אור ברסלב
ואהבת כהלכה הכנסת אורחים

ואהבת כהלכה

הכנסת אורחים

ניחום אבלים

כתב השל"ה הקדוש: (של"ה - וירא). מצות הכנסת אורחים בכלל מצות עשה "והלכת בדרכיו", נוסף על שהיא מעלה גדולה ממעלות המידות. וזה לך האות שהאריכה התורה בסיפור הכנסת אורחים דאברהם אבינו ורמזה לנו מענין שכרה. שכל מה שעשה בעצמו לאורחים, עשה הקב"ה עצמו לבניו... והמקיימה, מקיים מצות עשה "והלכת בדרכיו". כי הקב"ה מכניס אורחים בכל שעה ובכל עת ובכל רגע. ואם לא היה מכניס אורחים, ברגע כמימרא היה העולם אבד. כי כל העולם אורחים הם לגבי השי"ת. כי גרים אנחנו, הוא מכניס קיום העולם בשפע שמשפיע עלינו.

גדולה הכנסת אורחים יותר מהקבלת פני שכינה.

מסכת שבת קכז ע"א. שישה דברים שאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא והן: מצוות ביקור חולים, השכמת בית המדרש, הכנסת אורחים, המגדל בניו לתלמוד תורה והדן את חברו לכף זכות. ועיון התפילה.

הכנסת אורחים סגולה לכפרת עוונות

בזמן שבית המקדש קיים, מזבח מכפר על האדם על ידי שמקריב עליו קורבנות. ועכשיו שחרב בית המקדש, שולחנו של אדם מכפר עליו, על ידי שמכניס אורחים לביתו ומאכילם על שולחנו מסכת חגיגה (דף כז.), ורש"י שם. וכתב המאירי (שבת קכז.): לעולם ישתדל אדם בהכנסת אורחים, שאין לך מצוה גדולה מזו. וראה בספר ערוך לנר (נדה כד: ד"ה אכילתו). .

הכנסת אורחים סגולה לבנים

תנחומא כי תצא פרק ב אמרו חז"ל כל מצוה ומצוה נזכר מתן שכרה כגון כבוד אב ואם ושלוח הקן שכתוב בהן אריכות ימים ויש מצות שמתן שכרה בנים, כמו שרה שאירחה את האורחים, ושונמית על שקבלה את אליהו הנביא, וכן כתב כד הקמח אות א' מערכת אורחים רבינו בחיי בספרו יש לקצת מצוותיה של תורה פירות בעולם הזה והפירות חלוקים זה מזה כי יש לזה שכר אריכות ימים וזה עושר וכבוד ולוה שכר פרי מבטן וכן מצינו שמצוה הזאת הכנסת אורחים שהפרי שלה והשכר בעולם הזה הם הבנים שכל הזהיר בה זוכה לבנים שכן מצינו באברהם כי מתחילה היה עץ יבש בלא בנים ואחר שנטע נטוע זו שהמשילה הכתוב לעץ זכה לבנים.

ללמוד את ההנהגות וההלכות

מי שרגיל באורחים צריך ללמוד הלכות "הכנסת אורחים" שלא תצא תקלה על ידו בכבודם ובמעמדם. ויקפיד להתנהג באופן שלא יבואו לידי אי נעימות כגון: שלא ירגישו שמסתכלים עליהם בכל עת שהם אוכלים, ועל מנתם גדולה או קטנה, לא ילעגו על סגנון דיבורם או לבושם, פשוט לתת להם חופש פעולה לגמרי.

ויש מקרים שיש להתייעץ עם חכם אם כדאי וראוי לו להזמין אורחים, כי לא מתאים לכל אחד לארח או להתארח. וגדרי הקדושה והצניעות צריכים להיות עטרה לראשנו.

על בעל הבית לשכוח את טרדותיו ולתת את כל תשומת הלב לאורח. עד כדי כך, שירגיש האורח כאילו הוא בביתו שלו, ולכן צריך בעל הבית לאכול יחד עם האורח, ולא לשבת לידו מבלי לאכול. לגרום לאורח להרגיש רצוי ואהוב, לתת לו הרגשה נעימה.

