אור ברסלב
ואהבת כהלכה הכנסת אורחים › דיני הכנסת אורחים

ואהבת כהלכה

הכנסת אורחים · דיני הכנסת אורחים

חובותיו של האורח

א) מצוה בו - מצוה בו יותר מבשלוחו ולכן ראוי שבעל הבית יטרח הוא ולא יאמר לאחרים שיטרחו בעבור האורחים קידושין לב ע"ב ממעשה דרבן גמליאל מוכח שמצוה בו יותר מבשלוחו וגם שם בגמרא בעמ' מא ועיין עוד בספר אהבת חסד חלק ג בפרק א בהגהה. ובפרט שעל ידי כך לומדים בני הבית כיצד לארח ויש בכך דוגמא אישית. .

ב) סגולה לבנים - מצוות הכנסת אורחים מפורסמת כסגולה גדולה לבנים וזוהי סגולה בדוקה וכל המרבה לארח הרי זה משובח כן כתב באהבת חסד וראייתו ממדרש תנחומא פרשת כי תצא שגם זוכה לבנים עבור מצוה זו אם הוא מוחזק בה. וכן בסגולות ישראל מערכת ב אות לב בשם רבנו בחיי זצ"ל הובא בבית היהודי סוף סימן ב. .

ג) שלום בית - אין לאשה להזמין אורחים ללא רשות הבעל וכן אין לאיש להזמין אורחים מבלי שהתייעץ בתחילה עם אשתו ורק כשיש הסכמה ונכונות על שניהם אפשר לארח אין ראוי לאדם לפגום בשלום ביתו עבור מצות הכנסת אורחים ולכן יתייעץ עם אשתו וכן אשה עם בעלה. ורק לאחר שיש ביניהם הסכמה משותפת כדי שלא ירגיש האורח במתיחות השוררת בבית המארחים ויצא שכרו בהפסדו.ובפרט שהאשה היא מקיימת את עיקר האירוח. וראיתי שיש אומרים שהבעל אינו צריך לבקש רשות מאשתו ויכול לארח בניגוד לרצונה, אבל לענ"ד לא נראה כן היות שכך יצא שכרו בהפסדו, שטורח להרבות שלום ואחוה עם אחרים, ואת ביתו מזניח למחלוקות.ומי יכול להכריע שיש חשיבות גדולה יותר לאירוח מאשר השלום בית. אמנם יש מקרים קיצונים ביותר שיש לעשות שאלת רב, אבל לכתחילה שב ואל תעשה עדיף. .

ד) אדם שאינו מברך - ישתדל ללמדו לברך על כל מאכל ומשקה ובמקרה שיש חשש למחלוקת יעלים עין או שבעל הבית יברך בשבילו פסק בשו"ע או"ח סי' קסט סעיף ב לא יתן לאכול אלא למי שיודע בו שיברך, שיש כאן איסור של לפני עיוור שמאכילו מבלי שיברך, לכן יברך בשבילו על מנת להוציאו ידי חובה. וכבר כתבו אחרוני זמננו בדין זה שיש להזהר שלא לגרום לשנאת חינם בפרט הורים שבניהם חזרו בתשובה ומתארחים אצל ילדיהם וכן שאר מקרים שבהם יכול להגרם חילול ה' ושנאת הדת כתוצאה מכך עיין עוד בילקוט יוסף סימן פט עמ' קנג. .

ה) אורח שבא בשבת - אין להזמין אורח אשר יחלל שבת על מנת לבוא להתארח אלא יש להזמינו לפני שבת ולבקש ממנו שלא יחלל שבת בשביל להתארח והוא הדין ביום טוב ומצוי הדבר בקרובי משפחה שבאים להתארח בסעודה ראשונה וחוזרים לביתם באותו הלילה והמזמינים נכשלים בכך שהם מביאים להם את האפשרות לחלל שבת בשביל הסעודה אבל כשעושה זאת על מנת לקרב את הרחוקים ונותן להם את האפשרות להשאר בביתו ומנסה לעשות את כל ההשתדלות על מנת שלא יחללו שבת, ובכל זאת הם מחליטים לחזור לביתם, אין כאן לפני עיור כיון שאין כאן מכשול היות והאורח יכול להישאר ללון ופעמים רבות הרחוקים מתחזקים מאירוח בערבי שבת או בחגים ועוד שנמנעים מלחלל שבת אצל האורחים כך יש הצלה פורתא, ולאט יחזרו הם לדרך הנכונה. .

ו) אירוח משפחות - כשמארחים משפחות ראוי לשבת בצניעות גברים לחוד ונשים לחוד אבל בקרובי משפחה בקרבה ראשונה אין חיוב להקפיד בכך באחרונים דנו האם אפשר לשבת במעורב בארוחות משפחתיות, ויש דעות לכאן ולכאן בכל אופן החשיבות העליונה היא לשמור על גדרי הצניעות וכאשר יש מציאות של חוסר צניעות יש לנהוג בהפרדה ממש גם בקרובי משפחה. .

ז) מקום ישיבה - יש לבחור לאורח מקום נוח לישיבה שבו יכול לשבת ברוגע ולכן לא להושיבו ליד אשה זרה או ליד ילד קטן המלכלך את סביבתו המארח צריך לרדת לסוף דעתו של האורח ולא להביאו לידי מצבים מביכים ולכן יבחר לו מקום ישיבה נוח, ויקפיד על כללי הצניעות בין איש ובין אשה וכן לא ליד ילדים קטנים שיכולים ללכלך או להפריע את מנוחתו, וכמובן שלא יושיבו ליד אדם אחר שאינו מסתדר עימו. .

ח) אורח המגיע מרחוק - יש לאפשר לאורח לנוח ולהראות לו מקום המקלחת והשירותים וכן לתת לו מצעים נקיים ומגבות על מנת שירגיש בנוח וראוי שיאמרו לו בפירוש שהכל נקי ומוכן לכבודו כדי שיוכל להתרחץ ולהתפנות לצרכיו מבלי שתגרם לו מבוכה וכל שכן לא להביאו לידי כך שיצטרך לשאול שמא יתבייש לשאול חס"ל פ"ח סי"ד. ובפרט שיש שאינם משתמשים במגבת של אחרים, או אינם מרגישים בנוח לשכב על מצעים משומשים, לכן יש להחליף את המצעים והמגבות למכובסים. .

ט) שינה בחדרם של בני הזוג - אין להציע לאורחים לישון על מיטה שאיש ואשתו ישנים עליה ואפילו שהאורח ישן על מיטה אחרת יש להמנע ויש מקילים לאשה וגם כאן יש להזהר שלא לפגוע בפרטיות של המארחים במס' שבת קמ ע"ב אמר רב קטינא: העומד באמצע המטה - כאילו עומד בכריסה של אשה. ופירש"י העומד במיטה של איש ואשתו יכול להכשל בהרהורים ולכן אין לאיש לישון על מיטה שהזוג ישן עליה וכתב בספר אום אני חומה עמ' לז שאפילו להסתכל על המיטה אסור אבל באשה אין איסור .ונראה שאם היא פוגמת בפרטיות של המארחים, היות והיא ישנה בחדר שינה שלהם צריכה להמנע בנימוס, והטעם פשוט. .

י) שירת נשים - אסור לגברים לשמוע שירת נשים ולכן יש לבקש מבנות הבית והאורחות שלא ישירו בקול רם כדי שלא יכשילו את הגברים בשמיעת קול זמר של אשה כמו שפסק בשו"ע אה"ע סי' כא ואסור לשמוע קול ערוה או לראות שערה. והמתכוין לאחד מאלו הדברים, מכין אותו מכת מרדות. וכל שכן שאסור לשמוע קול שירתה כשהיא לידו ומכירה, כמו שכתב במשנה ברורה סימן עה ס"ק יז וזמר אשת איש וכן כל העריות לעולם אסור לשמוע וכן פנויה שהיא נדה מכלל עריות היא ובתולות דידן כולן בחזקת נדות הן משיגיע להן זמן וסת עכ"ל. ולכן צריכות להזהר בכך שלא יבואו להכשיל את הגברים המתארחים בביתם. .

יא) לא לבייש את האורח - יש להקפיד שלא להביך את האורח או לביישו כגון: להסתכל על אופן אכילתו, לעשות לידו דברים המאוסים וכמובן שהבעלי הבית לא יתווכחו לפניו כמו שפסק בשו"ע או"ח סי' קע סעיף ד אין מסתכלין בפני האוכל ולא במנתו, שלא לביישו. ויש למארחים להקפיד שלא לגרום מבוכה לאורחים בפרט בעניני צניעות או שלום בית שהאורח רגיש להתנהגות המארחים ולשיחות שבינהם וחושש שהמריבות הן בגללו לכן יש להמנע כליל מהתנהגות שאינה הולמת את מעמד האירוח. .

יב) מידה כנגד מידה - ידע האדם שגלגל חוזר בעולם ולכן יכבד האורח כמו שהיה רוצה שיכבדו אותו ולכן יעשה את הטוב ביותר בשביל האורח כשם שאדם מתנהג עם אחרים כך יתנהגו עמו וכן כתב באהבת חסד וגלגל הוא שחוזר בעולם כדאמר לה ר' חיא לדביתהו שבת קנא ע"ב. .

יג) ביטול תורה - אם באו אליו אורחים יבטל לימודו ויארחם בכבוד שגדולה מצוות הכנסת אורחים מהקבלת פני השכינה והסתפקתי מה הדין כאשר יש לו שיעור קבוע הרי ביטול תורה דרבים חמור מאוד ולכן נראה שיבקש מאדם אחר שיטפל בהם או שיקח אותם עמו ולא יבטל שיעור תורה לרבים .

תוכן העניינים

ואהבת כהלכה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה