התעוררות תשובה חלק ד· רבי שמעון סופר
עניני חלק יורה דעה · סימן יא
בש"ך יו"ד סי' רכ"ח מעורר על מה שאומרים בהפרת נדרים הנוסחא הכל מותרים לך שלשה פעמים והעלה דאם אמרו אותו רק פעם א' בדיעבד הותר הנדר והנה דבר פשוט כל מדות חכמים כך הוא לומר כל דבר ג' פעמים כמו התורם הלשכה שאי' בשקלים פ"ג ה"ג ששאל לכל העומדים עליו אתרום ג' פעמים והם השיבו לו על כל פעם תרום וכן בקצירת העומר במנחות דף ס"ה ע"א מגל זו קופה זו אקצור שבת היום הכל ג' פעמים והם משיבים כל פעם הן [וכן בשריפת הפרה עץ ארז זה אזוב זה שני תולעת זה הכל ג' פעמים עיין פרה פ"ג מ"י] אבל נוסחתינו שהנהיגו הקדמונים ז"ל לומר הכל מותרים לך הכל שרוים לך הכל מחולים לך ובזה כבר התירו ג' פעמים כי כל אחד מלשון זה אם אמרו לבד הנדר מותר לכן נראה לי הטעם פשוט כמבואר בגמ' נדרים דף י"ח ע"א שאם אסר דבר בקונם או בשבועה כמה פעמים אין נדר השני חל על נדר הראשון ואם מתיר נדר ראשון אז חל נדר השני ואז יכולין להתירו ואם התירו לו נדר השני ג"כ אז חל כדר השלישי ולא יכולין להתיר הכל בבת אחת כל הג' נדרים שעשה כי א"א להתיר נדר עד שיוחל וכיון שלא חל הנדר השני על הראשון אין יכולין להתירו עד שיתיר הראשון ויחול השני וכיון שדרך בני אדם רובא דרובא לכפול דבריהם שנים וג' פעמים כדאי' בבבא מציעא פ' אלו מציאות דף ל"א ע"א פלוגתא דתנאי שהא דאמרה תורה השב תשיבם הוכיח תוכיח שכפלה תוה"ק הדבור משום דדברה תורה כלשון בנ"א חזינן שדרך בנ"א לכפול דבריהם וגם מאן דסבר דכפל התורה התיבה הוא לדרשא לרבות אפי' מאה פעמים גם הוא אינו חולק לומר שאין דרך בנ"א לכפול דבריהם אלא התורה כתב אותו תיבה לדרשה ולא משום דברה תורה כלשון בנ"א ולכן אומרים הכל מותרים לך הכל מחולים לך הכל שרוים לך ג' פעמים ומה שאמ' לשון רבים הכל מותרים לך היינו שאם נדר ואסר על עצמו דברים שונים למשל שאם אסר על עצמו בשר ואח"כ נדר על עצמו פירות או שלא ללבוש מלבוש זה שהם דברים שונים זה מזה וכולם חלין ויוכל להתירם בבת אחת בלשון רבים הכל יהיו מותרים לך ומה שכפלו ג' פעמים הוא כמו שכתבנו כי מדות חכמים כך הוא ואפי' אם לא היה זה דעת המתקנים כאשר כתבתי מ"מ הדבר בעצמותו הוא ע"פ סברא להזהר בזה.