אף אחד לא אוהב להתארח במקום שבו הוא לא מרגיש בנוח, או שמסתכלים עליו, ולכן כך צריך להתנהג עם האורח עם הכלל הידוע מה ששנוי עליך אל תעשה לחבירך.

הנחיות לאורח ולמארח

למנוע בושה - יש לתת לאורח תחושה שהוא כמו בביתו, ולכן להימנע מלהעיר הערות ולא להתווכח לידו, וכל שכן שלא איתו, על מנת שלא ירגיש אי נעימות.

מארח חכם - מארח צריך להבין את האורחים, ובמקרה שהם רעבים יזדרז בסעודה על מנת שלא ימתינו ויתענו וכן יגיש לפניהם כל צרכי סעודה מבלי לשאול אם רוצים.

בלי שאלות - אין שואלים את האורחים מה הם רוצים לאכול, אלא מגישים להם לאכול ולשתות, להניח לידם מכל מאכל ומשקה, וכמובן לא להכריח אותם לטעום.

סבר פנים יפות - עיקר מצות הכנסת אורחים, היא לקבל האורחים בסבר פנים יפות, כמו שאמרו חכמינו "והוי מקבל את כל אדם בסבר פנים יפות" אם אדם נותן לחברו את כל המתנות הטובות שיש בעולם ופניו זועפות, מעלה עליו הכתוב כאילו לא נתן לו כלום, אבל המקבל את חברו בסבר פנים יפות ונפרד ממנו באוירה נעימה ומכובדת, אפילו לא נתן לו כלום, מעלה עליו הכתוב כאילו נתן לו את כל המתנות הטובות בעולם.

כשרות המאכלים - הידור הכשרות צריך להיות ברור, בפרט שיש המקפידים על הידורים מסויימים ולכן בעל הבית צריך להיות מוכן לכל השאלות ואם ברצונו לארח ישאל לפני כן את האורחים על ההידורים שהם מבקשים שיעשה בשבילם.

ללוות את האורחים - כתוב בחז''ל שגם ליווי האורחים מצוה גדולה ואפילו יותר מהכנסת האורחים, שכך מראה לאורחיו שקשה עליו הפרידה ובאמת הם חשובים לו ולא מחכה לסלקם מביתו.

אחרי הכל

העולם הוא גלגל של תפקידים, פעם אורח ופעם מארח, כל אחד מאיתנו עבר פעם את ההרגשה של "להיות אורח", בין במשפחה ובין אצל חברים בין באונס ובין ברצון, זוכרים את ההרגשה שאיננו רוצים להיות לנטל, ולא לגרום לטורח, וככל שמראים לנו שלא טורחים בשבילנו, ומאירים לנו פנים נעים לנו יותר, וכך צריך לנהוג בזמן שהגלגל מתהפך ואנו כעת המארחים.

צריך לזכור שביתנו הוא למעשה ביתו של הקדוש ברוך הוא, כל מה שבבית הוא רק מהקדוש ברוך הוא, ואנו גם אורחים בעולם הזה, ואם זיכו אותנו מן השמיים ומזמנים לנו אורחים, הרי שאנו חייבים לגרום להם להנאה מהפיקדון שהפקיד בידינו בורא עולם.

חובותיו של האורח

אורח מזמין אורח - מסכת דרך ארץ פרק ז הלכה ט כל תלמיד חכם שמזלזל בנטילת ידים הרי זה מגונה, מגונה ממנו האוכל מלפני אורח, מגונה ממנו אורח מכניס אורח, ואורח מטריח אורח מגונה משלשתן. האורח אינו רשאי להביא עימו אורח אחר, רק ברצון בעל הבית והסכמתו.

התחשבות במארח - האורח ישתדל מאוד שלא יכביד על בעל הבית, ולכן לא יבקש מאכלים או חפצים שיש ספק אם ישנם לבעל הבית,.ואורח המעוניין להביא איתו דברי אכילה ושתיה יאמר לבעל הבית לפני כן מה הוא מביא, כדי שלא יטרח בחינם.

סיגריות - יש משפחות שנסלדות מעשן הסיגריות ולכן כל אורח יבקש רשות לעשן סיגריות, ועדיף שלא יבקש לעשן כדי שלא יגרום אי נעימות לבעל הבית.

ידיים ריקות - מן הראוי שאורחים הבאים להתארח לזמן ממושך כגון לסוף שבוע, יביאו איתם שי קטן או מיני מאכלים וממתקים לקטנים. וכמובן שיקפידו על השגחה מהודרת כדי שהמארחים יוכלו להינות מהשי.

לא לשאול שאלות - אורח אינו צריך לשאול שאלות על עיסוקיו של המארח או על מצב בריאותו או שאר עיניינים אישיים אלא ישאל שאלות נימוס בלבד ואם לא מספרים לא ירבה לחקור...

להתנהג בהתאם - אורחים צריכים להתנהג כמנהג המקום כלומר להתלבש בצניעות (אפשר שבעלת הבית תבקש בעדינות מהאורחים להגיע בלבוש צנוע) וכמובן שלא לבוא בשבת ולא לחלל שבת.

השתתפות בהוצאות - אורח ששוהה מספר ימים מן הראוי שיציע ויתעקש להשתתף בהוצאות השוטפות ולקנות מצרכי סעודה, ובעת לכתו ידע להודות להכיר טובה לאשר היטיבו לו ולברך את בעל הבית ואישתו.

פרטיות המארחים - אורח צריך להישמע להוראות המארח, ולכן לא להכנס לחדרים שלא הורשה להכנס, וכן לא לפתוח ארונות מגרות ושאר חפצים, וכמובן שאין לו לקרוא מכתבים של המארחים.

זהירות מגזל - אסור לאורח להשתמש בחפצים או באוכלים כשלא קיבל רשות מפורשת שמותר לו בשימוש. וכידוע ששואל שלא מדעת נקרא גזלן.

תנאי אירוח - כ' בספר צדקה לחיים אות קמד. " על המארח לשים לב שיש ביכולתו לארח ולא יביא את אורחיו למקום צר מלהכיל בפרט כשמזמין ללינה ויכין מצעים נקיים ושמיכות שיוכלו לנוח ברווח, יניח מגבות נקיות בקרבת מקום, וישמור על נקיות כדי שלא ירגישו דחייה.

הכלל הוא שצריך להבין את נפשו של האורח.

וכדי להצליח בזה צריך להכין את בני הבית המארחים להבהיר להם את מעלת מצוות הכנסת אורחים

ואם חושש שבני הבית אינם מסוגלים לארח או שתנאי הבית אינם מתאימים לאירוח נעים, עדיף שלא לארח כדי שלא לגרום עוול לאורחים ולו...

וכמובן שיש חשיבות לסבר פנים יפות לאורח במס' כתובות קיא ע"ב דאמר ר' יוחנן: טוב המלבין שינים לחבירו יותר ממשקהו חלב, שנאמר: ולבן שנים מחלב, אל תקרי לבן שינים אלא לבון שינים. הרי יש חשיבות גדולה לכך שנותן שמחה לאדם ולא משרה אווירת עצב שכך יצא שכרו בהפסדו. .

דיני הכנסת אורחים

א) מצוה בו - מצוה בו יותר מבשלוחו ולכן ראוי שבעל הבית יטרח הוא ולא יאמר לאחרים שיטרחו בעבור האורחים קידושין לב ע"ב ממעשה דרבן גמליאל מוכח שמצוה בו יותר מבשלוחו וגם שם בגמרא בעמ' מא ועיין עוד בספר אהבת חסד חלק ג בפרק א בהגהה. ובפרט שעל ידי כך לומדים בני הבית כיצד לארח ויש בכך דוגמא אישית. .

ב) סגולה לבנים - מצוות הכנסת אורחים מפורסמת כסגולה גדולה לבנים וזוהי סגולה בדוקה וכל המרבה לארח הרי זה משובח כן כתב באהבת חסד וראייתו ממדרש תנחומא פרשת כי תצא שגם זוכה לבנים עבור מצוה זו אם הוא מוחזק בה. וכן בסגולות ישראל מערכת ב אות לב בשם רבנו בחיי זצ"ל הובא בבית היהודי סוף סימן ב. .

ג) שלום בית - אין לאשה להזמין אורחים ללא רשות הבעל וכן אין לאיש להזמין אורחים מבלי שהתייעץ בתחילה עם אשתו ורק כשיש הסכמה ונכונות על שניהם אפשר לארח אין ראוי לאדם לפגום בשלום ביתו עבור מצות הכנסת אורחים ולכן יתייעץ עם אשתו וכן אשה עם בעלה. ורק לאחר שיש ביניהם הסכמה משותפת כדי שלא ירגיש האורח במתיחות השוררת בבית המארחים ויצא שכרו בהפסדו.ובפרט שהאשה היא מקיימת את עיקר האירוח. וראיתי שיש אומרים שהבעל אינו צריך לבקש רשות מאשתו ויכול לארח בניגוד לרצונה, אבל לענ"ד לא נראה כן היות שכך יצא שכרו בהפסדו, שטורח להרבות שלום ואחוה עם אחרים, ואת ביתו מזניח למחלוקות.ומי יכול להכריע שיש חשיבות גדולה יותר לאירוח מאשר השלום בית. אמנם יש מקרים קיצונים ביותר שיש לעשות שאלת רב, אבל לכתחילה שב ואל תעשה עדיף. .

ד) אדם שאינו מברך - ישתדל ללמדו לברך על כל מאכל ומשקה ובמקרה שיש חשש למחלוקת יעלים עין או שבעל הבית יברך בשבילו פסק בשו"ע או"ח סי' קסט סעיף ב לא יתן לאכול אלא למי שיודע בו שיברך, שיש כאן איסור של לפני עיוור שמאכילו מבלי שיברך, לכן יברך בשבילו על מנת להוציאו ידי חובה. וכבר כתבו אחרוני זמננו בדין זה שיש להזהר שלא לגרום לשנאת חינם בפרט הורים שבניהם חזרו בתשובה ומתארחים אצל ילדיהם וכן שאר מקרים שבהם יכול להגרם חילול ה' ושנאת הדת כתוצאה מכך עיין עוד בילקוט יוסף סימן פט עמ' קנג. .

ה) אורח שבא בשבת - אין להזמין אורח אשר יחלל שבת על מנת לבוא להתארח אלא יש להזמינו לפני שבת ולבקש ממנו שלא יחלל שבת בשביל להתארח והוא הדין ביום טוב ומצוי הדבר בקרובי משפחה שבאים להתארח בסעודה ראשונה וחוזרים לביתם באותו הלילה והמזמינים נכשלים בכך שהם מביאים להם את האפשרות לחלל שבת בשביל הסעודה אבל כשעושה זאת על מנת לקרב את הרחוקים ונותן להם את האפשרות להשאר בביתו ומנסה לעשות את כל ההשתדלות על מנת שלא יחללו שבת, ובכל זאת הם מחליטים לחזור לביתם, אין כאן לפני עיור כיון שאין כאן מכשול היות והאורח יכול להישאר ללון ופעמים רבות הרחוקים מתחזקים מאירוח בערבי שבת או בחגים ועוד שנמנעים מלחלל שבת אצל האורחים כך יש הצלה פורתא, ולאט יחזרו הם לדרך הנכונה. .

ו) אירוח משפחות - כשמארחים משפחות ראוי לשבת בצניעות גברים לחוד ונשים לחוד אבל בקרובי משפחה בקרבה ראשונה אין חיוב להקפיד בכך באחרונים דנו האם אפשר לשבת במעורב בארוחות משפחתיות, ויש דעות לכאן ולכאן בכל אופן החשיבות העליונה היא לשמור על גדרי הצניעות וכאשר יש מציאות של חוסר צניעות יש לנהוג בהפרדה ממש גם בקרובי משפחה. .

ז) מקום ישיבה - יש לבחור לאורח מקום נוח לישיבה שבו יכול לשבת ברוגע ולכן לא להושיבו ליד אשה זרה או ליד ילד קטן המלכלך את סביבתו המארח צריך לרדת לסוף דעתו של האורח ולא להביאו לידי מצבים מביכים ולכן יבחר לו מקום ישיבה נוח, ויקפיד על כללי הצניעות בין איש ובין אשה וכן לא ליד ילדים קטנים שיכולים ללכלך או להפריע את מנוחתו, וכמובן שלא יושיבו ליד אדם אחר שאינו מסתדר עימו. .

ח) אורח המגיע מרחוק - יש לאפשר לאורח לנוח ולהראות לו מקום המקלחת והשירותים וכן לתת לו מצעים נקיים ומגבות על מנת שירגיש בנוח וראוי שיאמרו לו בפירוש שהכל נקי ומוכן לכבודו כדי שיוכל להתרחץ ולהתפנות לצרכיו מבלי שתגרם לו מבוכה וכל שכן לא להביאו לידי כך שיצטרך לשאול שמא יתבייש לשאול חס"ל פ"ח סי"ד. ובפרט שיש שאינם משתמשים במגבת של אחרים, או אינם מרגישים בנוח לשכב על מצעים משומשים, לכן יש להחליף את המצעים והמגבות למכובסים. .

ט) שינה בחדרם של בני הזוג - אין להציע לאורחים לישון על מיטה שאיש ואשתו ישנים עליה ואפילו שהאורח ישן על מיטה אחרת יש להמנע ויש מקילים לאשה וגם כאן יש להזהר שלא לפגוע בפרטיות של המארחים במס' שבת קמ ע"ב אמר רב קטינא: העומד באמצע המטה - כאילו עומד בכריסה של אשה. ופירש"י העומד במיטה של איש ואשתו יכול להכשל בהרהורים ולכן אין לאיש לישון על מיטה שהזוג ישן עליה וכתב בספר אום אני חומה עמ' לז שאפילו להסתכל על המיטה אסור אבל באשה אין איסור .ונראה שאם היא פוגמת בפרטיות של המארחים, היות והיא ישנה בחדר שינה שלהם צריכה להמנע בנימוס, והטעם פשוט. .

י) שירת נשים - אסור לגברים לשמוע שירת נשים ולכן יש לבקש מבנות הבית והאורחות שלא ישירו בקול רם כדי שלא יכשילו את הגברים בשמיעת קול זמר של אשה כמו שפסק בשו"ע אה"ע סי' כא ואסור לשמוע קול ערוה או לראות שערה. והמתכוין לאחד מאלו הדברים, מכין אותו מכת מרדות. וכל שכן שאסור לשמוע קול שירתה כשהיא לידו ומכירה, כמו שכתב במשנה ברורה סימן עה ס"ק יז וזמר אשת איש וכן כל העריות לעולם אסור לשמוע וכן פנויה שהיא נדה מכלל עריות היא ובתולות דידן כולן בחזקת נדות הן משיגיע להן זמן וסת עכ"ל. ולכן צריכות להזהר בכך שלא יבואו להכשיל את הגברים המתארחים בביתם. .

יא) לא לבייש את האורח - יש להקפיד שלא להביך את האורח או לביישו כגון: להסתכל על אופן אכילתו, לעשות לידו דברים המאוסים וכמובן שהבעלי הבית לא יתווכחו לפניו כמו שפסק בשו"ע או"ח סי' קע סעיף ד אין מסתכלין בפני האוכל ולא במנתו, שלא לביישו. ויש למארחים להקפיד שלא לגרום מבוכה לאורחים בפרט בעניני צניעות או שלום בית שהאורח רגיש להתנהגות המארחים ולשיחות שבינהם וחושש שהמריבות הן בגללו לכן יש להמנע כליל מהתנהגות שאינה הולמת את מעמד האירוח. .

יב) מידה כנגד מידה - ידע האדם שגלגל חוזר בעולם ולכן יכבד האורח כמו שהיה רוצה שיכבדו אותו ולכן יעשה את הטוב ביותר בשביל האורח כשם שאדם מתנהג עם אחרים כך יתנהגו עמו וכן כתב באהבת חסד וגלגל הוא שחוזר בעולם כדאמר לה ר' חיא לדביתהו שבת קנא ע"ב. .

יג) ביטול תורה - אם באו אליו אורחים יבטל לימודו ויארחם בכבוד שגדולה מצוות הכנסת אורחים מהקבלת פני השכינה והסתפקתי מה הדין כאשר יש לו שיעור קבוע הרי ביטול תורה דרבים חמור מאוד ולכן נראה שיבקש מאדם אחר שיטפל בהם או שיקח אותם עמו ולא יבטל שיעור תורה לרבים .

מארח טוב

נותן הרגשה לאורח שהוא עושה עמו חסד

שהוא מתארח אצלו

ואילו אורח טוב

מעריך ומוקיר את כל טרחתו של המארח

ומתפלל לבורא עולם שיברך את בעלי הבית

שטרחו בעבורו ועמלו לכבודו

ובהזדמנות הראשונה ישתדל עד מאוד

להחזיר טובה וברכה בבא הימים

לאלו המארחים

הנהגת האורח

א) אורח מזמין אורח - אין לאורח להזמין אורח נוסף לבעל הבית וכן אם לא הוזמן עם ילדיו, לא יביאם כדי לא לגרום טרחה מיותרת לבעל הבית, אלא אם כן בעל הבית ביקש ממנו שיזמין מסכתות קטנות מסכת דרך ארץ פרק ז הלכה ט כל תלמיד חכם שמזלזל בנטילת ידים הרי זה מגונה, מגונה ממנו האוכל מלפני אורח, מגונה ממנו אורח מכניס אורח, ואורח מטריח אורח מגונה משלשתן. וכל זה מפני שיכול לגרום אי נעימות למארחים .

ב) לא להטריח - האורח צריך לשים לב ולהקפיד שלא להטריח את בעל הבית בבקשות מיוחדות שיכולות לגרום לטורח רב או לעלבון לבעל הבית כנ"ל בהערה הקודמת.ומצוי הדבר כאשר האורחים מבקשים מאכל מסויים או בשעות שאינן מקובלות בבית המארחים, או כשיש ילדים קטנים שגורמים טרדה גדולה, לכן צריכים להיות רגישים ביותר שלא לגרום לאי נעימות למארחים. .

ג) להודיע מראש - אין לבוא ללא הזמנה אפילו שמרגישים קרובים מאוד,אלא יש להודיע מראש כדי לא להפתיע את המארחים והלכה זו שייכת גם בקרובי משפחה, מפני שפעמים רבות יצא דבר תקלה בגלל שבאו ללא הזמנה מוקדמת והמארחים לא ידעו כיצד לארח באופן כזה שיהיה די מזון לכולם.והיו מקרים שנגרמו בעיות רבות בשלום בית, כאשר בעלת המשפחה שראתה שבאו אורחים רבים לפני שבת,יצאה לקניות והשאילה מהשכנים והדבר גרם למחלוקת בינה לבין בעלה. .

ד) בלי תלונות - אורח טוב לא מתלונן על מה שהוא מקבל אלא אומר תודה רבה על הכל, ומכיר טובה למארח על כל החסד שעושה עימו כמו שאמרו חז"ל (ברכות נח.) אורח טוב מה הוא אומר, כל מה שטרח בעל הבית לא טרח אלא בשבילי, וזוהי הכרת הטוב.ואילו אורח רע אומר שכל הטרחות שטרח בעל הבית בשבילו ולא בשבילי. ולכן מה טוב שהאורח מכיר את מעלותיו של מארחיו ויודע להכיר להם טובה. .

ה) חושש מכשרות - אורח שמגיע למקום ומגלה שהכשרות שם מפוקפקת יכול לשנות ולומר שהוא מתענה או שאסור לו לאכול על מנת שלא לפגוע בבעל הבית מצאנו שמותר לשנות על מנת שלא לפגוע במארח וכן שמשנים מפני השלום כפי שפסק בשו"ת תורה לשמה סימן שעא "דארז"ל משנים מפני דרכי השלום והא עדיפא להקים דגל התורה ואין לך שלום גדול מזה" עכ"ל.ואם מסופק בדרגת הכשרות ומתבייש לשאול, יכול לבקש את המתכון והסבר מדוייק כיצד עושים את המאכל על מנת לעשותו בביתו וכך יוודא שהכל נעשה כהלכה. ומאידך אפשר לומר שאם יודע שבעלי הבית מקבלים מוסר,וברצונם לשנות דרכם, מה טוב שיאמר להם בדרכי נועם את הדרך הנכונה בכשרות. .

ו) לא להכביד - אין ראוי לאורח להכביד על מארחיו אפילו שמאירים לו פנים. ולכן מיד ברגע שמבחין שיש קושי מסויים בביתו של המארח מחוייב לסיים את ביקורו כתבו בשם הגאון רבי אליהו מוילנא זיע"א שפירש דברי הגמרא 'צל מה שיאמר בעל הבית עשה חוץ מצא" כלומר מה שאתה שומע ממנו מפורש תעשה חוץ מצא שבזה אל תמתין עד שיאמר לך מפורש אלא כאשר יבין מחשבתו של בעל הבית שרצונו בכך שיצא אזי יצא מיד וכן ראיתי שהובא בספר ואין למו מכשול חלק ג עמ' קכ"ה. .

ז) ברכת האורח - מצוה על האורח לזמן ולברך ברכת המזון בקול רם ולהוסיף שם ברכת האורח וגם בן האוכל אצל הוריו אפילו באופן קבוע ראוי שיוסיף ברכה זו כן פסק בשו"ע או"ח סי' רא סע' א אם יש שם אורח, הוא מברך אפילו אם בעל הבית גדול ממנו, וכן ברמב"ם פ"ב דברכות (ה"ז) "ברכה רביעית צריך להזכיר בה שלש מלכיות, וכשמברך האורח אצל בעה"ב מוסיף בה ברכה לבעה"ב וכתב בתשובות והנהגות כרך ב סימן קכב לדייק מלשונם שאורח מחוייב להוסיף ברכה לבעה"ב בברכה רביעית דברכת המזון, ונראה שזהו חיובא מעיקר הדין ושייך לעיקר ברכה רביעית דברכת המזון עכ"ל. וכבר נהגו לברך ברכת האורח בכל אופן אפילו שאינו מברך בקול רם ומוציא את כולם וכן ראוי שהבנים יברכו ברכת אורח על שולחן הוריהם ויקיימו בכך גם מצוות כיבוד הורים. .

ח) לקחת מהשולחן - לאורח יש רשות לאכול כרצונו מכל המוגש לפניו אבל אין לו רשות לקחת מהשולחן ולתת לאדם אחר אמנם בשו"ת נשמת כל חי חלק א סימן נא כתב שבעל הבית לא מקפיד אם יתנו מסעודתו לעני שמבקש דבר מה לאכול או לשתות אבל יש לומר שכל זה כשהבעל הבית נמצא ורואה ומתיר אבל כשאין בעה"ב יודע מכך אין רשות לאורח להוציא מאכלים מהבית .

ט) אירוח בישיבה - אין לתלמיד לארח בישיבה אורח מבלי ליידע את האחראים לכך אפילו שכונותו כדי שיתחזק או כדי שיכנס לישיבה וכתב באור יחזקאל ח"ו עמ' פא וזה לשונו "יש מהבחורים מכניסים אורח לחדרי הישיבה ולחדר האוכל ודומה בעיניהם כאילו ומקיימים מצוות ומכניסים אורחים ואינם יודעים כי גזל בידם. כולם רק בגדר אורחים פה בישיבה, ואין אורח מכניס אורח" עיי"ש. .

י) לעשר מהפירות והירקות ומהתבשילים - כשחושש שלא עישרו את הפירות והירקות יבקש רשות לעשר מהכל ואם אינם מתירים לו יכול לעשר בצנעה ממה שלוקח לצלחתו בלבד ראה מה שכתב בחזון איש דמאי סי' ט ס"ק כב הרי שבעל הבית אינו מקפיד בכך שהוא מעשר בצנעא וגם רק ממה שלפניו כלומר מהצלחת הפרטית של האורח ולא מהקערה המרכזית ויעשה זאת באופן שלא יגרם מחלוקת כגון ישאיר אצלו בפינת הצלחת ויאמר את הנוסח בשקט. .

יא) עשה כל שבעל הבית אומר - על האורח לציית לדברי בעל הבית ולעשות כרצונו בכל ענייני האירוח כגון מקום לינה, אכילה וכו' ובפסחים (דף פו ב) כל מה שאומר לך בעל הבית עשה חוץ מצא. ויש פירושים הרבה על חוץ מצא אבל בשו"ע או"ח סי' קע סעיף ה כתב הנכנס לבית, כל מה שיאמר לו בעל הבית יעשה. .

תוכן העניינים

ואהבת כהלכה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה