חובות המעסיק · כתב החפץ חיים באהבת חסד
כשאדם מצער אדם אחר בתשלומי משכורתו ואינו משלם כפי שמגיע לו הקדוש ברוך הוא בעצמו עושה לו דין והוא הדיין והוא העד, וממהר להנקם מהעושק שכר שכיר.וכך מגיעים ההפסדים....
ט) תשלום במזומן - יש לשלם לעובד תשלום במזומן ולא בשווה כסף או בצ'קים דחויים, אלא אם סיכמו אחרת לפני תחילת העבודה. שו"ע סימן של"ו סעיף ב' השוכר את הפועל לעשות בשלו או ללקט דבר של הפקר אינו יכול לומר לו טול מה שעשית בשכרך ע"כ ואע"ג דבכל מקום קיי"ל שווה כסף ככסף שכירות הפועל הוא דווקא בכסף ונאמרו בזה כמה טעמים רש"י ב"מ דף קי"ח כתב דהטעם הוא שבפועל כתיב "בל תלין" שכרו מאי דאתני בהדיה משמע והיינו שמכיון שקצץ עמו בכסף הרי התנה עמו שישלם לו בכסף ולא בשווה כסף וברשב"א שהובא בשיטמ"ק שם בטעמו השני משמע דלאו משום שקצץ עמו אלא מפני שסתם שכירות הוא בכסף וכן משמע בש"ך סימן של"ב ס"ק י"ח ובפת"ש סימן של"ו סק"א כתב בשם הרשב"א בטעמו הראשון שהטעם הוא מפני שהפועל צריך למזונות לערב ואם יצטרך לטרוח ולמכור אפשר שימות בינתיים ברעב וטעם זה שנצרך למזונות כתב גם בספר החינוך מצוה ר"ל כן הובא במשפט הפועלים עמ' תכג. .
י) פיצויים - כשהחוק מזכה את העובד בקבלת פיצויים, אסור למעסיק לעכב את המגיע לעובד. אלא אם התנה עמו בתחילת העבודה שמוותר על הזכות לפיצויים אמנם על פי החוק יש חיוב על המעביד לשלם פיצויים לכל עובד שמגיע לו על פי החוק אבל כשהעובד מוותר על הזכות קבלת הפיצויים, אין חיוב לשלם אבל ההגינות מחייבת שכן ישלם בכל מקרה מדיני ועשית הטוב והישר. .
יא) שכר שדכנות - אסור לעכב שכר שדכנות ואם מסופק אם חייב לשלם לשדכן יתייעץ עם תלמיד חכם שמבין בהלכות אלו עיקרי הדברים מובאים ברמ"א שו"ע חו"מ סי' קפה סעיף י. .
יב) טיפ לעובד - אם מנהג המקום לשלם עבור שירות, שאינו כלול בשכר העבודה, צריך לתת. אבל אם אין מנהג לתת טיפ בנוסף, אין חיוב לתת. והכל לפי הסיכום ההתחלתי בדרך כלל תנאים בין עובד למעביד צריכים להיות כתובים ומוסכמים, לפני התחלת העבודה ובינהם נושא ה"טיפ" שניתן על ידי הלקוח , אבל אם לא סיכמו בינהם אז הולכים לפי מנהג המדינה.ובזמננו אין מנהג קבוע, אלא בכל שירות יש כללים מסוימים, כגון סבלים, או מלצרים, ולכן לפני שמזמינים שירות יש לבדוק את כל הפרטים על מנת שלא ניכשל בדיני ממונות. .
יג) תשלומי ביטוח לאומי - המעסיקים בביתם עובדי משק בית, או מטפלת, או מנהל תחזוקה, באופן קבוע צריכים לדעת שעל פי ההלכה עליהם מוטלת החיוב לבטח אותם בהתאם לחוק על-פי החוק חלה על המעסיק חובה לדווח על פרטי העובדים המועסקים במשק בית. אי-דיווח של פרטי העובד נחשב כאילו המעביד לא מילא את חובתו, ועלול לפגוע בזכויותיו של העובד בביטוח הלאומי, גם אם שולמו בעדו דמי הביטוח. .
יד) ביטול זמן של עובד - אסור למעסיק לבזבז את זמנו של הפועל. ומצוי הדבר שמזמינים איש מקצוע ונותנים לו להמתין עד שמתפנים אליו, אבל אם משלמים לו עבור ההמתנה אין בכך כלום נתיבות שכיר לח סעיף כח ונראה שאם הוא משלם לו גם עבור שעות המבוטלות, אינו נחשב לגזל ובזבוז זמן כיון שמשלם לפועל על כך. אבל אם מעכבו ללא סיבה הרי הוא גוזל ממנו את זמן פרנסתו. .
טו) להעמיד פועל בניסיון גניבה - אין להביא פועל לנסיון של נאמנות כדי לבדוק האם הוא גונב, אלא אם כן יש סברא לחשוד בו, או כשהעבודה דורשת אדם אמין ביותר בספר דיני ממונות לרב בצרי (ח"ד ע' י') פסק על פי שו"ת תורה לשמה (סימן תז) שאסור לאדם להעמיד את חבירו בניסיון, שמא החבר אכן יתפתה ויחטא, ונמצא שזה שהעמידו בניסיון עבר על האיסור "ולפני עיור לא תתן מכשל" (ויקרא יט, יד). אולם בשו"ת 'עשה-לך-רב' (ח"ז עא, ק) הביא את דעת הישכיל עבדי חלק ז סימן מד סעיף יז שפסק שמותר למעביד להעמיד את פועליו בניסיון כדי לבדוק את מידת אמינותם ואם בכל זאת רוצה לנסות את העובד, יפקיר את המעות כדי שלא יכשל בגניבה. .
טז) העברת מידע - מתווך המוסר לפלוני ידיעה מסויימת והזהירו שלא ימסור ידיעה זו לאחר אסור למקבל הידיעה להעביר ידיעה זו לחבירו ללא רשותו של המתווך בשו"ת משנה הלכות חלק ז סימן רפ דן בנושא וכתב אם מתנה אתו שאסור לו למסור המידע ודאי שאין לו להגיד כ"כ בספר הלכות מתווכים עמ' רעט. והוא הדין לשדכן. .