אור ברסלב
התעוררות תשובה חלק ד עניני חלק יורה דעה › סימן ט

התעוררות תשובה חלק ד· רבי שמעון סופר

עניני חלק יורה דעה · סימן ט

סימן ח

שאלה אחד אמר לאביו שיבא לבקר אותו בביתו אם יוכל לחזור בו.

תשובה לענ"ד דבר פשוט שאינו יכול לחזור בו כי אמר לקיים מ"ע של כבוד אב כי הביקור הוא בכלל כיבוד כמו שתניא בר"ה דף ט"ז ע"ב חייב אדם לקבל פני רבו ברגל חזינן דקבלת פנים בכלל כיבוד הוא ואפילו ביו"כ מותר לו לעבור במים לקבל פני רבו או אביו או מי שגדול ממנו כדאי' ביומא דף ס"ז ע"ב וילפינן כל המצות מצדקה כמו בצדקה האומר סלע זו לצדקה אם אינו מקיים דבורו עובר בעשה ולא תעשה וכל יום ויום חייב עליו בבל תאחר ילפינן זה מדכ' כי תדור נדר וכו לא תאחר לשלמו וכו' מוצא שפתיך תשמור וכו' אשר דברת בפיך וילפינן בפיך זו צדקה כדאי' במס' ר"ה דף ו' ע"א ומקשינן כל המצות כדאי' בגמרא נדרים ז' א' האומר אשנה פרק זה נדר גדול נדר לאלקי ישראל ולא עוד אלא אם לא גמר רק בלבו לעשות מצוה חייב לקיימו כמו בצדקה להרבה פוסקים עיין יו"ד סי' רנ"ב בסופו בהנה שם וכן הוא הנוסחא בהפרת נדרים אומר או שגמרתי בלבי לעשות שום מצוה מן המצות א"כ חייב לקיים מאמרו או גמר לבו אבל פשיטא שיכול להתירו בפתח וחרטה דהא גמרינן כ"ז מצדקה ובצדקה עד שלא יבא ליד הגבאי יוכל להתיר לו בפתח חרטה כדאי' בשו"ע יו"ד סי' רנ"ח ס"ו אבל כיון שעושה כן לכבוד אביו אשר שמח בו הוה כנודר לטובת חבירו ויע"ש על איזה אופן יוכל להתירו ובפרט אם קבל טובה מחבירו וי"ל שאם אמר לו אביו אין אתה מחויב לבא אלי הרי הוא כאלו התקבלתי שמהנה כמו הנודר ליתן מתנה לחבירו אם אומר הנ"ל התקבלתי אין צריך להתיר הנדר דהוה כאלו קיים נדרו אבל אם אומר לו אביו שמוחל לו הגם שאב שמחל על כבודו כבודו מחול היינו שאין לו עון בדבר אח"כ אבל מצוה עכ"פ הוא לכבדו ולפי"ז מחוייב לקיים דבריו והנה אם הבן עושה כ"ז לטובת עצמו כגון שהרופא יועצו ליסע למקום אביו לנוח שמה וכו' מ"מ כיון שמכבד בזה אביו הוה מצוה שלא לשמה ודאי אם עיקר כוונתו לכבד את אביו ורוצה ליהנות ג"כ פשיטא שנקרא עושה מצוה לשמה הגם שנהנה גם הוא ממנה כדאי' בגמ' פסחים דף ו' אם בשעת בדיקת חמץ מחפש גם על מחט שנאבדה לו נקרא עושה מצוה לא ידע דבר רע ואפילו אם עיקר כוונתו לטובת עצמו ועושה בזה המצוה שלא לשמה מ"מ מצוה יש לו כדאי' בפסחים ר"פ מקום שנהגו שהקשו בגמ' כי גדול מעל שמים חסדיך לעושי לשמה גדול עד שמים חסדיך לעושי שלא לשמה ולע"ד ני שאומר שיעשה או שיאכל מה לבריאות גופו צריך לקיים דבר זה כי זה מצוה רבה כדאי' בשו"ע חו"מ סי' תכ"ז שהנזהר מדברים המזיקים לגופו תבא עליו ברכה ועיין בטו"ז שם שעושה דבר להנאת בריאת גופו לא די שטוב לו לגופו אלא מקבל עליו שכר עיין בדבריו ותמצא נחת אבל לא ראיתי שיהיו נזהרים בזה וי"ל אילו היו יודעים שדבר זה חייבים לקיים לא היו אומרים דבר זה והוה כמו נדר בטעות דאדעתא דהכא לא חמר ודומה למה שאי' בשו"ע יו"ד סי' רי"ד כשהוא נהוג בדבר אחד לקיימה ימים רבים כי סבר שהוא באמת אסור ואיננו כן אינו צריך היתר וראיתי רבים אשר כל מה שאומרים שיעשו אומרים בכנ"ד ונראה דבר שפתים אך למותר אבל באמת רוב דברים אלו אעפ"י שנראים שהם דברי רשות תכליתם הוא דבר מצוה למשל באומרו למחר ילך לבקר את שכינו ומיודעיו הוא דבר מצוה שדבר זה מביא אהבה ואחוה וריעות ושלום כדאיתא בספר החיים שסעודות שעושין בני החברה המה סעודות מצוה שמתוך שבאים יחד ואוכלין ושותין ושמחים נתרבה אהבה ואחוה וריעות ביניהם ליתן לאשתו בגדים נאים וחשובים נתרבה חן בעיני בעלה ובפרט שלא תתגנה על בעלה אשר הרבה חשו חכמינו ז"ל על זה אפילו בימי נידותה כדאיתא בגמ' מס' שבת דף ס"ד ע"ב הולך לטייל תכליתו לבריאת הגוף וכן כל כיוצא בזה תמצא תמיד שממנו יבא תכליתו איזה דבר מצוה לטוב.

תוכן העניינים

התעוררות תשובה חלק ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה