הכנסת אורחים · מארח טוב
נותן הרגשה לאורח שהוא עושה עמו חסד
שהוא מתארח אצלו
ואילו אורח טוב
מעריך ומוקיר את כל טרחתו של המארח
ומתפלל לבורא עולם שיברך את בעלי הבית
שטרחו בעבורו ועמלו לכבודו
ובהזדמנות הראשונה ישתדל עד מאוד
להחזיר טובה וברכה בבא הימים
לאלו המארחים
הנהגת האורח
א) אורח מזמין אורח - אין לאורח להזמין אורח נוסף לבעל הבית וכן אם לא הוזמן עם ילדיו, לא יביאם כדי לא לגרום טרחה מיותרת לבעל הבית, אלא אם כן בעל הבית ביקש ממנו שיזמין מסכתות קטנות מסכת דרך ארץ פרק ז הלכה ט כל תלמיד חכם שמזלזל בנטילת ידים הרי זה מגונה, מגונה ממנו האוכל מלפני אורח, מגונה ממנו אורח מכניס אורח, ואורח מטריח אורח מגונה משלשתן. וכל זה מפני שיכול לגרום אי נעימות למארחים .
ב) לא להטריח - האורח צריך לשים לב ולהקפיד שלא להטריח את בעל הבית בבקשות מיוחדות שיכולות לגרום לטורח רב או לעלבון לבעל הבית כנ"ל בהערה הקודמת.ומצוי הדבר כאשר האורחים מבקשים מאכל מסויים או בשעות שאינן מקובלות בבית המארחים, או כשיש ילדים קטנים שגורמים טרדה גדולה, לכן צריכים להיות רגישים ביותר שלא לגרום לאי נעימות למארחים. .
ג) להודיע מראש - אין לבוא ללא הזמנה אפילו שמרגישים קרובים מאוד,אלא יש להודיע מראש כדי לא להפתיע את המארחים והלכה זו שייכת גם בקרובי משפחה, מפני שפעמים רבות יצא דבר תקלה בגלל שבאו ללא הזמנה מוקדמת והמארחים לא ידעו כיצד לארח באופן כזה שיהיה די מזון לכולם.והיו מקרים שנגרמו בעיות רבות בשלום בית, כאשר בעלת המשפחה שראתה שבאו אורחים רבים לפני שבת,יצאה לקניות והשאילה מהשכנים והדבר גרם למחלוקת בינה לבין בעלה. .
ד) בלי תלונות - אורח טוב לא מתלונן על מה שהוא מקבל אלא אומר תודה רבה על הכל, ומכיר טובה למארח על כל החסד שעושה עימו כמו שאמרו חז"ל (ברכות נח.) אורח טוב מה הוא אומר, כל מה שטרח בעל הבית לא טרח אלא בשבילי, וזוהי הכרת הטוב.ואילו אורח רע אומר שכל הטרחות שטרח בעל הבית בשבילו ולא בשבילי. ולכן מה טוב שהאורח מכיר את מעלותיו של מארחיו ויודע להכיר להם טובה. .
ה) חושש מכשרות - אורח שמגיע למקום ומגלה שהכשרות שם מפוקפקת יכול לשנות ולומר שהוא מתענה או שאסור לו לאכול על מנת שלא לפגוע בבעל הבית מצאנו שמותר לשנות על מנת שלא לפגוע במארח וכן שמשנים מפני השלום כפי שפסק בשו"ת תורה לשמה סימן שעא "דארז"ל משנים מפני דרכי השלום והא עדיפא להקים דגל התורה ואין לך שלום גדול מזה" עכ"ל.ואם מסופק בדרגת הכשרות ומתבייש לשאול, יכול לבקש את המתכון והסבר מדוייק כיצד עושים את המאכל על מנת לעשותו בביתו וכך יוודא שהכל נעשה כהלכה. ומאידך אפשר לומר שאם יודע שבעלי הבית מקבלים מוסר,וברצונם לשנות דרכם, מה טוב שיאמר להם בדרכי נועם את הדרך הנכונה בכשרות. .
ו) לא להכביד - אין ראוי לאורח להכביד על מארחיו אפילו שמאירים לו פנים. ולכן מיד ברגע שמבחין שיש קושי מסויים בביתו של המארח מחוייב לסיים את ביקורו כתבו בשם הגאון רבי אליהו מוילנא זיע"א שפירש דברי הגמרא 'צל מה שיאמר בעל הבית עשה חוץ מצא" כלומר מה שאתה שומע ממנו מפורש תעשה חוץ מצא שבזה אל תמתין עד שיאמר לך מפורש אלא כאשר יבין מחשבתו של בעל הבית שרצונו בכך שיצא אזי יצא מיד וכן ראיתי שהובא בספר ואין למו מכשול חלק ג עמ' קכ"ה. .
ז) ברכת האורח - מצוה על האורח לזמן ולברך ברכת המזון בקול רם ולהוסיף שם ברכת האורח וגם בן האוכל אצל הוריו אפילו באופן קבוע ראוי שיוסיף ברכה זו כן פסק בשו"ע או"ח סי' רא סע' א אם יש שם אורח, הוא מברך אפילו אם בעל הבית גדול ממנו, וכן ברמב"ם פ"ב דברכות (ה"ז) "ברכה רביעית צריך להזכיר בה שלש מלכיות, וכשמברך האורח אצל בעה"ב מוסיף בה ברכה לבעה"ב וכתב בתשובות והנהגות כרך ב סימן קכב לדייק מלשונם שאורח מחוייב להוסיף ברכה לבעה"ב בברכה רביעית דברכת המזון, ונראה שזהו חיובא מעיקר הדין ושייך לעיקר ברכה רביעית דברכת המזון עכ"ל. וכבר נהגו לברך ברכת האורח בכל אופן אפילו שאינו מברך בקול רם ומוציא את כולם וכן ראוי שהבנים יברכו ברכת אורח על שולחן הוריהם ויקיימו בכך גם מצוות כיבוד הורים. .
ח) לקחת מהשולחן - לאורח יש רשות לאכול כרצונו מכל המוגש לפניו אבל אין לו רשות לקחת מהשולחן ולתת לאדם אחר אמנם בשו"ת נשמת כל חי חלק א סימן נא כתב שבעל הבית לא מקפיד אם יתנו מסעודתו לעני שמבקש דבר מה לאכול או לשתות אבל יש לומר שכל זה כשהבעל הבית נמצא ורואה ומתיר אבל כשאין בעה"ב יודע מכך אין רשות לאורח להוציא מאכלים מהבית .
ט) אירוח בישיבה - אין לתלמיד לארח בישיבה אורח מבלי ליידע את האחראים לכך אפילו שכונותו כדי שיתחזק או כדי שיכנס לישיבה וכתב באור יחזקאל ח"ו עמ' פא וזה לשונו "יש מהבחורים מכניסים אורח לחדרי הישיבה ולחדר האוכל ודומה בעיניהם כאילו ומקיימים מצוות ומכניסים אורחים ואינם יודעים כי גזל בידם. כולם רק בגדר אורחים פה בישיבה, ואין אורח מכניס אורח" עיי"ש. .
י) לעשר מהפירות והירקות ומהתבשילים - כשחושש שלא עישרו את הפירות והירקות יבקש רשות לעשר מהכל ואם אינם מתירים לו יכול לעשר בצנעה ממה שלוקח לצלחתו בלבד ראה מה שכתב בחזון איש דמאי סי' ט ס"ק כב הרי שבעל הבית אינו מקפיד בכך שהוא מעשר בצנעא וגם רק ממה שלפניו כלומר מהצלחת הפרטית של האורח ולא מהקערה המרכזית ויעשה זאת באופן שלא יגרם מחלוקת כגון ישאיר אצלו בפינת הצלחת ויאמר את הנוסח בשקט. .
יא) עשה כל שבעל הבית אומר - על האורח לציית לדברי בעל הבית ולעשות כרצונו בכל ענייני האירוח כגון מקום לינה, אכילה וכו' ובפסחים (דף פו ב) כל מה שאומר לך בעל הבית עשה חוץ מצא. ויש פירושים הרבה על חוץ מצא אבל בשו"ע או"ח סי' קע סעיף ה כתב הנכנס לבית, כל מה שיאמר לו בעל הבית יעשה. .