר השידוכים שבינינו וכל הכספים יתחלקו בנינו כמסוכם.
כמו כן, אנו מצהירים בזאת, כי הננו מוחלים ומוותרים בלב שלם ובנפש חפיצה על כל תביעה מסוג כל שהיא אחד כנגד השני לאחר ביצוע החלוקה כדלעיל, ואין לנו זה על זה כל תרעומת שהיא, והכל מחול לשני הצדדים ואין לנו ולא תהיה לנו כל קפידא זה על זה בין בעלמא הדין ובין בעלמא דאתי.
ומעתה אין שום עיכוב על שני הצדדים לבנות בית נאמן בישראל כפי רצונם על צד היותר טוב. ואנו מתחייבים בזאת לא להוציא דיבה ולעז בכל צורה שהיא זה על זה במשרים ובעקיפין.
וקבלנו כל זה עלינו בקנין גמור אגב סודר בבית דין חשוב דלא כאסמכתא ודלא כטופסא דשטרי
ובאנו על החתום מרצונינו הטוב ללא כל אונס
ביום ______חודש_______שנה__________
והכל שריר וקיים
חתימה צד א' _____ חתימה צד ב' ______