התעוררות תשובה חלק ד· רבי שמעון סופר
עניני חלק יורה דעה · סימן י
נסתפקתי מי שקבל עליו להתענות ואיימו עליו קרובי' שיזיק לו התענית מאוד כי איננו בריא וכאשר בא להתיר קבלתו בבית דין אמר שמתחרט מעיקרא על נדרו כי לא עלה בדעתו שלאחר שנים יזיק לו התענית מאוד כפי טבעו ומזגו ועשו לו מהחרטה פתח והתירו לו ועלה לו ספק בלבו כי התחרט ע"י שאיימו עליו שיזיק לו מאוד אבל אם האיום איננו אמת א"כ חרטתו בטעות אם נאמר שכיון בשעת חרטתו התחרט באמת מועיל לו החרטה או כיון שחרטתו היה בטעות לא הוה חרטה כי אילו היה יודע שהאיום הוא שקר לא היה מתחרט אבל ביו"ד סי' רכ"ח מבואר דאם מתחרט ע"י מה ששקרו לו כיון שהוא מתחרט באמת מועיל החרטה.