אור ברסלב
ואהבת כהלכה עניני שידוכין › כך הוא מספר

ואהבת כהלכה

עניני שידוכין · כך הוא מספר

"טיפים" ליוצאים לשידוכין

כשגיליתי את בורא עולם

חשבתי להחזיר את כל העולם בתשובה

נטוס עם חב"ד נעשה כנסים

ואז הבנתי שזה לא פשוט בכלל

החלטתי אז לפחות שיעורי תורה בכל ארץ ישראל ניסיתי והבנתי שזה קצת מסובך

אז החלטתי לפחות אנסה להחזיר בתשובה

את התושבים בעיר שלי

עברתי מבית כנסת לבית כנסת, צעקתי והתרעתי

ואילו גם אז לא כל כך הצלחתי

אז התמסרתי לשכונה שלי

ארגני חוגי בית הוכחתי ולימדתי

וראיתי ש...לבדי נשארתי

אז החלטתי

לעשות מהפך בבית שלי לחנך את אשתי והילדים

שיחזרו בתשובה שיתנהגו כמו בני אדם

ומהר מאוד הבנתי שגם זה בלתי ניתן להשגה

אז החלטתי הפעם לא אוותר

קודם כל אני אשתנה אתנהג באיפוק

לבלום לא להעליב ולא להתפרץ

לשמור על כבודם של אחרים

ופתאום ראיתי שסביבי כולם לטובה משתנים

דיני שידוכין

א) דעת ההורים - ראוי שלפני שמציעים שידוך לילד מתייעצים עם הוריו על מנת שהם יבחנו את ההצעה לפני שיגישו אותה לאחד מהילדים אע"פ שבדרך כלל הורים מכירים את ילדיהם באופן הטוב ביותר, והם היודעים בבירור איזה סוג של שידוך עדיף לילד, מכל מקום יש מקרים שההורים והילדים בעלי השקפה שונה מה שגורם לרצונות ועדיפויות שונות. ולכן יש פעמים שאין השקפתם כהשקפת הילד כגון הורים שאינם שומרי תורה ומצוות לעומת ילדיהם שחזר בתשובה ולכן יש לבדוק כל ענין לגופו. .

ב) שידוכים בשבת - מותר לדבר עם שדכן או עם הורים על שידוכים בשבת ואפילו לקבוע פגישה בין בני הזוג בשבת או לאחר השבת כיון שזהו צורך מיצוה כמבואר בשו"ע או"ח סימן שו סעיף ו. ומותר אפילו לדבר עם השדכן שיחפש הצעה טובה שכל זה נחשב למצוה. .

ג) תמונה של משודכת - מותר לבחור להסתכל על תמונת המשדוכת לצורך פגישה עבור כוונת נישואין, ויש שהתירו אפילו לאביו של הבחור להסתכל, על מנת להתאימה לבנו, אבל הסתכלות אחרת אסורה במס' קידושין מ"א ע"א אמר רב יהודה אמר רב אסור לאדם שיקדש את האשה עד שיראנה שמא יראה בה דבר מגונה ותתגנה עליו ורחמנא אמר ואהבת לרעך כמוך וכן פסק הרמב"ם בפרק כא מהלכ' איסו"ב הלכה ג' דמותר להסתכל בפנויה ולבדקה כדי שיראה אם היא נאה בעיניו לישאנה ואין בזה צד איסור וכן נפסק בשו"ע אבה"ע סי' כ"א סעי' ג' וכתבו אחרונים שכל ההיתר הוא הסתכלות רגילה אבל ודאי שאסור להסתכל במקומות המכוסים או לשם תאווה וכתב מהר"י פלאג'י בספר יפה ללב סימן כא סק"ח דההיתר להסתכל לצורך נישואין הוא לא רק לאדם שרוצה לשאת אותה לעצמו אלא גם לאדם אחר, כגון שרואה אותה אם מתאימה לבנו או לאחיו, וכמובן צריך להשמר שלא יהנה, וירגיש בליבו שעושה זאת בעל כרחו וכן הובא בספר משנת יהשוע. .

ד) אינו מעוניין בפגישה - אין לדחוק ולהכריח להפגש כשאחד מהצדדים אינו מעוניין בכך וכמובן שאין צריך לבקש ממנו סיבה או תירוץ להחלטתו שיש בכך חשש לשון הרע, ובמקרים שיש בכך תועלת יתייעצו עם תלמיד חכם כיצד להתנהג כתב בספר חסידים סימן תקיד כתיב (בראשית כ"ד מ"ט) ואם לא הגידו לי ואפנה על ימין או על שמאל זה מודיענו מי שמשדך באשה אם אינה רוצה להנשא לו ואמרו לו אין אנו רוצים מיד יפנה לדבר באשה אחרת. וכשנותן סיבה מדוע אינו מעוניין יש בכך הוצאת לעז ושם רע, כגון שאומר שהיא "לא יפה" או "אינה חכמה" אחרים שומעים ומעבירים את המידע הלאה. .

ה) בירורין ראשונים - לפני הפגישה הראשונה יש לברר קווי התאמה כלליים כגון: השקפה, עדה, גיל, רמה רוחנית ורק אחר כך ניגשים לפגישה. ויש חשיבות גדולה למוסרי המידע שיאמרו את האמת לאמיתה בין לטובה ובין לרעה צריך לדעת שאדם שמשקר על אופיו של המשודך אפילו לטובה הרי הוא מזיק לשני הצדדים בפרט כשהאשה רוצה אדם למדן והוא אינו כזה או שהוא רוצה אשה צנועה והיא אינה כזו והשוני הזה יגרום למחלוקת בין שני הצדדים ונמצא שהממליץ קלקל לשניהם ובגללו שניהם יצטערו. .

ו) פגם במידות או יראת שמיים - היודע שאחד מבני הזוג לקוי ביראת שמיים או במידות באופן שיכול לגרום נזק לשני, יתייעץ עם תלמיד חכם כיצד להעביר את הפרטים כראוי לפעמים שהשכנים יודעים על התנהגות מסויימת של אחד מהצדדים כגון חוסר צניעות או התפרצויות של כעס וזעם, וכן כשחבר יודע על תופעה מיוחדת שיכולה לגרום לבעיות גדולות בשלום בית, מצוה עליו לומר זאת לאחד הצדדים על מנת שישקלו היטב את ההצעה. .

ז) לגלות "הכל" בפגישה ראשונה - מטרת הפגישה הראשונה היא רק אבחנה חיצונית של מראה סגנון לבוש או סגנון דיבור וכד' וכן להרגיש שיש תקשורת ושיחה בין השניים ובשלב זה אין צריך לספר על בעיות רפואיות ואישיות וצריך להתייעץ עם תלמיד חכם מה לספר וכיצד, היות והמציאות מוכיחה שהרבה פעמים לאחר פגישה ראשונה הצדדים אינם רוצים להיפגש שוב בגלל מראה חיצוני לכן אין צריך לחשוף בפגישה הראשונה את כל הפרטים האישיים אלא רק בפגישה השנייה שיש רצון מסויים להמשיך להיפגש. .

ח) מספר פגישות - אין אפשרות להכיר את האדם על כל תכונותיו, כל עוד לא הגיע לנסיונות החיים, לכן אין מספר מוגדר של פגישות אלא יש להתפלל אל ה' שיתן בלב עצה טובה והחלטה נכונה ריבוי הפגישות אינו הבטחה לכך שמכירים אחד את השני היטב וראייה לכך היא בעולם שאינו שומר תורה ומצוות ששם יש המון זוגות שנפגשים שנים רבות וכעבור זמן מועט לאחר החתונה מתגרשים. והסיבה לכך היא שלפני החתונה הכל עושים "הצגה" בפגישות, אופן הדיבור והלבוש הכל מותאם וכן יש הבדל עצום בין החיים לפני ההתחייבות של חיי הנשואין לבין כשיש התחייבות אחד לשני. .

ט) התנאים להמשך - כשמוצאים התאמה ראשונית בין הצדדים כגון: מראה חיצוני, השקפה, שאיפות דומות ומטרה משותפת, אפשר להמשיך בפגישות תכונות אלו של מראה חיצוני ושל השקפה, שאיפות וכד' נחשבות כגורם מכריע להמשך הקשר בין הבני הזוג ושאר הדברים מהווים כגורם משני שאפשר לשנות או להשתנות בהתאם כיון שאין שום אמצעי להכיר את האדם על בוריו לפני החתונה אלא רק לברר את הדברים המפורסמים שאין אפשרות להסתירם וכן התאמת שאיפות לשני הצדדים. .

י) מתן תשובות - את ההחלטות לגבי המשך הקשר יש להעביר לשדכן ששידך בין בני הזוג ויש לתת תשובות ברורות ומיידיות כדי לא למשוך את הצד השני שלא לצורך כשהשדכן נותן את התשובה לצד השני יש בכך יתרון, שהצדדים פחות נפגעים מדחיה וכן יכולים לבקש להתמקד על תחום מסויים שאותו רוצים לברר, והשדכן כעין מגשר בין הצדדים ובכל אופן כשהתשובה שלילית מוטלת הליהם החובה לתת תשובה ברורה ומיידית לצד השני היות ויש להם הצעות אחרות ולכן יש חשיבות גדולה למתן התשובה לשדכן. .

יא) קלות ראש - השיחה צריכה להיות רצינית לחלוטין ולכן יש להמנע לחלוטין מקלות ראש וליצנות בזמן השיחה על מנת שלא להגיע לידי חטא ועבירה המשנה באבות פרק ג משנה יג רבי עקיבא אומר שחוק וקלות ראש מרגילין לערוה ויש להזהר ביותר בפרט בין הצדדים שיושבים בפגישות ויש למנוע מלהגיע לידי רגעים של שחוק וקלות ראש שיכולים להוביל לידי חטא. וכבר שמענו על מקרים שאחד מבני הזוג התבדח והשני הרגיש שהוא צוחק עליו והשידוך כמעט והסתיים, או שאחד הצדדים צחק על תכונה מסויימת והתברר שהצד השני יש לו את אותה תכונה ונפגע מכך. .

יב) כבוד הצד השני - בכל מקרה שמודיעים על הודעה שלילית יש לעשות זאת באופן העדין ביותר על מנת שהצד השני לא יפגע אמנם בפגישה הראשונה והשניה אפשר להעזר בשדכן אבל לאחר מכן יש לעשות את ההשתדלות המירבית כדי שהצד השני לא יפגע בפרט כשהשידוך היה בשלב מתקדם. .

יג) בת כהן לישראל - ישראל הרוצה להתחתן עם בת כהן יקבע לעצמו עיתים לתורה ויראה ברכה בזיווגו בטור ובשולחן ערוך באבן העזר (סימן ב' סעיף ח'): עם הארץ לא ישא כהנת, ואם נשא אין זיווגם עולה יפה, שתמות היא או הוא במהרה, או תקלה תבא עליהם. אבל תלמיד חכם שנושא כהנת הרי דבר זה נאה ומשובח, תורה וכהונה במקום אחד. וכתב בשו"ת יחווה דעת חלק ה סימן סא אין לישראל לישא בת כהן אלא אם כן החתן ירא ה' מרבים, וקובע עתים לתורה, וכל שכן אם הוא לומד בישיבה באופן קבוע, אף על פי שהוא עדיין אינו בגדר תלמיד חכם. .

יד) הפרשי גילים - אין מניעה להיפגש עם אשה מבוגרת ממנו בשנים וידוע על תלמידי חכמים גדולים שהאשה היתה מבוגרת מהם בשו"ת וישב הים י"א סי' נ' כתב שלא מצאנו בדברי רבותינו או במדרשים שום גילוי שיש קפידא שישא אדם דוקא אשה הצעירה ממנו וממילא גם בספרי הפוסקים לא נמצא שום זכר לאזהרה זו מובא שהיו מקרים רבים שהאשה היתה מבוגרת ומובא בשם הרב שך שרעיתו היתה מבוגרת ממנו בארבע שנים וכן בספר מנהג ישראל תורה עמ' לח בשם ספר כרם שלמה הביא ראיה שהאיש יכול להיות צעיר מאשתו וכן הובא בנתיבי השידוך פ"א ס"ח. .

טו) שקר כדי למנוע בושה - כשרוצים להפסיק את הפגישות מבלי לפגוע בצד השני אפשר לעשות זאת על ידי סיבה צדדית שאינה קשורה לתכונות האופי או היופי וכד' כדי שאף אחד מהצדדים לא יפגע ומותר אפילו לשקר בשביל שלא יגרם עלבון כגון לומר שאנו בעלי השקפה שונה, או שרוצה להיות אברך כולל או להיפך. וכן לגבי דרישות האשה מהבחור שנפגשת איתו ע"ע בתתן אמת ליעקב שאלה צא וכן בספר ניב שפתיים עמ' סה שכתב שאפשר לשנות כדי למנוע בושה מחבירו, והוא הדין לנד"ד שרוצה למנוע בושה מהמשודכת ובפרט שלא רוצה שיצא עליה שם רע והעולם יתחיל לשאול אותו שאלות על אופייה וטיבה וכן הדין כשהיא רוצה לבטל שידוך. .

טז) מום אצל חתן או הכלה - היודע בוודאות שיש מום או חולי לחתן או לכלה, שבוודאי יגרמו נזק בעתיד, חובה עליו ליידע את המשפחה על מנת שלא יגרם לזוג עוגמת נפש. ובכל מקרה יתייעץ עם תלמיד חכם כיצד לעשות זאת התורה סמכה "לא תעמוד על דם רעך" ל"לא תלך רכיל" לומר שמותר ומצוה להיות כרכיל כשהוא להציל את חברו כגון שיש לאחד הצדדים חסרון עצום שהצד השני איננו יודע זאת. או כשמכיר את שני הצדדים בוודאות ויודע שיגרם להם נזק אחד לשני בשידוך ואם יש לו ספק יתייעץ עם תלמיד חכם שמבין בנושאים אלו עיין בזרע חיים עמ' תלו. .

יז) בעלי תשובה - כשזוג בעלי תשובה משתדכים צריכים לספר על עברם אחד לשני בכלליות ואינם צריכים לפרט את החטאים שנכשלו בהם ויכולים להשתמט ולא להשיב במדוייק, אלא אם כן היא בעלת תשובה והוא בחור ישיבה שחטאיה יגרמו לו לבטל את השידוך אין חובה על הצדדים לגלות את חטאי נעורים אלא בדברים שיש להם השלכות על העתיד וכן כשידוע שאחד מהצדדים היה מבטל את השידוך מחמת מעשה שעשו בעבר כגון: שכבר אינה בתולה ונפגשת עם בחור ישיבה מבטן ומלידה שנושא אותה לאשה על שעת שהיא בתולה. במקרה כזה חייבת לספר לו אך יכולה לשנות ולומר לו שנאנסה ועשתה זאת מבלי רצונה ומתחרטת על כך מאוד, אבל כשהיא משתדכת עם חוזר בתשובה שגם הוא בעברו חטא בחטאים כאלו ואחרים, אינה חייבת לספר לו כשהוא יודע שהיא בעלת תשובה שזהו כדבר מפורסם וגלוי שבעולם החופשי אין מקפידות להשמר בכך וכשמסכים להפגש עם חוזרת בתשובה הרי מניח בדעתו שנכשלה עם גברים אחרים ועל דעת כן נפגש איתה אלא אם כן שאל אותה בפירוט וגם כאן יכולה לשנות ולומר שאנסו אותה לכך או שהיתה מבלי דעת ומתחרטת על כך מאוד. .

יח) בעלת תשובה וכהן - רווקה שנכשלה עם אחרים מותרת לכהן, אבל אם נכשלה עם גוי או גר שלא התגייר כהלכה אסורה לכהן (ואינה חייבת לספר את הסיבה האמיתית שהיא אינה מעוניינת בשידוך) ואפילו מסופקת אם נכשלה עם גוי לא תפגש עם כהן, כיון שפסק בשולחן ערוך אבן העזר הלכות פריה ורביה סימן ו סעיף ח וט' מבואר שהנבעלת לגוי אסורה להנשא לכהן וגר שיש ספק בגירותו הרי יש להחמיר כאן אלא במקרה שכבר השתדכו ואין אפשרות לפרק את הקשר, יש להתייעץ עם תלמיד חכם המבין בהלכות אלו כיצד לדון את הזוג. .

יט) איסור נגיעה - יש איסור נגיעה בין בני הזוג עד החופה והקידושין ואין להקל בזה כלל וכלל והמקילים בזה לא רואים ברכה בזיווגם אלא אם כן עשו תשובה שלימה על כך והפסיקו כליל עם מנהג מקולקל זה כתבו אחרונים שאשה פנויה שהיא נדה מכלל עריות היא וגם בתולות דידן כולן בחזקת נדות הן משיגיע להן זמן וסת. ולכן יש איסור נגיעה בכל אשה שאינה נשואה וכמובן שכל עוד שאינה נשואה אסור לה ללכת לטבול ויש להזהר בכך מאוד בפרט בימים שלאחרי האירוסין שיש הרגשה של קירבה מסויימת. והדברים פשוטים ומבוארים ארוכות בספרי האחרונים. וכתב בספר משנת יהשוע: "איסור גמור לנגוע במשודכתו אפילו שלא לשם חיבה, ולכן יש להזהיר את החתן והכלה שישמרו בכל משמר שלא להכשל ח"ו בנגיעות. וכן גם הכלה אסור לה לגעת במשודך לה שמכשילתו באיסור נגיעה ומיהו אם משודכתו נפלה ברחוב וכדו' אז הדבר תלוי אם באמת יכולה לקום מעצמה, ברור דאסור לעזור לה להקימה. אבל אם אינה יכולה לבדה ששברה את הרגל וכדו' ידאג שיבואו לעזור לה, ואם אין שם אף אחד נראה שיכול להקל בנגיעה ע"י דבר אחר ונסתמך על שיטת הש"ך דהקל בנגיעה ממש שלא בדרך חיבה ואם הדבר הוא בגדר סכנה וההצלה מוטלת רק עליו א"כ מותר ואף חייב להקימה ואם לא עוזר לה הרי הוא חסיד שוטה וכשנאלץ לעזור במקרה כזה ישתדל מאוד לא להנות מזה. .

כ) צביעת שיער \ עדשות צבעוניות - מותר לאשה להתייפות לפני פגישה וכן לצבוע את השיער ולהתקשט ואין בכך הטעייה של הבחור כל עוד שאינה מכסה מום מותר לאשה להתקשט ואין בכך פגם שלא מבטלים שידוך בגלל צבע עיניים או שיער וידוע ומפורסם הדבר שנשים טבען להתקשט ולהתייפות ואין בכך אונאה היות וכך היא דרכה של אשה, להתקשט ולהתאפר והבחור מביא זאת בשיקוליו האישיים לבחירתו ולכן אין בכך עילה לבטל שידוך וכל שכן שהיא יכולה להמשיך לצבוע גם לאחר הנישואין. .

כא) צביעת שיער לאיש - לכתחילה אין היתר לאיש לצבוע שערו לשחור אבל כשגילו צעיר והלבינו שערותיו ונראה בו כמום יש לו על מי לסמוך יש אחרונים שהקילו במקום צער כאשר עושה הדבר לשם שידוכין ובאופן שהשיער הלבן נראה כמום עיין שו"ת אגרות משה חלק יו"ד ב סימן סא שכתב אם כוונת צביעתו הוא לא ליפוי אלא כדי שיקבלוהו למשרה באופן שאין איסור אונאה כגון שיודע שיעשה המלאכה כצעיר מסתבר שיש להתיר שמותר אפילו לכתחילה וכן בשו"ת ישכיל עבדי חלק ח' סעיף י"ז אות ז' כתב שלפי דברי מרן מותר לגבר לצבוע שערותיו למטרת שידוכין עיי"ש. וכן ראיתי שכתב בשולחן שלמה סימן שמ הלכה א שהתיר למטרת שידוכין במקום שמתבייש ע"ע, בשו"ת מנחת שלמה מהד"ת ח"ב סי' פ"ו, וכן בשו"ת משפטי עוזיאל כרך ב - יו"ד סימן כה שלימד שהגדרת איסור "לא ילבש גבר" הוא כל דברי התנאות שהם מיוחדים לנשים, אבל דבר שהוא נהוג לכל אדם אנשים ונשים אין בו משום לא ילבש. וכן כתב הר"ן לענין הסתכלות במראה, דבמקום שרגילים האנשים לראות כמו הנשים שרי ע"כ ואם כן כיום שהמנהג של הרבה מגברים לצבוע שערותיהם שוב אין כאן איסור לא ילבש. וכן בשו"ת שרידי אש חלק ב סימן מא שכן האנשים בזמננו נוהגים כן. בשו"ת מחנה חיים ח"ב יו"ד סי' ל', ושו"ת אבני זכרון ח"ג סי' ל"ט ומנחת פתים יו"ד סי' קפ"ב ושו"ת בית היוצר יו"ד סי' מ"ה , ושו"ת מנחת יצחק ח"ו סי' פ"א. .

כב) פאה נוכרית - רווקה המשתמשת בפאה נוכרית כדי לכסות מום בשערותיה צריכה לספר זאת לחתן בפגישות המתקדמות לפני התנאים כתב בשו"ת שבט הלוי חלק ו סימן רה דכל המומין הפוסלים בכהנים פוסלים בנשים לכן צע"ג להקל בזה מיהא הא ודאי אפשר ליעץ דלא תגלה בפעם ראשונה ושניה עד שאולי ירצה בה רק אח"כ תגלה לו לפני קשרי השידוכין ולא יכול לטעון אח"כ אחרי קידושין כלום. .

כג) פריה ורבייה - יש חיוב על כל אחד מהצדדים להודיע לשני על בעיות פריון, ובמקרים כשיש חשש יכולים לדרוש אחד מהשני אישורים רפואיים שהכל תקין ויתייעצו עם תלמיד חכם איזו בדיקות מותרות ובאיזה אופן אמנם אצל האשה הבדיקות מבחינת ההלכה מותרות אבל בדיקת פריון לאיש צריכה אישור הלכתי כיצד לעשות זאת באופן שהתירו בשעת הדחק, וצריך ליידע את הכלה או את החתן בכל התשובות וההשלכות שלהן, אחרת יכולה לטעון שיש כאן מקח טעות. .

כד) פרסום שידוך - מקובל בין המשפחות שלא מפרסמים את עניין השידוך עד ה"וורט" או היכרות המשפחה והמפרסמים את השידוך מבלי רשותם הרי עוברים על איסור רכילות ולעיתים גם על לשון הרע שאין הברכה שורה אלא על הדבר הסמוי מהעין ולכן ככל שהתהליך נעלם מעיני הבריות כך הברכה שורה בו וכשבני הזוג מקפידים לא לספר דבר מסויים, אז המספר את הדברים עובר על איסור רכילות, כיון שעדין אין הדבר מפורסם. .

כה) רגשות - אין להפעיל רגשות אלא להתייעץ עם אנשים שמבינים הורים ומשפחה וכד' וסוף האהבה לבוא עם הזמן מצוי בעולם החופשי מושג של אהבה ממבט ראשון וזהו שקר גמור היות וישנה תאווה ממבט ראשון ואין אפשרות לאהוב אדם שלא מכירים באופיו אלא רק במראה החיצוני ובודאי שזוהי התאווה ששולטת על האדם ונותנת לו להחליט בהתאם לרגשותיו ולא מה שהוא צריך באמת. לכן יש להתייעץ עם מבינים בדבר על מנת לקבל הכוונה מדוייקת בעניין השידוך. .

כו) תשלום לשדכנים - יש לשלם את התשלום לשדכן שלא יגרם לו צער ולהציע תשלום גם לקרובי משפחה שעשו את השידוך מכיון שאי תשלום לשדכן יכול לגרום לבעיות בין בני הזוג כתב בשו"ת תשובות והנהגות חלק ג סימן תנז, שאין לקפח שדכן ולמנוע מלשלם לו את שכרו כראוי. וידוע שלפעמים יש לזוג צרות ל"ע או אין להם ילדים וחולין, הסיבה מאחר שלא קיבלו השדכנים המגיע להם ולכן ראוי לשאול רב ולשלם על פיו כשיש בזה ריב. .

תוכן העניינים

ואהבת כהלכה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה