אור ברסלב
ואהבת כהלכה עניני שידוכין

ואהבת כהלכה

עניני שידוכין

הכנסת אורחים

אחד ממבחני האמונה שיש לאדם זהו זמני השידוכין, שבו רואים את ההשגחה הפרטית שיש לאדם במציאת זיווגו או בעיכובו עד למציאת השידוך המתאים.

לפני שניגשים לשידוך צריך להתפלל לבורא עולם שיתן את ההבנה הנכונה והחלטות בירורי השידוכים בהשגחה פרטית.

שאלו פעם את הרה"ק בעל בית אהרן זי"ע מדוע צריך לברר בהצעות השידוכין? הרי בכל מקרה שיהיה, אם שואלים ידיד הוא בדרך כלל מגזים לטוב, ולא נדע האמת... ואם שואלים אדם שהוא שונא... הרי הוא מגזים לרע.. ושוב לא נודעה האמת, ומה הועילו כל הבירורים כאשר כל אחד נותן תשובה לפי הנגיעות שלו בדבר, ענה להם הבית אהרן כאשר השידוך נכון,והזוג אמורים להתחתן אחד עם השני, אז מן השמים מסבבים את האדם אל הידידים כדי שישמע הדברים הטובים

ואם אינם אמורים להתחתן משמיים מגלגלים את הדבר ומביאים אותו אצל השונאים כדי שישמע הדברים שאינם טובים ולכן לא ירצו את השידוך הרי בכל מקרה תמיד בני הזוג ישמעו את הטוב ביותר בשבילהם.

מצאנו הרבה זוגות שמרבים בפגישות לחיפוש השידוך והוא טעות גדולה. כי בדרך כלל הפגישות הן זמן למשחק והצגה וכמה שירבו בפגישות לא יועילו באמת להצלחת הנישואין.

כדי להצליח בנישואין צריך להקריב מעצמך לתת ולהשקיע וככל שנרבה כך נצליח, ואת כמות ההקרבה יודעים רק לאחר החתונה.

ועובדה היא שפעמים רבות שחיפשו וחקרו ופשפשו לבסוף, התברר הכל כהצגה גדולה.

וכל אחד שמע, מכיר, יודע, על זוג שהכירו שנים רבות לפני החתונה ואף חיו כבעל ואשה, עד הרגעים הקסומים של החתונה שאז התברר האופי האמיתי של שניהם...

"טיפים" ליוצאים לשידוכין

בירור פרטים - את הפרטים יש לברר אצל אנשים שיודעים ובנוסף שלא יחששו לספר את האמת וכל האמת, סוג של "קרובים רחוקים" כגון: שכנים חברים ללימודים משפחה קרובה מספרת רק דברים טובים.

מטרת הפגישות - הפרט החשוב ביותר הוא, שבני הזוג ימצאו שיש ביניהם מטרה משותפת, כשיש מטרה משותפת יש רצון לשתף פעולה ולעזור אחד לשני לממש את המטרה של שני בני הזוג.

החלטות - החלטה על שידוך צריכה להיות מתוך ישוב הדעת ולא בבהילות ובחיפזון. וכמובן שצריכה להיות התייעצות עם אנשים הרוצים בטובתנו באמת כגון הורים או רב.

מושלם - אין אדם מושלם, ולכן אם עדיין לא מוצאים מגרעות בצד השני זה סימן שאנו צריכים לשמוע חוות דעת נוספת ויש הרבה דברים שעדיין אינם ידועים.

מושלם לאחר תירוצים - כשמוצאים מגרעות רבות ומתרצים בתירוצים שונים כגון : הוא כעסן כי היתה לו ילדות קשה, היא חוצפנית... בגלל אמא שלה, הוא קמצן כי אין לו וכד' לא לסמוך על כך שהשינוי יגיע לאחר חתונה... אלא כבר עכשיו להסיק מסקנות בהתאם.

זוג מתאים - לעולם לא תהיה התאמה מושלמת בין הצדדים לכן יש לעשות סדר בעדיפויות (אפשר להתייעץ עם רב). אלו דברים אפשר לוותר עליהם ואלו דברים שעליהם לא מתפשרים כגון (רמה רוחנית, השקפה, עדה, גיל, מגורים, מראה חיצוני, וכד')

תכונות טובות - לא מבטלים שידוך על תכונות טובות כגון על ביישנות יתר, צניעות גדולה, שמרנות, או על חוסר ידיעות בעניני העוה"ז, עדינות וכד'.

משפחה שלילית - לפני שמחליטים להכנס למשפחה עם בעיות שונות, בודקים היטב ומתייעצים, כי יש מקרים שעדיף לוותר על השידוך.

החיצוניות - מראה חיצוני טוב הוא חשוב, אבל משתנה עם הזמן, ולכן זה לא מה שצריך להכריע.

חוש הומור - לא כולם אוהבים בדיחות באמצע פגישה רצינית, ולפעמים זה נשמע כפגיעה אישית ולכן השתיקה עדיפה.

סייעתא דשמייא - יש להרבות בתפילות לבורא עולם שיסיר את כל הקטרוגים והבלבולים מעל בני הזוג, בימים של הפגישות ובימים של החתונה וכמובן גם לאחר החתונה.

כך הוא מספר

כשגיליתי את בורא עולם

חשבתי להחזיר את כל העולם בתשובה

נטוס עם חב"ד נעשה כנסים

ואז הבנתי שזה לא פשוט בכלל

החלטתי אז לפחות שיעורי תורה בכל ארץ ישראל ניסיתי והבנתי שזה קצת מסובך

אז החלטתי לפחות אנסה להחזיר בתשובה

את התושבים בעיר שלי

עברתי מבית כנסת לבית כנסת, צעקתי והתרעתי

ואילו גם אז לא כל כך הצלחתי

אז התמסרתי לשכונה שלי

ארגני חוגי בית הוכחתי ולימדתי

וראיתי ש...לבדי נשארתי

אז החלטתי

לעשות מהפך בבית שלי לחנך את אשתי והילדים

שיחזרו בתשובה שיתנהגו כמו בני אדם

ומהר מאוד הבנתי שגם זה בלתי ניתן להשגה

אז החלטתי הפעם לא אוותר

קודם כל אני אשתנה אתנהג באיפוק

לבלום לא להעליב ולא להתפרץ

לשמור על כבודם של אחרים

ופתאום ראיתי שסביבי כולם לטובה משתנים

דיני שידוכין

א) דעת ההורים - ראוי שלפני שמציעים שידוך לילד מתייעצים עם הוריו על מנת שהם יבחנו את ההצעה לפני שיגישו אותה לאחד מהילדים אע"פ שבדרך כלל הורים מכירים את ילדיהם באופן הטוב ביותר, והם היודעים בבירור איזה סוג של שידוך עדיף לילד, מכל מקום יש מקרים שההורים והילדים בעלי השקפה שונה מה שגורם לרצונות ועדיפויות שונות. ולכן יש פעמים שאין השקפתם כהשקפת הילד כגון הורים שאינם שומרי תורה ומצוות לעומת ילדיהם שחזר בתשובה ולכן יש לבדוק כל ענין לגופו. .

ב) שידוכים בשבת - מותר לדבר עם שדכן או עם הורים על שידוכים בשבת ואפילו לקבוע פגישה בין בני הזוג בשבת או לאחר השבת כיון שזהו צורך מיצוה כמבואר בשו"ע או"ח סימן שו סעיף ו. ומותר אפילו לדבר עם השדכן שיחפש הצעה טובה שכל זה נחשב למצוה. .

ג) תמונה של משודכת - מותר לבחור להסתכל על תמונת המשדוכת לצורך פגישה עבור כוונת נישואין, ויש שהתירו אפילו לאביו של הבחור להסתכל, על מנת להתאימה לבנו, אבל הסתכלות אחרת אסורה במס' קידושין מ"א ע"א אמר רב יהודה אמר רב אסור לאדם שיקדש את האשה עד שיראנה שמא יראה בה דבר מגונה ותתגנה עליו ורחמנא אמר ואהבת לרעך כמוך וכן פסק הרמב"ם בפרק כא מהלכ' איסו"ב הלכה ג' דמותר להסתכל בפנויה ולבדקה כדי שיראה אם היא נאה בעיניו לישאנה ואין בזה צד איסור וכן נפסק בשו"ע אבה"ע סי' כ"א סעי' ג' וכתבו אחרונים שכל ההיתר הוא הסתכלות רגילה אבל ודאי שאסור להסתכל במקומות המכוסים או לשם תאווה וכתב מהר"י פלאג'י בספר יפה ללב סימן כא סק"ח דההיתר להסתכל לצורך נישואין הוא לא רק לאדם שרוצה לשאת אותה לעצמו אלא גם לאדם אחר, כגון שרואה אותה אם מתאימה לבנו או לאחיו, וכמובן צריך להשמר שלא יהנה, וירגיש בליבו שעושה זאת בעל כרחו וכן הובא בספר משנת יהשוע. .

ד) אינו מעוניין בפגישה - אין לדחוק ולהכריח להפגש כשאחד מהצדדים אינו מעוניין בכך וכמובן שאין צריך לבקש ממנו סיבה או תירוץ להחלטתו שיש בכך חשש לשון הרע, ובמקרים שיש בכך תועלת יתייעצו עם תלמיד חכם כיצד להתנהג כתב בספר חסידים סימן תקיד כתיב (בראשית כ"ד מ"ט) ואם לא הגידו לי ואפנה על ימין או על שמאל זה מודיענו מי שמשדך באשה אם אינה רוצה להנשא לו ואמרו לו אין אנו רוצים מיד יפנה לדבר באשה אחרת. וכשנותן סיבה מדוע אינו מעוניין יש בכך הוצאת לעז ושם רע, כגון שאומר שהיא "לא יפה" או "אינה חכמה" אחרים שומעים ומעבירים את המידע הלאה. .

ה) בירורין ראשונים - לפני הפגישה הראשונה יש לברר קווי התאמה כלליים כגון: השקפה, עדה, גיל, רמה רוחנית ורק אחר כך ניגשים לפגישה. ויש חשיבות גדולה למוסרי המידע שיאמרו את האמת לאמיתה בין לטובה ובין לרעה צריך לדעת שאדם שמשקר על אופיו של המשודך אפילו לטובה הרי הוא מזיק לשני הצדדים בפרט כשהאשה רוצה אדם למדן והוא אינו כזה או שהוא רוצה אשה צנועה והיא אינה כזו והשוני הזה יגרום למחלוקת בין שני הצדדים ונמצא שהממליץ קלקל לשניהם ובגללו שניהם יצטערו. .

ו) פגם במידות או יראת שמיים - היודע שאחד מבני הזוג לקוי ביראת שמיים או במידות באופן שיכול לגרום נזק לשני, יתייעץ עם תלמיד חכם כיצד להעביר את הפרטים כראוי לפעמים שהשכנים יודעים על התנהגות מסויימת של אחד מהצדדים כגון חוסר צניעות או התפרצויות של כעס וזעם, וכן כשחבר יודע על תופעה מיוחדת שיכולה לגרום לבעיות גדולות בשלום בית, מצוה עליו לומר זאת לאחד הצדדים על מנת שישקלו היטב את ההצעה. .

ז) לגלות "הכל" בפגישה ראשונה - מטרת הפגישה הראשונה היא רק אבחנה חיצונית של מראה סגנון לבוש או סגנון דיבור וכד' וכן להרגיש שיש תקשורת ושיחה בין השניים ובשלב זה אין צריך לספר על בעיות רפואיות ואישיות וצריך להתייעץ עם תלמיד חכם מה לספר וכיצד, היות והמציאות מוכיחה שהרבה פעמים לאחר פגישה ראשונה הצדדים אינם רוצים להיפגש שוב בגלל מראה חיצוני לכן אין צריך לחשוף בפגישה הראשונה את כל הפרטים האישיים אלא רק בפגישה השנייה שיש רצון מסויים להמשיך להיפגש. .

ח) מספר פגישות - אין אפשרות להכיר את האדם על כל תכונותיו, כל עוד לא הגיע לנסיונות החיים, לכן אין מספר מוגדר של פגישות אלא יש להתפלל אל ה' שיתן בלב עצה טובה והחלטה נכונה ריבוי הפגישות אינו הבטחה לכך שמכירים אחד את השני היטב וראייה לכך היא בעולם שאינו שומר תורה ומצוות ששם יש המון זוגות שנפגשים שנים רבות וכעבור זמן מועט לאחר החתונה מתגרשים. והסיבה לכך היא שלפני החתונה הכל עושים "הצגה" בפגישות, אופן הדיבור והלבוש הכל מותאם וכן יש הבדל עצום בין החיים לפני ההתחייבות של חיי הנשואין לבין כשיש התחייבות אחד לשני. .

ט) התנאים להמשך - כשמוצאים התאמה ראשונית בין הצדדים כגון: מראה חיצוני, השקפה, שאיפות דומות ומטרה משותפת, אפשר להמשיך בפגישות תכונות אלו של מראה חיצוני ושל השקפה, שאיפות וכד' נחשבות כגורם מכריע להמשך הקשר בין הבני הזוג ושאר הדברים מהווים כגורם משני שאפשר לשנות או להשתנות בהתאם כיון שאין שום אמצעי להכיר את האדם על בוריו לפני החתונה אלא רק לברר את הדברים המפורסמים שאין אפשרות להסתירם וכן התאמת שאיפות לשני הצדדים. .

י) מתן תשובות - את ההחלטות לגבי המשך הקשר יש להעביר לשדכן ששידך בין בני הזוג ויש לתת תשובות ברורות ומיידיות כדי לא למשוך את הצד השני שלא לצורך כשהשדכן נותן את התשובה לצד השני יש בכך יתרון, שהצדדים פחות נפגעים מדחיה וכן יכולים לבקש להתמקד על תחום מסויים שאותו רוצים לברר, והשדכן כעין מגשר בין הצדדים ובכל אופן כשהתשובה שלילית מוטלת הליהם החובה לתת תשובה ברורה ומיידית לצד השני היות ויש להם הצעות אחרות ולכן יש חשיבות גדולה למתן התשובה לשדכן. .

יא) קלות ראש - השיחה צריכה להיות רצינית לחלוטין ולכן יש להמנע לחלוטין מקלות ראש וליצנות בזמן השיחה על מנת שלא להגיע לידי חטא ועבירה המשנה באבות פרק ג משנה יג רבי עקיבא אומר שחוק וקלות ראש מרגילין לערוה ויש להזהר ביותר בפרט בין הצדדים שיושבים בפגישות ויש למנוע מלהגיע לידי רגעים של שחוק וקלות ראש שיכולים להוביל לידי חטא. וכבר שמענו על מקרים שאחד מבני הזוג התבדח והשני הרגיש שהוא צוחק עליו והשידוך כמעט והסתיים, או שאחד הצדדים צחק על תכונה מסויימת והתברר שהצד השני יש לו את אותה תכונה ונפגע מכך. .

יב) כבוד הצד השני - בכל מקרה שמודיעים על הודעה שלילית יש לעשות זאת באופן העדין ביותר על מנת שהצד השני לא יפגע אמנם בפגישה הראשונה והשניה אפשר להעזר בשדכן אבל לאחר מכן יש לעשות את ההשתדלות המירבית כדי שהצד השני לא יפגע בפרט כשהשידוך היה בשלב מתקדם. .

יג) בת כהן לישראל - ישראל הרוצה להתחתן עם בת כהן יקבע לעצמו עיתים לתורה ויראה ברכה בזיווגו בטור ובשולחן ערוך באבן העזר (סימן ב' סעיף ח'): עם הארץ לא ישא כהנת, ואם נשא אין זיווגם עולה יפה, שתמות היא או הוא במהרה, או תקלה תבא עליהם. אבל תלמיד חכם שנושא כהנת הרי דבר זה נאה ומשובח, תורה וכהונה במקום אחד. וכתב בשו"ת יחווה דעת חלק ה סימן סא אין לישראל לישא בת כהן אלא אם כן החתן ירא ה' מרבים, וקובע עתים לתורה, וכל שכן אם הוא לומד בישיבה באופן קבוע, אף על פי שהוא עדיין אינו בגדר תלמיד חכם. .

יד) הפרשי גילים - אין מניעה להיפגש עם אשה מבוגרת ממנו בשנים וידוע על תלמידי חכמים גדולים שהאשה היתה מבוגרת מהם בשו"ת וישב הים י"א סי' נ' כתב שלא מצאנו בדברי רבותינו או במדרשים שום גילוי שיש קפידא שישא אדם דוקא אשה הצעירה ממנו וממילא גם בספרי הפוסקים לא נמצא שום זכר לאזהרה זו מובא שהיו מקרים רבים שהאשה היתה מבוגרת ומובא בשם הרב שך שרעיתו היתה מבוגרת ממנו בארבע שנים וכן בספר מנהג ישראל תורה עמ' לח בשם ספר כרם שלמה הביא ראיה שהאיש יכול להיות צעיר מאשתו וכן הובא בנתיבי השידוך פ"א ס"ח. .

טו) שקר כדי למנוע בושה - כשרוצים להפסיק את הפגישות מבלי לפגוע בצד השני אפשר לעשות זאת על ידי סיבה צדדית שאינה קשורה לתכונות האופי או היופי וכד' כדי שאף אחד מהצדדים לא יפגע ומותר אפילו לשקר בשביל שלא יגרם עלבון כגון לומר שאנו בעלי השקפה שונה, או שרוצה להיות אברך כולל או להיפך. וכן לגבי דרישות האשה מהבחור שנפגשת איתו ע"ע בתתן אמת ליעקב שאלה צא וכן בספר ניב שפתיים עמ' סה שכתב שאפשר לשנות כדי למנוע בושה מחבירו, והוא הדין לנד"ד שרוצה למנוע בושה מהמשודכת ובפרט שלא רוצה שיצא עליה שם רע והעולם יתחיל לשאול אותו שאלות על אופייה וטיבה וכן הדין כשהיא רוצה לבטל שידוך. .

טז) מום אצל חתן או הכלה - היודע בוודאות שיש מום או חולי לחתן או לכלה, שבוודאי יגרמו נזק בעתיד, חובה עליו ליידע את המשפחה על מנת שלא יגרם לזוג עוגמת נפש. ובכל מקרה יתייעץ עם תלמיד חכם כיצד לעשות זאת התורה סמכה "לא תעמוד על דם רעך" ל"לא תלך רכיל" לומר שמותר ומצוה להיות כרכיל כשהוא להציל את חברו כגון שיש לאחד הצדדים חסרון עצום שהצד השני איננו יודע זאת. או כשמכיר את שני הצדדים בוודאות ויודע שיגרם להם נזק אחד לשני בשידוך ואם יש לו ספק יתייעץ עם תלמיד חכם שמבין בנושאים אלו עיין בזרע חיים עמ' תלו. .

יז) בעלי תשובה - כשזוג בעלי תשובה משתדכים צריכים לספר על עברם אחד לשני בכלליות ואינם צריכים לפרט את החטאים שנכשלו בהם ויכולים להשתמט ולא להשיב במדוייק, אלא אם כן היא בעלת תשובה והוא בחור ישיבה שחטאיה יגרמו לו לבטל את השידוך אין חובה על הצדדים לגלות את חטאי נעורים אלא בדברים שיש להם השלכות על העתיד וכן כשידוע שאחד מהצדדים היה מבטל את השידוך מחמת מעשה שעשו בעבר כגון: שכבר אינה בתולה ונפגשת עם בחור ישיבה מבטן ומלידה שנושא אותה לאשה על שעת שהיא בתולה. במקרה כזה חייבת לספר לו אך יכולה לשנות ולומר לו שנאנסה ועשתה זאת מבלי רצונה ומתחרטת על כך מאוד, אבל כשהיא משתדכת עם חוזר בתשובה שגם הוא בעברו חטא בחטאים כאלו ואחרים, אינה חייבת לספר לו כשהוא יודע שהיא בעלת תשובה שזהו כדבר מפורסם וגלוי שבעולם החופשי אין מקפידות להשמר בכך וכשמסכים להפגש עם חוזרת בתשובה הרי מניח בדעתו שנכשלה עם גברים אחרים ועל דעת כן נפגש איתה אלא אם כן שאל אותה בפירוט וגם כאן יכולה לשנות ולומר שאנסו אותה לכך או שהיתה מבלי דעת ומתחרטת על כך מאוד. .

יח) בעלת תשובה וכהן - רווקה שנכשלה עם אחרים מותרת לכהן, אבל אם נכשלה עם גוי או גר שלא התגייר כהלכה אסורה לכהן (ואינה חייבת לספר את הסיבה האמיתית שהיא אינה מעוניינת בשידוך) ואפילו מסופקת אם נכשלה עם גוי לא תפגש עם כהן, כיון שפסק בשולחן ערוך אבן העזר הלכות פריה ורביה סימן ו סעיף ח וט' מבואר שהנבעלת לגוי אסורה להנשא לכהן וגר שיש ספק בגירותו הרי יש להחמיר כאן אלא במקרה שכבר השתדכו ואין אפשרות לפרק את הקשר, יש להתייעץ עם תלמיד חכם המבין בהלכות אלו כיצד לדון את הזוג. .

יט) איסור נגיעה - יש איסור נגיעה בין בני הזוג עד החופה והקידושין ואין להקל בזה כלל וכלל והמקילים בזה לא רואים ברכה בזיווגם אלא אם כן עשו תשובה שלימה על כך והפסיקו כליל עם מנהג מקולקל זה כתבו אחרונים שאשה פנויה שהיא נדה מכלל עריות היא וגם בתולות דידן כולן בחזקת נדות הן משיגיע להן זמן וסת. ולכן יש איסור נגיעה בכל אשה שאינה נשואה וכמובן שכל עוד שאינה נשואה אסור לה ללכת לטבול ויש להזהר בכך מאוד בפרט בימים שלאחרי האירוסין שיש הרגשה של קירבה מסויימת. והדברים פשוטים ומבוארים ארוכות בספרי האחרונים. וכתב בספר משנת יהשוע: "איסור גמור לנגוע במשודכתו אפילו שלא לשם חיבה, ולכן יש להזהיר את החתן והכלה שישמרו בכל משמר שלא להכשל ח"ו בנגיעות. וכן גם הכלה אסור לה לגעת במשודך לה שמכשילתו באיסור נגיעה ומיהו אם משודכתו נפלה ברחוב וכדו' אז הדבר תלוי אם באמת יכולה לקום מעצמה, ברור דאסור לעזור לה להקימה. אבל אם אינה יכולה לבדה ששברה את הרגל וכדו' ידאג שיבואו לעזור לה, ואם אין שם אף אחד נראה שיכול להקל בנגיעה ע"י דבר אחר ונסתמך על שיטת הש"ך דהקל בנגיעה ממש שלא בדרך חיבה ואם הדבר הוא בגדר סכנה וההצלה מוטלת רק עליו א"כ מותר ואף חייב להקימה ואם לא עוזר לה הרי הוא חסיד שוטה וכשנאלץ לעזור במקרה כזה ישתדל מאוד לא להנות מזה. .

כ) צביעת שיער \ עדשות צבעוניות - מותר לאשה להתייפות לפני פגישה וכן לצבוע את השיער ולהתקשט ואין בכך הטעייה של הבחור כל עוד שאינה מכסה מום מותר לאשה להתקשט ואין בכך פגם שלא מבטלים שידוך בגלל צבע עיניים או שיער וידוע ומפורסם הדבר שנשים טבען להתקשט ולהתייפות ואין בכך אונאה היות וכך היא דרכה של אשה, להתקשט ולהתאפר והבחור מביא זאת בשיקוליו האישיים לבחירתו ולכן אין בכך עילה לבטל שידוך וכל שכן שהיא יכולה להמשיך לצבוע גם לאחר הנישואין. .

כא) צביעת שיער לאיש - לכתחילה אין היתר לאיש לצבוע שערו לשחור אבל כשגילו צעיר והלבינו שערותיו ונראה בו כמום יש לו על מי לסמוך יש אחרונים שהקילו במקום צער כאשר עושה הדבר לשם שידוכין ובאופן שהשיער הלבן נראה כמום עיין שו"ת אגרות משה חלק יו"ד ב סימן סא שכתב אם כוונת צביעתו הוא לא ליפוי אלא כדי שיקבלוהו למשרה באופן שאין איסור אונאה כגון שיודע שיעשה המלאכה כצעיר מסתבר שיש להתיר שמותר אפילו לכתחילה וכן בשו"ת ישכיל עבדי חלק ח' סעיף י"ז אות ז' כתב שלפי דברי מרן מותר לגבר לצבוע שערותיו למטרת שידוכין עיי"ש. וכן ראיתי שכתב בשולחן שלמה סימן שמ הלכה א שהתיר למטרת שידוכין במקום שמתבייש ע"ע, בשו"ת מנחת שלמה מהד"ת ח"ב סי' פ"ו, וכן בשו"ת משפטי עוזיאל כרך ב - יו"ד סימן כה שלימד שהגדרת איסור "לא ילבש גבר" הוא כל דברי התנאות שהם מיוחדים לנשים, אבל דבר שהוא נהוג לכל אדם אנשים ונשים אין בו משום לא ילבש. וכן כתב הר"ן לענין הסתכלות במראה, דבמקום שרגילים האנשים לראות כמו הנשים שרי ע"כ ואם כן כיום שהמנהג של הרבה מגברים לצבוע שערותיהם שוב אין כאן איסור לא ילבש. וכן בשו"ת שרידי אש חלק ב סימן מא שכן האנשים בזמננו נוהגים כן. בשו"ת מחנה חיים ח"ב יו"ד סי' ל', ושו"ת אבני זכרון ח"ג סי' ל"ט ומנחת פתים יו"ד סי' קפ"ב ושו"ת בית היוצר יו"ד סי' מ"ה , ושו"ת מנחת יצחק ח"ו סי' פ"א. .

כב) פאה נוכרית - רווקה המשתמשת בפאה נוכרית כדי לכסות מום בשערותיה צריכה לספר זאת לחתן בפגישות המתקדמות לפני התנאים כתב בשו"ת שבט הלוי חלק ו סימן רה דכל המומין הפוסלים בכהנים פוסלים בנשים לכן צע"ג להקל בזה מיהא הא ודאי אפשר ליעץ דלא תגלה בפעם ראשונה ושניה עד שאולי ירצה בה רק אח"כ תגלה לו לפני קשרי השידוכין ולא יכול לטעון אח"כ אחרי קידושין כלום. .

כג) פריה ורבייה - יש חיוב על כל אחד מהצדדים להודיע לשני על בעיות פריון, ובמקרים כשיש חשש יכולים לדרוש אחד מהשני אישורים רפואיים שהכל תקין ויתייעצו עם תלמיד חכם איזו בדיקות מותרות ובאיזה אופן אמנם אצל האשה הבדיקות מבחינת ההלכה מותרות אבל בדיקת פריון לאיש צריכה אישור הלכתי כיצד לעשות זאת באופן שהתירו בשעת הדחק, וצריך ליידע את הכלה או את החתן בכל התשובות וההשלכות שלהן, אחרת יכולה לטעון שיש כאן מקח טעות. .

כד) פרסום שידוך - מקובל בין המשפחות שלא מפרסמים את עניין השידוך עד ה"וורט" או היכרות המשפחה והמפרסמים את השידוך מבלי רשותם הרי עוברים על איסור רכילות ולעיתים גם על לשון הרע שאין הברכה שורה אלא על הדבר הסמוי מהעין ולכן ככל שהתהליך נעלם מעיני הבריות כך הברכה שורה בו וכשבני הזוג מקפידים לא לספר דבר מסויים, אז המספר את הדברים עובר על איסור רכילות, כיון שעדין אין הדבר מפורסם. .

כה) רגשות - אין להפעיל רגשות אלא להתייעץ עם אנשים שמבינים הורים ומשפחה וכד' וסוף האהבה לבוא עם הזמן מצוי בעולם החופשי מושג של אהבה ממבט ראשון וזהו שקר גמור היות וישנה תאווה ממבט ראשון ואין אפשרות לאהוב אדם שלא מכירים באופיו אלא רק במראה החיצוני ובודאי שזוהי התאווה ששולטת על האדם ונותנת לו להחליט בהתאם לרגשותיו ולא מה שהוא צריך באמת. לכן יש להתייעץ עם מבינים בדבר על מנת לקבל הכוונה מדוייקת בעניין השידוך. .

כו) תשלום לשדכנים - יש לשלם את התשלום לשדכן שלא יגרם לו צער ולהציע תשלום גם לקרובי משפחה שעשו את השידוך מכיון שאי תשלום לשדכן יכול לגרום לבעיות בין בני הזוג כתב בשו"ת תשובות והנהגות חלק ג סימן תנז, שאין לקפח שדכן ולמנוע מלשלם לו את שכרו כראוי. וידוע שלפעמים יש לזוג צרות ל"ע או אין להם ילדים וחולין, הסיבה מאחר שלא קיבלו השדכנים המגיע להם ולכן ראוי לשאול רב ולשלם על פיו כשיש בזה ריב. .

אונאת דברים

צריך לזכור שיש איסור לצער בת ישראל

ולכן כשאין לו סיבה הגונה לביטול,

יתייעץ עם תלמיד חכם כיצד לעשות זאת.

מבלי להכשל בביזוי בת ישראל

דינים הקשורים לשידוך שהתבטל

התפרקות של קשרי שידוכין זהו מבחן אמונה לשני הצדדים, יש הרגשת אכזבה והחמצה אבל תמיד צריך לזכור שכל שידוך שהתפרק מכל סיבה שהיא זהו סימן מובהק שאין הזיווג מתאים וצריך להודות לה' על כך שהתפרק לפני החתונה ולא לאחריה...

א) שאלות לאחר ביטול שידוך - יש לשני הצדדים לנהוג בכבוד אחד עם השני, בפרט כשהחליטו לבטל שידוך ואסור לגלות את המניעים לביטול כשיש בכך נזק לצד השני בדרך כלל אם מספרים נעשה נזק לצד השני ולכן יש להמנע לחלוטין מלספר סיבות לפירוק הקשר ורק כשיש אדם אחר שרוצה להפגש ומבקש לברר פרטים ויש לסיבות השלכות להצלחת הקשר או לכישלון, במקרה כזה ממש צריך לעשות שיקול דעת נכון האם יכול לספר ומה לספר, כדי לא להזיק לשידוך של הצד השני. ויש להתייעץ עם תלמיד חכם המבין בהלכות לשון הרע על מנת שידע כיצד לשקול את המילים באופן המועיל ביותר. .

ב) תביעת מתנות לאחר ביטול - החתן רשאי לקבל בחזרה מהמשדוכת את התכשיטים שניתנו לה והיא יכולה לקבל את המתנות שנתנה לו באירוסין כתב בערוך השולחן אבן העזר הלכות קידושין סימן נ ס"ב דאומדנא גדולה היא שלא נתן לה המתנות אלא ע"מ לכונסה אבל אם יתבטלו הנשואין יוחזרו לו המתנות וזהו בכל מיני מתנות של כסף וזהב ותכשיטין וכלים ובגדים שלא בלו ואין חילוק במתנות בין ששלח לה קודם אירוסין לאחר שנתקשרו בשידוכין ובין שנתן לה אחר אירוסין דאין שום טעם לחלק ביניהם אמנם מתנה שנתן לה קודם השידוכין נראה שאינו חוזר לו דזהו כמתנה בעלמא אא"כ אמר מפורש שנותן לה בתנאי שתנשא לו. .

ג) תשלום עבור הוצאות אירוסין וכד' - יש לדון כל מקרה לגופו ולבחון את הסיבות והגורמים לביטול ובמקום שיש מחלוקת בין הצדדים יש לגשת לבית הדין שיעשו פשרה בין הצדדים בדרך כלל המבטל ללא סיבה הוגנת צריך לשלם את ההוצאות, אבל כשיש לו טענת מקח טעות, כגון שנודע על מום נסתר של אחד הצדדים, אינו חייב לשלם את דמי הסעודה ובאופן כללי קשה לקבוע כללים ברורים בדינים אלו שלכל פרט יש חשיבות בקביעת הדין כגון: במנהג אותו מקום ולכאורה יש מקום שהחוזר בו ישלם הכל שהרי הוא גרם לשני לאבד ממונו ואם יש עדים כמה הוציא (כגון קבלות וכד) הרי יצטרך לשלם ויש חולקים על כך שכל איבוד ממון שבעל הממון עושה אותן מדעתו אפילו שנתהוה היזק מתוך זה פטור הא למה זה דומה למוכר זרעוני גינה ולא צמחו דאינו משלם לו הוצאות כמ"ש בח"מ סי' רל"ב וכמו דתניא בתוספתא המוכר כדין לחבירו ונמצאו שאינם טובים ונשתברו חייב להעמיד לו דמי כדין ולא דמי יין שהכניס בהם הלוקח [ראב"ד והגר"א סק"ט] דאין זה עניין להיזק גרמי ולגורם להזיק אבל דעת הרמב"ם דלא דמי לכל הנך שכיון להרויח והוציא הוצאות אבל בכאן לא כיון להרויח אלא להתנהג כמנהג המדינה ולכן חייב החוזר לשלם להשני כל ההוצאות ולכן במקום שיש מחלוקת עדיף לגשת לדין תורה או לדיין מומחה שיעשה פשרה בין שני הצדדים. .

ד) תשלום קנס לבעלי מקצוע ואולם - באופן כללי שני בני הזוג צריכים לשלם את הקנסות לבעלי המקצוע עקב הביטול, אפילו שרק אחד מהצדדים חתום על ההזמנה, אלא אם יש סיבה הוגנת לביטול כמבואר לעיל ובכל אופן יש לדון כל מקרה לגופו ולהתייעץ עם דיין כמבואר לעיל. .

ה) לשלם לשדכן לאחר ביטול - כל עוד לא נוצר קשר בין המשודכים אין חיוב תשלום. אבל כשנעשו התנאים וההתבטל השידוך בלי סיבה הגיונית וללא טענת מקח טעות יש המחייבים לשלם לשדכן עיין ברמא בחושן משפט סימן קפה סעיף י וכתב בערוך השולחן שם השדכן הוא כמו סרסור ואם רוצה שישלמו לו מיד אחר התנאים והבעלים אינם רוצים לשלם עד אחר הנשואין תלוי במנהג המדינה. ויש נוהגים לשלם שדכנות אחר כתיבת התנאים מיד ולכן אף אם נתבטל השידוך אח"כ ואף ששני הצדדים נתרצו בביטולו מ"מ לא הפסיד השדכן שכרו ובמקום שאין מנהג ישלמו אחר הנשואין דעיקר הגמר הוא הנשואין וכתב רבינו הרמ"א דבמקום שא"צ לשלם לו עד הנשואין אם חזרו בהם ונתבטל השידוך פטורים הבעלים מלשלם לו שכרו אא"כ התנו בהדיא שלאחר כתיבת התנאים השדכן יקבל שכרו ואז צריכים לשלם לו מיד אפילו יחזרו בהם ועיין במנחת צבי חלק א סימן יט שהביא כמה מצבים שבהם פטורים או חייבים לשלם לשדכן ונראה שבמקום מחלוקת צריך להתייעץ עם דיין שיכריע בין הצדדים. .

ו) כתב מחילה - היות וכתוצאה מביטול שידוך נגרמת בושה לשני הצדדים לכן ראוי שיפייסו את אחד את השני ויבקשו מחילה בעל פה ורצוי גם בכתב עיין שו"ת תשובות והנהגות חלק ב סימן תרכב .

ז) נוסח שטר המחילה

"אני החתום מטה החתן פלוני בן פלוני (או הכלה פב"פ) מוחל לכלה (או מוחלת לחתן פב"פ) על עלבונו (או על עלבונה) בלב שלם, ומסכים לפוטרה (או ומסכימה לפוטרו) מכל חיוב ושעבוד שבעולם. ובאתי עה"ח, יום.... פב"פ" כתב בשו"ת שרידי אש ח"ג סימן כ"ו שאין נוסח אחיד לכתב מחילה ולכן כל רב יכול לכתוב את הנוסח כרצונו והיינו יכתוב שהכלה או החתן מחלו לצד השני על עלבונם בלב שלם והסכימו לפוטרו מכל חיוב ושיעבוד. והנוסח הנ"ל הובא בשו"ת תשובות והנהגות הנ"ל. מתוך קיצור נחלת שבעה עמ' רפ. ונוסח שטר זה ראוי שיעשו זאת לפני שלושה תלמיד חכמים שישבו כבית דין ויחתמו בפניהם על הנוסח הנ"ל ובשעת הצורך אפשר לשנות פרטים לפי הצורך של בני הזוג שהחליטו לפרק את השידוך ויכולים להוסיף פרטים נוספים בעניין חלוקת התשלומים וכן לגבי החזרת המתנות אחד לשני.

נוסח נוסף של שטר מחילה

אנו החתומים מטה מודים בזה, כי בהסכמת שני הצדדים החלטנו להפריד את קשר השידוכים שבינינו וכל הכספים יתחלקו בנינו כמסוכם.

כמו כן, אנו מצהירים בזאת, כי הננו מוחלים ומוותרים בלב שלם ובנפש חפיצה על כל תביעה מסוג כל שהיא אחד כנגד השני לאחר ביצוע החלוקה כדלעיל, ואין לנו זה על זה כל תרעומת שהיא, והכל מחול לשני הצדדים ואין לנו ולא תהיה לנו כל קפידא זה על זה בין בעלמא הדין ובין בעלמא דאתי.

ומעתה אין שום עיכוב על שני הצדדים לבנות בית נאמן בישראל כפי רצונם על צד היותר טוב. ואנו מתחייבים בזאת לא להוציא דיבה ולעז בכל צורה שהיא זה על זה במשרים ובעקיפין.

וקבלנו כל זה עלינו בקנין גמור אגב סודר בבית דין חשוב דלא כאסמכתא ודלא כטופסא דשטרי

ובאנו על החתום מרצונינו הטוב ללא כל אונס

ביום ______חודש_______שנה__________

והכל שריר וקיים

חתימה צד א' _____ חתימה צד ב' ______

תוכן העניינים

ואהבת כהלכה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה