חובות המעסיק · דיני חובות המעסיק
א) הלנת שכר - כל פועל שעובד אצל אדם כגון: חשמלאי, טכנאי, שמר טף, שעשה את מלאכתו ומבקש את שכרו יש מצוה לשלם לו את השכר בזמן. והמעכב את השכר עובר על איסור "בל תלין" חו"מ סי' שלט ס"א מצוה לשלם שכר שכיר בזמנו ואם אחרו עובר בלאו דלא תלין פעולת שכיר או בלאו דלא תבא עליו השמש וה"ה אם השכיר לו בהמתו או השכיר לו כליו. .
ב) עושק שכר שכיר - כל שאינו משלם משכורת או אינו משלם תשלום מלא אפילו החסיר שקל אחד, הרי הוא עובר על איסור עושק שכר שכיר כן פסק שם בשו"ע סעיף ב וכל הכובש שכר שכיר כאילו נוטל נשמתו דכתיב "ואליו הוא נושא את נפשו". אם כובש שכרו לגמרי, ואין בדעתו לפרוע לו ואפילו אם מחסר לו רק פרוטה אחת ממה שנתחייב לו, עובר עוד על מה שכתוב בתורה ''לא תעשק את רעך ולא תגזל'', דגם זה הוא בכלל גזל, כדאיתא בגמרא (ב"מ קי"א), והוא פסול לעדות מן התורה עבור זה. דאיסור עושק שכר שכיר הרי הוא בכלל גזל, ולאו דגזל הרי הוא על שיעור פרוטה. כ"כ באהבת חסד ח"א סוף פרק עשירי. .
ג) זמן התשלום - כשנגמרה שכירותם ביום מצוה לפרעו עד סוף היום ושנגמרה שכירותם בלילה מצוה לפרעו עד סוף הלילה. ואם לא פרעו עובר בלאו ועשה עיין שם בשו"ע וכן כתב שם בערה"ש היה שכיר לשעות אם כלה שכירותו ביום יש לו תשלום כל אותו יום וכן אם כלה מלאכתו באמצע הלילה יש לו תשלום כל אותו הלילה ואם לא שילם לו עד הבוקר עובר על לא תלין ומטעם זה אם היה שכיר לשבוע או שכיר לחדש או לשנה דאינו עובר עד הזמן שקבע עמו תלוי בהזמן שיצא אם כלות זמנו היה באמצע היום גובה כל אותו היום, ואם לא שילם לו עובר על ביומו תתן שכרו ועל לא תבא עליו השמש ואם יצא בלילה גובה כל הלילה, ואם לא שילם לו בסוף הלילה, עובר בבל תלין. .
ד) כשאין לו מעות - כשאין למעסיק מעות כלל ואינו יכול ללוות מאחרים אינו עובר על איסור בל תלין, ולכתחילה לא ישכור פועל כשיודע שאין לו לשלם מדיני בל תלין שאינו עובר על זה אלא אם כן המעות מזומנות אצלו וכמבואר בשו"ע חו"מ סי' שלט סעיף י, אולם פשוט שאם יש לו רק חלק מהתשלום ולא נותן לו, עובר על איסור בל תלין, שהרי סוף סוף יכול לתת לו חלק מהכסף. ובאהבת חסד (פ"ט סעיף ז) כתב שאם אין לו מעות ויכול למצוא מעות ללוות שצריך ללוות כדי לשלם את השכר. ובנתיב החסד (ס"ק כא) הביא מדברי הגמ' (מנחות מ) בשם רב קטינא שמענישים אדם על עידנא דריתחא. מבואר בדברי שו"ע הרב (הובא בפת"ש סי' שלט סק"ח) שממידת חסידות ללוות ולפרוע לשכיר בזמן בפרט אם הוא עני כדי שלא יצטרך לבריות. .
ה) כשאינו מבקש שכרו - כשהפועל אינו מבקש את שכרו או שהוא מודיע שהוא מוחל על התשלום או כשסיכמו מראש על מועד התשלום, הרי אין כאן איסור של בל תלין כן איתא בגמרא ב"מ קי"ב יכול אפילו לא תבעו, תלמוד לומר אתך לדעתך [ולא מדעתו, רש''י], היינו דמדלא תבעו, מוכח שמדעתו הוא, ונתרצה לזה ומרשהו שיהיה שכרו בידו עד אחר הזמן. ונראה לי פשוט, דאף אם לא תבעו בפירוש, כל שבא השכיר אצל הבעל הבית אחר שכילה מלאכתו כנהוג, הוה כאילו תבעו בפירוש שכר מלאכתו, דהא דממעטינן לא תבעו, היינו שעל ידי זה מוכח דמדעתו הוא וכמו שפירש רש''י, וזה שבא לבית בעל הבית ודאי כונתו משום תביעת שכרו, ומה שלא תבעו בפירוש היינו משום כיסופא, וכן משמע בתורת כהנים (ספרא פ' קרושים פרשתא ב', י') דאיתא שם בזה הלשון: יכול אפילו לא בא ולא תבעו, תלמוד לומר אתך, מדעתך. וכוונת התורת כהנים, היינו, לא בא לביתו ולא תבעו חוץ לביתו, משמע בהדיא דאם בא לביתו הוה כאילו תבעו. כ"כ באהבת חסד שם אות יא שאם לא תבעו השכיר, אפילו יש לו מעות, אינו עובר עליו, דהרי הוא כאלו מרשהו לזה. ויש אומרים, דאפילו אם לא תבעו, יש לזהר לסלק לו השכירות בזמנו, רק שאינו עובר בלאו עכ"ל. . .
ו) נהג מונית - ראוי לשלם לנהג מונית מיד בסיום הנסיעה ולכוון לקיים מצות ביומו תתן שכרו כתב בשו"ת תשובות והנהגות כרך א סימן תתצט והנהגה נפלאה שמעתי מהקדוש ה"חפץ חיים" זצ"ל, שלא שילם לבעל עגלה אלא בסוף, כשהגיע כבר למחוז חפצו, שאז נתחייב ומקיים בזה המצות עשה ביומו תתן שכרו, אבל בעודו נוסע לא נתחייב, ולא מקיים בתשלומין מצות עשה, והוא הדין לדידן כשנוסע בטקסי עם נהג יהודי, שמתחייב לשלם רק בסוף, כשמשלם בסוף מקיים בזה המצות עשה ביומו תתן שכרו ולא קודם במהלך הנסיעה שאין בזה קיום מצות עשה, וראויים הדברים לגאון וקדוש כמותו זצ"ל, שחיפש אך ורק מצוות בכל אורח חייו, מצא דקדוק גם בזה, ונראה שראוי לכוון כשמשלם לקיים בכך מצות הבורא יתברך שמו ביומו תתן שכרו, וכן מקיים בזה רצונו ית"ש "בכל דרכיך דעהו". .
ז) שמר טף - יש מצוה לשלם לשומרת על הילדים בזמן, מיד בתום עבודתה, ולא להלין את שכרה כתב בספר משפט שלמה נתיב כט אות ג כאשר ישנה הסתברות שהפועל מתבייש לתבוע שכרו עובר על בל תלין כשאינו משלם בזמן. ולכן ראוי שכבר לפני שמתחילה לסכם איתה את מועד התשלום . .
ח) פועל קטן - גם כששוכרים פועל קטן יש חיוב לשלם לו בזמן. ומצוי הדבר כשמבקשים מילד קטן לעשות מלאכה תמורת ממתק וכתב האהבת חסד (פ"ט סעיף ה) שיש בזה גם לאו של 'בל תלין' אם לא נותנים לו את התמורה. .